בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שווה בדיקה | תחומי הזירה

תגובות

איגרוף נחשב קרב מגע עם חוקים ברורים, אבל מעבר לאלה שקובעים כי אסור להכות מתחת לחגורה, יש לשמוע לשופט ולא לגעת במתאגרף שנפל, מהם שאר החוקים?

רועי גרינברג

באיגרוף ישנם משקלים שונים ושמות שונים. נשמח אם תוכל לעשות סדר בבלגן החלוקה בענף. כמו כן, רצינו לדעת האם בהתאחדויות שונות יש משקלים שונים והאם נכון שפעם אפשר היה להתאגרף במשקל גבוה משלך?

החברים מכפר יאסיף

למרות שאיגרוף הוא אולי ענף הספורט העתיק ביותר מלבד ריצה - תיעוד של קרבות מתרבויות השומרים והאכדים, תקופת מצרים העתיקה ועוד קיימות כבר מהאלף השלישי לפני הספירה, ולדעת חוקרים אפילו מהאלף החמישי לפני הספירה - החוקים שלו לאורך השנים לא תמיד היו ברורים. בכלל, לא תמיד היו חוקים.

האיגרוף הפך לספורט אולימפי כבר במאה השביעית לפני הספירה, הוכנס בשנת 688 לפני הספירה למשחקים האולימפיים (שם גם קשרו לראשונה רצועות עור לכפות הידיים), והמשיך להיות פופולרי ברומא ובימי הביניים במקומות מסוימים באירופה. כאמור, האיגרוף נראה אז כמו קרב שכונתי, ללא חוקים ברורים.

משלהי המאה ה-17 הפכו קרבות על פרסים ואליפויות לעניין נפוץ באנגליה, כאשר לא פעם הסתיימו הקרבות באסונות ובמקרי מוות. ג'ק ברוטון, מתאגרף ידוע ונחשב בזמנו, קבע בשנת 1743 חוקים ראשונים, כדי למנוע פגיעות חמורות - בין השאר איסור לפגוע במתאגרף שנפל, סיום הקרב אם מתאגרף שהופל לא קם אחרי 30 שניות ואיסור מכות מתחת למותניים, נגיחות, בעיטות ואגרוף עם כפפה פתוחה.

ב-1838 נקבעו חוקי "זירת הפרס" של לונדון, שקבעו את הזירה כמקום בו מתאגרפים ואסרו על הכאה בחלקי גוף שונים. אולם למרות שצבר פופולריות באנגליה, נחשב האיגרוף לענף לא לגיטימי במקומות רבים ונאסר בלא מעט מדינות, כולל ברוב ארה"ב.

מי ששינו את התמונה, כשקבעו חוקים שבמידה רבה נהוגים עד היום, הם שני אנשים: ג'ון צ'יימברס (חותר מהולל מקיימברידג', מתאגרף, אתלט ורוכב אופניים), וג'ון דגלאס, המרקיז התשיעי מקווינסברי, שהביע את תמיכתו והכניס את החוקים לתוקף. בהקדמה ל"חוקי קווינסברי", שעל שמו הם נקראים עד היום, נכתב: "לא נלחמים כדי לנצח, קרב ללא גבולות אינו הדרך. ניצחון צריך להיות מושג רק על פי החוקים".

12 החוקים הבסיסיים

» הזירה צריכה להיבנות בצורת ריבוע בגודל של 24 רגל (7.31 מטר) או בגודל הקרוב ביותר האפשרי לכך

» אסור להתאבק או לדחוף את היריב (אלא במצב של חיבוק)

» הסיבובים יהיו בני שלוש דקות, עם הפסקה של דקה אחת ביניהם

» אם מתאגרף נפל מחולשה או ממכה, יש לחכות 10 שניות כדי שיקום ובינתיים המתאגרף האחר יחכה בפינה שלו. אם המתאגרף קם בזמן זה, הקרב ימשיך. אם לא, בסמכות השופט להכריז על המתאגרף השני כמנצח

» מי שנשען על החבלים במצב חסר אונים כשאצבעות רגלו לא על הזירה, ייחשב כמי שנפל

» אסור לאיש, מלבד המתאגרפים והשופט, להיות בזירה

» אם הקרב נפסק בגלל כוח עליון, יש לחדש אותו בזמן ובמקום עליו יכריז השופט

» על הכפפות להיות חדשות ומתאימות בגודלן

» אם כפפה מתפקעת או נקרעת, היא חייבת להיות מוחלפת

» מי שנמצא על ברכיו (ולו ברך אחת), נחשב כמי שנפל

» אסור שבנעליים יהיו מסמרים או כלים חדים מכל סוג שהוא

» כל מה שלא מוזכר ונכתב בחוקי "זירת הפרס", כולל איסור הכאה בגב, בעורף, מתחת לחגורה, בעיטות או מרפקים

יש דרג | סוגייה כבדת משקל

קל יותר להתחיל את התשובה מגזרת האיגרוף החובבני, לו סמכות אחת - ה-AIBA, התאחדות האיגרוף החובבני הבינלאומית. באיגרוף החובבני וגם בכמה ארגונים מקצועיים קיימת הגבלת משקל מינימלית ולא מקסימלית, כך שמתאגרף לא יכול להתאגרף מחוץ לקבוצת המשקל שלו, גם אם היא גבוהה יותר. הסיבה לכך היא דאגה לבריאותו.

אצל המקצוענים, המשקלים עדיין נמדדים על פי השיטה האנגלית-אמריקאית ולא בשיטה המטרית. ישנם לא פחות מ-18 קבוצות משקל, ולא כולם קוראים להן באותם שמות.



מני פאקיאו מכניע את שיין מוזלי בקרב על אליפות העולם במשקל מעורב, השבוע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#