בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעיני המתבונן: בין השורות של אלי גוטמן

כך תפענחו את שפת הסתרים בה משתמש מאמן הפועל תל אביב אחרי הפסד. רמז: מאחורי לקיחת האחריות אין כל לקיחת אחריות

תגובות

1. כתב סתרים

אלי גוטמן הוא מאמן מתקדם. מאמנים מתקדמים עוסקים בהקניית סגנון משחק, בחשיבה טקטית, בגיוס שחקנים שיכולים לממש את האידאלים של המועדון. המהפך שעובר גוטמן, משמעותו זניחת מערך ה-4-3-3 לטובת 4-4-2. במונחים של בני אדם רגילים, מדובר בסוג של כתב סתרים.

גוטמן תופש את עצמו בדיוק כמי שאמון על כתב הסתרים הזה. הוא הרי עבר השתלמויות באירופה, בקיא בחידושים האחרונים בכל הקשור למשחק הלחץ הגבוה, בשמירה הקפדנית על קו הנבדל, בצורך להרוויח שטח על ידי ריצה ל"אזורים מתים". גוטמן הוא אכן איש מלאכה רציני.

אלי גוטמן. דיבור לחוד, מחשבה לחוד (תצלום: נמרוד גליקמן)

אם כן, למה מתכוון גוטמן כשהוא מתפנה להתראיין לפאנל של "שער השבת" לאחר ההפסד של הפועל תל אביב למכבי חיפה, וזונח את רטוריקת כתב הסתרים לטובת שימוש כמעט אובססיבי במונח "מוטיבציה"? "אתה יודע, אתה בא למשחק כזה, ובסוף המשחק אתה חושב שעל דבר אחד לא תדבר, על מוטיבציה". כך הוא פותח את הראיון, שהופך תוך מספר דקות למסמך מרתק אודות מי שנחשב למאמן הכדורגל המוביל בישראל.

2. אני לא שייע

אם כן, מה מסתתר מבעד למלה "מוטיבציה" בטקסט של גוטמן? נדמה שהשאלה המדויקת יותר היא מה לא מסתתר מאחוריה. התשובה הפשוטה היא "טקטיקה".

"מוטיבציה" היא המושג הנגדי ל"טקטיקה" (אפשר לנסח זאת גם כך: "שייע פייגנבוים" הוא המושג הנגדי ל"אלי גוטמן"). במקום בו מדברים על "טקטיקה", מניחים ש"מוטיבציה" היא דבר מובן מאליו, בעיקר ב"משחק עונה". מאחר שהיא דבר "מובן מאליו", אין טעם לדבר עליה. במקרה שכן נחשפת בעיית "מוטיבציה", היא בוודאי לא קשורה לזה שאמור לדבר עליה, כלומר למאמן, כלומר לגוטמן.

למעשה, כשגוטמן פותח את הראיון בדברים על היעדר מוטיבציה, הוא מעביר את האחריות כולה לשחקנים. הוא בורח מאחריות. אם כן, בנוגע לשאלה "מה לא מסתתר מבעד למלה 'מוטיבציה' בטקסט של אלי גוטמן?", נדמה שהתשובה היא אלי גוטמן.

3. "לקיחת אחריות"

זה היה ראיון שחשף את חוסר יכולתו של גוטמן להכיל כישלון. לעמדת השידור הגיע אדם שמסרב להכיר בקריסתו הטקטית הקולוסלית, החל מבחירת השחקנים וכלה בהעמדתם על המגרש. דווקא הכישלון הטקטי וחוסר היכולת להכיר בו, גורמים לכך שגוטמן מעביר את המשקל למושג הרחוק ממנו ביותר - "מוטיבציה" - בבחינת העלמת ראיות. "מכבי חיפה ניצחה עם הרבה יותר רצון מאשר הפועל תל אביב", הוא אומר ומיד מוסיף: "אני לוקח את זה על עצמי".

משהו בנוגע לתחושה הריקה שמתלווה ל"לקיחת האחריות". הרי בתוך "לקיחת האחריות" הזאת מסתתרת בריחה מאחריות. לקחת אחריות על היעדר מוטיבציה, במשחק בו אין טעם לדבר על מוטיבציה, זה למעשה חיבור של מינוס ומינוס לכדי פלוס. לכן, כשגוטמן אומר את הדברים, אינך יכול להתעלם מתחושה לא נעימה, שהיא תולדה אינסטינקטיבית של שקר הנאמר בכסות של אמת. הראיון כולו היה עמוס בפתולוגיה הזאת.

4. תרגום (1)

"אני מפרגן למכבי חיפה כי הם רצו יותר... השחקנים שלי, בהרבה דקות במשחק, נראו אפתים, שזה מעבר לטקטיקה".

והתרגום: "אני מפרגן לשחקנים של חיפה - כלומר, לא למאמן שלה... השחקנים שלי נראו אפתים - כלומר, זו אשמתם... שזה מעבר לטקטיקה - כלומר, לא קשור אלי".

