בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכבי ת"א בפיינל פור: כולם בשביל אחת

לא סתם חזרו השקט והחיבור לאפיין את מכבי תל אביב, אחרי שנים בהן נראתה מפולגת מהבעלים ועד לשחקן ה-12 ונעה בין דריסה לדקירה. בלאט בחר שחקנים על פי אישיות, הישראלים שחזרו מאירופה מבינים כעת ללב הזרים, ותמיד עוזר כשבדרך כלל מנצחים. אולי לבילוי המשותף הבא הם ייקחו איתם חבר חדש - גביע אירופה

תגובות

פרשת פנאן, הדקירה של פישר, תקרית הדריסה של ביינום, שחקנים שמדברים נגד המאמן ולהפך, התבטאויות קשות ומרירות בין בעלים וחברי הנהלה. כל אלה היו מנת חלקה של מכבי תל אביב בשנים האחרונות. שחקנים באו והלכו, גם מאמנים. קבוצות הורכבו, פורקו ושוב הורכבו. רק ההמולה התעקשה להישאר. הכביסה המלוכלכת של מכבי הפכה לרכוש ציבורי, והיו"ר שמעון מזרחי, שבמשך עשורים טיפח תדמית נקייה יחסית, נראה חסר אונים.

והעונה, דממה. לפתע חדר ההלבשה של מכבי הוא שוב המקום השליו ביותר בכדורסל הישראלי. כולם מסתדרים עם כולם, ממש אידיליה, דבר הכרחי למדי בקבוצה המתבססת על חיבור ותיאום, בניגוד לכישרון אישי. "זו הקבוצה השלישית בשנים האחרונות, אם לא יותר, ולעולם אינך יודע מה תקבל כשתרכיב חבורת שחקנים חדשה", ניתח השבוע צ'אק אידסון בפשטות אופיינית, "החבורה הזו מאוד נחמדה".

כך נראית קבוצה מאוחדת. "אף אחד לא הרגיש מקופח" (תצלומים: גטי אימג'ס)

אז מה קדם למה - ההצלחה או האידיליה? אידסון סבור שזיהה במהרה ניצוצות חיוביים. "לא מזיק לנצח כקבוצה, אך יש גם השפעה גדולה לצורה שהדברים נראים במחנה האימונים. שם, עוד בטרם המשחק הראשון, אפשר לראות אם תהיה קבוצה טובה או לא".

"קודם בא החיבור מחוץ למגרש, כי רובנו לא שיחקנו יחד קודם ולא ידענו איך נתאים מבחינת כדורסל", מאבחן דייויד בלו, שעבר לא מעט הרכבים במכבי, "המפתח היה שהתחברנו היטב מחוץ למגרש, זה יצר סביבת עבודה נעימה. אם אנחנו חברים טובים מחוץ למגרש ואין לנו בעיה לבלות יחד שעות רבות, זה משפר את הביצועים של הקבוצה. אבל גם לניצחונות יש השפעה. כולם מרגישים בנוח עם מקומם והאווירה מאוד נעימה, זה מאוד עוזר לחיבור של הקבוצה".

צהוב-כחול-לבן

הסוד, מסביר דייויד בלאט, טמון באופן חלקי באופיים של לובשי הגופיות הצהובות. בקיץ הוחזר בלאט לתפקיד המאמן במטרה להביא עמו גישה חדשה, והיא שיחקה תפקיד גם בבחירת השחקנים. "כשבנינו את הסגל, הדגש היה על אופי ואישיות, הדמות שכל שחקן מקרין", מסביר בלאט, "המקום בו הירבתה מכבי ליפול בשנים האחרונות היה באישיות של שחקנים, גם מבחינה אישית וגם ברמת ההתאמה ביניהם. העונה שמנו דגש על שני הדברים הללו, וזו הסיבה שהחיבור בין השחקנים טוב".

בלאט אף מספק הצצה לתהליך הבחירה בקיץ: "מהעונה שעברה השארנו שחקנים שרצו להיות פה, והחזרנו ישראלים משמעותיים בעלי אופי טוב. קודם הבאנו את האנשים הנכונים, ואחר כך את השחקנים הנכונים". "אנחנו קצת דומים באופי", מודה אידסון, "אבל זה לא מסתכם בכך. אין פה הרבה שחקנים בעלי אישיות בולטת, כאלה שחייבים להיות במרכז. יש פה חבר'ה שמסתדרים בקלות זה עם זה. לכך היתה ההשפעה הכי גדולה על העונה".

