בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

NBA: כוכבית קטנה בקריירה גדולה

"זו היתה ריצה נפלאה, אבל אני מקווה שזה היה המשחק האחרון שלי", אמר פיל ג'קסון אחרי שהלייקרס הובסו ב-36 הפרש והודחו מהפלייאוף. אחרי 11 אליפויות ואינסוף עקיצות, קנסות, מריבות ובעיקר ניצחונות, מפנה המאמן המעוטר בן ה-65 את הבמה. סביר להניח שתרגישו בחסרונו

תגובות

בדרך כלל לוקח לאנשים חודשים עד שנים כדי לסמן "וי" על חמשת שלבי האבל הקלאסיים. אלא שביום שני בלילה, דילג פיל ג'קסון ביניהם במהלך משחק כדורסל בודד. זה קרה לאחר שצפה מהספסל בשחקני לוס אנג'לס לייקרס מתפרקים על הפארקט בדאלאס, ומסדרים לו טקס פרידה מביש מהמשחק בו שלט כמעט ללא עוררין בשני העשורים האחרונים.

כשמאחורי כתפיו הרחבות עוגבים אלפי אוהדים בכחול שמייחלים לתבוסתו - אך גם חמשת ילדיו, שהתעקשו להגיע למשחק שעשוי היה להיות האחרון שלו - התמודד ג'קסון עם הכחשה (פסק זמן אופטימי גם אחרי השלשה החמישית של ג'ייסון טרי), כעס (רצח בעיניים אחרי החטאת ליי-אפ הזויה של רון ארטסט), מיקוח (ויכוח עקר עם השופטים אחרי שריקה לזכות המאבריקס ב-30 הפרש) ודיכאון (מבט חסר הבעה אחרי הניסיון לרצח שביצע אנדרו ביינום בג'יי.ג'יי בראה).

בשניות האחרונות של הסיוט הגיע השלב הסופי - ההשלמה. אחרי חילופי לחישות מבודחות עם עוזריו הגיע הבאזר הגואל. עם חיוך דקיק של מונה ליזה, זה שמעניק לפניו את ההבעה הייחודית לו - תמהיל מושלם של זחיחות, שחצנות ויהירות - החל ג'קסון לפסוע לעבר חדר ההלבשה.

הוא ניסה לחמוק עד כמה שניתן ממגע פיסי עם אנשי דאלאס בירידה מהפארקט, אך מהעיתונאים הוא לא יכול היה לחמוק. כשנשאל אם אימן את משחקו האחרון, אמר: "חזרתי לאמן את הקבוצה הזו בקיץ האחרון עם לא מעט הסתייגויות, אבל אני לא מתחרט על כך. האתגר שטמון בלהשיג שלוש אליפויות רצופות תמיד מרגש". כשמיהרו להזכיר לו שלא ענה על השאלה, השתעשע ג'קסון ברעיון ליצור קיץ נוסף של ספקולציות ("לא עניתי על זה, הא? גם לא תכריחו אותי"), לפני שהרצין.

"זו היתה ריצה נפלאה, אבל אני שואף ומקווה שזה היה המשחק האחרון שלי. אני עוזב עם טעם קצת מר אחרי שהליגה שוב קנסה אותי, אבל כמו שאמר ריצ'רד ניקסון 'כבר לא תוכלו לבעוט יותר באיש הזה'. אני בטוח שהלייקרס ישרדו ויחזרו להתמודד על האליפות מהר מאוד. זה מועדון גדול שתמיד נמצא למעלה".

הלייקרס אולי ימשיכו להיות למעלה גם בעונה הבאה - השחקנים המובילים עדיין תחת חוזה והסימנים מצביעים על כך שבריאן שואו, עוזרו של ג'קסון, כבר נמשח לתפקיד יורשו - אך העונה הנוכחית הלכה לכיוון אחר. הסיבות לכך רבות - הברכיים המזדקנות של קובי ברייאנט, שובע קבוצתי אחרי שתי אליפויות רצופות, יחסים עכורים בחדר ההלבשה - אך גם לג'קסון יש חלק בכישלון.

באחת הפעמים היחידות בקריירה, לא הצליח המאמן לתרום לקבוצתו כפי שרצה. הזן מאסטר, אמן הפסיכולוגיה, נשאר העונה כשהחוטים בידיו והמריונטות דוממות. הוא אפילו הודה בכך ערב פתיחת הפלייאוף, כשאמר בחצי צחוק שחלק מהשחקנים מתייחסים אליו כמו אל ברווז צולע, ועושים על הפארקט כרצונם. "אני כבר לא מדבר שפת היפ-הופ שוטפת", סיכם את הנושא בהומור.