5. סימון מטרות

העצבים של גוטמן, והעובדה שלא מתקיים בו משטח שיספוג לתוכו את הכעס, הכריחו אותו להעמיד מול תודעת הצופים דמויות אחרות עליהן הוא ממליץ לירות את החצים. זה התחיל בדדי בן דיין ("אתה יודע כמה תמונות אני זוכר שאניימה קולט כדור ודדי בריצה קלה עם הגב אליו...?"), נמשך בערן זהבי (דני ענבר: "רפאלוב יותר חזק מזהבי?". גוטמן: "כרגע כן") ובעמרי קנדה ("רפאלוב הוא שחקן שמבחינתי בונדר עומד על הרגליים מולו יותר מאשר קנדה") והסתיים במוני הראל ובאלי טביב: "צריכים פשוט לקבל החלטה. או שניהם ביחד בקונסטלציה כזאת או אחרת, או אחד מהם. כך זה לא יכול להימשך".

גם כשהחמיא - "אלישע, אני מכבד מאוד את מה שעשית היום, עשית דבר נפלא" - הוא למעשה העליב. כשלוי הסביר כיצד תכנן את המשחק - מבחינה "טקטית", כמובן - החל פרצופו של גוטמן להתעוות וידיו לא מצאו מנוחה. כשרשות הדיבור הועברה אליו, הוא מיד סתר את דבריו (ענבר: "אתה לא מסכים?". גוטמן: "בהחלט לא"). כך ניתן גם להבין את העובדה שכל מחמאה ללוי לוותה בפנים קפואות ובחוסר יכולת להביט בעיניו.

הכפילות הזאת - דיבור לחוד ומחשבה לחוד, מחמאה שמאחוריה קללה - נראתה במשך הראיון כולו, ושיוותה לנוכחות של גוטמן אפקטים לא נעימים של התנשאות, ניתוק ובריחה מאחריות.

6. תרגום (2)

גוטמן: "כשאתה מתכנן וזה מצליח ואתה מנצח אז אתה גדול. אז אלישע היום גדול ואני מפרגן לו".

והתרגום: "במקרה הפעם זה הצליח לאלישע, אז אתם חושבים שהוא גדול".

7. המרווח של גוטמן

גוטמן הגיע לפאנל "שער השבת" כשמאחורי מלותיו מסתתרת תחושת כישלון אישי גדולה. המפתח להבנת גוטמן נמצא בדיוק במרווח הזה, בתחושתו שאסור לו להודות שנכשל בדבר בו הוא מתמחה - ב"טקטיקה", למשל. המרווח הזה, שאצל אדם "רגיל" אמור להתמלא בחשבון נפש, מתמלא אצל אנשים חסרי ביטחון באנשים אחרים. ה"אנשים האחרים" של גוטמן הם השחקנים שלו, הקבוצה שלו. יש משהו מאוד בעייתי במאמן כדורגל שממלא את החור השחור שנפער בלבו בחומר שאמור להיות היקר לו מכל.

הכדורגלן הישראלי | על פיהם

1. בסיום המשחק העונה התראיין גילי ורמוט למוטי פשכצקי מערוץ הספורט. פשכצקי מתחיל את הראיון בקביעה שהפועל תל אביב לא נראתה טוב, ועל כך מגיב ורמוט: "כן, היה לנו משחק לא טוב לעומת מכבי חיפה, שלחצו והתנפלו עלינו. לא ידענו להגיב כל כך ומגיע להם". בהמשך הראיון מנסה פשכצקי להבין מדוע, מה הסיבות לכך שחיפה התנפלה והפועל נסוגה. התשובה של ורמוט: "נסוגנו לאחור, הם התנפלו עלינו, זה מה שקרה".

היכולת של ורמוט להבדיל בין תיאור לסיבתיות מביכה, אבל זהו אחד המאפיינים הבולטים של "הכדורגלן הישראלי". למה הדבר דומה? לכך שאדם החש ברע יישאל לסיבת המחלה וישיב: "כן, אני לא מרגיש טוב, אני חולה".

2. תומר חמד ממכבי חיפה התייחס במסיבת עיתונאים לטענה שמכבי תל אביב עלולה שלא להפגין ספורטיביות במשחק מול חיפה, כפי שקרה בעונה שעברה. "אני חושב שאנשים שמדברים על מכבי תל אביב בצורה כזאת לא מכבדים את המועדון הזה, מועדון גדול בכדורגל הישראלי, שבאמת לא יפה שאנשים בכלל מכניסים דברים כאלה, כי מכבי תל אביב הוכיחה את עצמה בשנים האחרונות וכולם יודעים איזה מועדון זה".

כל המלים האלה, שעמוסות בקלישאות פוליטיקלי קורקט חבוטות, לוקחות בחשבון הכל מלבד האמת הפשוטה: שמכבי תל אביב של העונה שעברה לא ראויה לכבוד ובוודאי שלא הוכיחה את עצמה, ודווקא מאוד יפה שאנשים מכניסים דברים כאלה, כי לשחקני כדורגל אין את האומץ והיושרה לומר בעצמם מה הם באמת חושבים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#