כמו בקבוצות בכירות אחרות, גם הסגל של מכבי רחב וכולל שחקנים שיכולים לקבל דקות משחק רבות יותר במועדונים אחרים. טל בורשטיין, ריצ'רד הנדריקס ומילאן מצ'באן מצאו עצמם נאבקים על דקות, לעתים ללא קשר לביצועיהם. למרות זאת, לא נרשמו רטינות. "כל אחד היה מרוצה בחלקו ולא היו יותר מדי בעיות אגו", מספר ליאור אליהו, "למאמנים יש חלק בכך, אף אחד לא הרגיש מקופח או שחלוקת הדקות נובעת ממניע אישי".

בשנים האחרונות נשמעו עיקר התלונות על דקות המשחק מצד הישראלים, שחשו כי נדחקו הצדה. לקראת העונה קבעו ראשי המועדון כמטרה להשיב את "הצביון הישראלי". כך מצאו עצמם טל בורשטיין וליאור אליהו חזרה בצהוב. אם תרצו, צהוב-כחול-לבן.

בלאט מבשל מרק

בשבוע האחרון הוזמנה מכבי לארוחת גיבוש אצל אחד מנותני החסות. בשולחן אחד ישבו אנשי ההנהלה והצוות המקצועי, באחר השחקנים הזרים ובאחרון הישראלים. ההפרדה הזאת, לפי אליהו, מאוד לא אופיינית העונה. "פעם היו יוצאים רק זרים ורק ישראלים. העונה יוצאים ביחד", הוא מספר, "אפשר למצוא אותי ואת גיא פניני מבלים עם פארגו ופרקינס, או שאני מתקשר למילאן ומזמין אותו לאכול. אלה דברים שלא עשינו. מבחינת חיבור, ההתבגרות של הישראלים מול הזרים היתה טובה".

אחת הסיבות נובעת מהחוויות שעבר אליהו עצמו בעונה שעברה, בקאחה לבורל. "בשנים הקודמות לא כל כך התחברתי לזרים. לא ידעתי איך, לא ידעתי מה הם עוברים. בשנה בספרד התבגרתי מאוד. מצאתי את עצמי במקום של זר שמגיע לארץ אחרת. עכשיו אני מכיר את ההרגשה ויודע מה הם חושבים. העונה אני הרבה יותר חבר שלהם ומבין אותם הרבה יותר, את התקופות הטובות והקשות". גם בורשטיין ופניני, כזכור, שיחקו באירופה.

חרף הרצון לצייר תמונה מושלמת, נותר בלאט מציאותי. "זה לא שכל אחד מאוד אוהב את האחר, למרות שהם מסתדרים מצוין. העניין הוא איך כל אחד, כאדם, משתלב בתוך קבוצה", מסביר המאמן, "כמעט כל שחקן שלנו משחק תמורת שכר נמוך ממה שהיה מרוויח במקום אחר, לפעמים גם משחק פחות, אבל הם נהנים. השאלה מה יהיה בשנה הבאה, כי כשקבוצה מצליחה כל אחד מרוויח. אני לא מאמין במזל, אבל תמיד יש את הקטע של החיבור, איך המרכיבים הולכים יחד, כמו במרק טוב. לפעמים צריך את האמא הנכונה, שיודעת כמה לשים מכל דבר. זה לא תמיד לפי מידה, אלא לפי ההרגשה".

וההרגשה הכי טובה, זו שגם תורמת לחיבור יותר מכל, נובעת מניצחונות. "כשהתחלנו את העונה לא היה לנו ביטחון רב. ככל שהצלחנו יותר, הביטחון זה בזה גבר וכך גם האווירה החברית", אומר בלו. אליהו מסכים: "הקבוצה מצליחה, ואף אחד לא יכול או רוצה לבוא בטענות. אם ניצחנו, לאף אחד לא אכפת אם קלע יותר או פחות ואם שיחק יותר או פחות. כל עוד אתה חלק אינטגרלי מקבוצה מנצחת, עם הרבה שחקנים טובים, צריך לקבל את זה. כשקבוצה מנצחת, הכל בסדר. כשקבוצה מפסידה, איך אומרים, הגועל צף".

השקט שלפני הסערה?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#