רבים האמינו שההילה המיסטית של ג'קסון והדרייב של בראיינט להשתוות למייקל ג'ורדן במספר האליפויות יעלימו את כל תמרורי האזהרה שאפפו את האלופה במהלך העונה. המאמן עצמו לא היה אחד מהם. "ידעתי שזה הולך להיות קשה מאוד הפעם", הסביר שלשום, "לזכות באליפות שלישית ברציפות זה אתגר שמכביד על מועדון בכל מיני היבטים. האתגר הזה פשוט היה גדול עלינו".

חודש לפני הזמן

בגיל 65, לג'קסון כבר אין כוח לעוד אתגרים. יש שיגידו שאחרי שאימן את ג'ורדן, בראיינט ושאקיל, והשיג כל מה שמאמן יכול רק לחלום עליו, כבר לא נשארה לו מוטיבציה. אחרים ידברו על ההיבט הפיסי, שמתבטא בחיי היומיום השוחקים ב-NBA ובעיות בריאות מציקות מהן סבל בשנים האחרונות. יש שיזכירו את הצד הפסיכולוגי, המיאוס באימון צעירים פוחזים שזורקים לפח את התקפת המשולש ועושים מה שמתחשק להם. כנראה שכל התשובות נכונות. "אם להיות כן, אני שמח שסיימנו את העונה", הודה ג'קסון, שמתפנה כעת לחרוך עם האופנוע את הכבישים סביב ביתו במונטנה, חודש לפני התכנון המקורי.

ועדיין, יש כאלה שמאמינים שג'קסון לא ענד את הטבעת האחרונה, וכי לא צריך לפסול קאמבק עתידי בתום שנת שבתון - כפי שכבר עשה בעונת 2005/06. "אני מאמין שהוא יפרוש לזמן מה, אבל כמה כבר אפשר לעשות מדיטציה ולעשן פטריות במונטנה", טען ריק קרלייל, רגע אחרי שניצח את ג'קסון במט סנדלרים עם דאלאס, "אנחנו מדברים פה על המאמן המצליח ביותר בהיסטוריה של הענף. בסופו של דבר הוא ישתעמם".

אחת השאלות הראשונות שעלו לדיון ציבורי היא האם אקט הסיום הצורם עלול להכתים את הקריירה העשירה של ג'קסון. הדעה הרווחת היתה שאין סיכוי שזה יקרה. "הסדרה הזו לא משנה את הסטטוס שלו כמאמן הטוב ביותר בהיסטוריה של הספורט האמריקאי", קבע מייקל ווילבון מ-ESPN, "הייתי שם את פרצופו על הר ראשמור של המאמנים, רק מספר האליפויות בהן זכה מביא אותו לשם. אם לוקחים בחשבון את העובדה שזכה בהן עם קבוצות שונות, אני בכלל לא מבין איך אפשר לטעון אחרת".

המעמד של ג'קסון נחשב מיתי גם בעיני קולגות. אפילו כאלה שנחשבים יריבים ותיקים ואנטיתזה מוחלטת לסגנונו. "אנשים לא באמת קולטים מה הוא עשה בקריירה", אמר מאמן סן אנטוניו, גרג פופוביץ', ל"לוס אנג'לס טיימס", "אלה שאומרים שהיה לו מזל בכך שאימן שחקנים גדולים, שוכחים שרבים זכו לכך. ההבדל הוא שג'קסון הצליח לבנות שושלת בשתי קבוצות שונות, עמד בלחץ והמשיך לנצח, שנה אחרי שנה".

מעריץ נוסף שחש צורך לחלוק כבוד היה בראיינט, שידע עליות וירידות תכופות ביחסיו עם המאמן במשך השנים. "גדלתי תחתיו", אמר בראיינט על האיש שהציג אותו באור אגואיסטי ומפונק בספר שכתב ב-2005, "הדרך בה אני ניגש לדברים, הדרך בה אני חושב עליהם - לא רק בכדורסל, אלא בחיים - מגיעה ממנו. קצת מוזר לי לחשוב איך תראה העונה הבאה בלעדיו".

בראיינט הוא לא היחיד שמתקשה לדמיין את ה-NBA ללא אחת מהדמויות המשמעותיות בעשורים האחרונים. העיתונאים והאוהדים יתגעגעו לאישיות הצבעונית, ללשון המושחזת ולסרקזם המשובח. שחקניו יתגעגעו לאיש שלימד אותם מדיטציה, יוגה ופילוסופיה, ובעיקר איך לנצח. הנהלת הליגה תתגעגע למאות אלפי הדולרים שג'קסון היה משלשל לכיסה מדי עונה, אחרי ששוב שם פס על תקינות פוליטית ואמר כל מה שהוא חושב על השופטים.

כנראה שבסופו של דבר זה לא כל כך משנה אם אתם אוהבים או שונאים את פיל ג'קסון. רוב הסיכויים שבכל מקרה תרגישו בחסרונו.



ג'קסון וטבעת האליפות שלו נפרדים מהליגה, שלשום בדאלאס. 'האתגר פשוט היה גדול מדי'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#