בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גולף: פיקאסו עם מחבט

בזמן שבשאר העולם שיחקו גולף לפי הספר, הוא לקח סיכונים ומצא דרכים משלו לגומה. העצים, המים, החול, מגרש החניה - דבר לא הפחיד את הספרדי סווי באייסטרוס, שמת בשבוע שעבר והותיר אחריו מורשת שלא ניתן לכמת במספרים או בתארים

תגובות

אינספור אנקדוטות מהקריירה של סווי באייסטרוס הועלו בימים האחרונים, שעה שעולם הגולף ביכה את לכתו של אחד מגדוליו. נדמה כי לכל אחד יש סיפור. על מפגש עם השחקן הספרדי, על אחת מאותן חבטות ייחודיות שייצר. אחד מהם חזר על עצמו שוב ושוב ושוב.

זה קרה באליפות בריטניה ב-1979. באייסטרוס בן ה-22 התמודד על התואר ביום האחרון מול שחקנים כמו ג'ק ניקלאוס, בן קרנשואו והייל ארווין. הוא הגיע לגומה ה-16 ביתרון שתי חבטות, אבל אז שיגר את הכדור היישר למגרש חניה מאולתר. בעיה? אין בעיה. מסביבת המכוניות הוא שלח את הכדור לאזור הגומה, ואף סיים את העסק בבירדי (חבטה מתחת לתקן). דקות מאוחר יותר חגג זכייה ראשונה בטורניר מייג'ור.

באותו יום כינה אותו ארווין "האלוף של מגרש החניה", אבל היה זה דווקא כינוי אחר שדבק בבאייסטרוס: "האלוף של העם". הוא לא היה כליל השלמות. הקריירה שלו כללה מריבות עם רשויות הגולף ושופטים ואי הופעה לגביע ריידר ב-1981 בגלל ויכוח על דמי השתתפות. הוא לא בחל בלוחמה פסיכולוגית, והיו יריבים שהתלוננו על שיעול טורדני שפקד אותו רק כשנבחרת אירופה שלו היתה בצרות בגביע ריידר, ורק כשהם עמדו לחבוט. כל אלה התגמדו לעומת הכישרון הטבעי העצום, שחולל מהפכה ביבשת.

באייסטרוס באליפות ארה"ב הפתוחה, 1990. "מוחמד עלי של הגולף", ספד לו קולין מונטגומרי (תצלום: אי-פי)

"יש מעט מאוד אגדות בעולם, וסווי הוא אחד מהם", אמר הגולפאי הסקוטי קולין מונטגומרי, "מעולם לא ראיתי כישרון כזה וייתכן שלעולם לא אראה שוב. הוא השאיר כל כך הרבה זיכרונות, ותרומתו לגולף האירופי בלתי ניתנת למדידה".

הנתונים לא מסוגלים לחשוף את האגדה כולה: 87 תארים, חמש זכיות בטורנירי מייג'ור, 170 פעמים בהן סיים בין עשרת הראשונים ב-418 תחרויות. זה מרשים, אולם חלקי. מרשימה יותר היא העובדה שמותו בשבת השפיע על כל עולם הגולף. לא רק באליפות ספרד הפתוחה עמדו דקת דומיה - גם בשלושה טורנירים שנערכו בארצות הברית באותה שעה. אפילו מדובאי יצאה הודעת תנחומים. זכייתו בטורניר המקומי ב-1992 נחשבת לרגע שהקפיץ את מעמדה של התחרות.

כזו היתה מידת השפעתו של באייסטרוס. ואולי פשוט נקרא לו סווי. "היו מעט מאוד שחקנים שניתן היה לציין רק את שמם הפרטי - כמו ארני או ג'ק - וכולם ידעו בדיוק במי מדובר. הוא היה ביניהם", סיפר ארווין. כשהפציע בגיל 16 באמצע שנות ה-70', היה הגולף האירופי בפיגור גדול. האמריקאים שלטו, וגביע ריידר עוד היה מפגש בין נבחרת ארצות הברית לשחקנים בריטים ואירים בלבד, שבדרך כלל נכנעו ללא תנאי.

ואז הופיע הצעיר הנאה הזה, שמשחק גולף בצורה שאנשים לא הכירו. הוא ניסה חבטות שאחרים לא חלמו עליהן, ודייק. בעוד כולם משחקים גולף לפי הספר, הוא לקח סיכון ומצא דרך משלו לגומה. העצים, המים, מלכודות החול - דבר לא הפחיד אותו. "זכיתי בטורנירים בצורה שונה מכפי שהרוב עושה", הודה, "מצאתי את עצמי בימין, בשמאל, הייתי בצרות רוב הזמן, אבל הגעתי לגומה מהר מכל השאר. זה שם המשחק". "הוא היה השחקן הכי יצירתי בגולף", אמר קרנשואו, "אתה אולי חושב שהוא בצרות, אבל הוא לעולם לא בצרות".

"פלה שלנו"

את רזי המשחק למד סווי לאחר שקיבל בגיל שבע ראש מחבט חלוד והצמידו למקל. הוא היה מתגנב בלילה להתאמן במסלול סמוך לביתו בעיירה פדרנה, ולעתים עושה זאת בחוף הים, עם אבנים. ייתכן שזה היה מקור יכולת האלתור שלו. כאשר נכנס ב-1999 להיכל התהילה, סיפר שכאשר בנו החל להתאמן, שלח אותו עם מחבט בודד במקום תיק מלא מחבטים מסוגים שונים, כנהוג. "זה פשוט וברור", הסביר, "מחבט אחד, עליך לפתח את הדמיון שלך".

הוא היה טוב בהצתת הדמיון. ב-1979 שונה הפורמט בגביע ריידר, ואת מקום הבריטים תפסה נבחרת אירופה. האפשרות לשלב את סווי היתה סיבה משמעותית לכך. ב-56 השנים הראשונות של המפעל, הפסידו האמריקאים שלוש פעמים בלבד. מאז 1985, אירופה שולטת. באייסטרוס היה חלק מהנבחרת שניצחה ארבע פעמים, וב-1997 שימש קפטן בניצחון האירופי באנדלוסיה, ספרד.

"לאמריקה היה את ניקלאוס ופאלמר. סווי היה פאלמר וניקלאוס שלנו משולבים באדם אחד", אומר ברנרד גאלאכר, הקפטן שקדם לו, "הוא הרגיש שזו המחויבות שלו, כשחקן הטוב בעולם, לתת השראה לנבחרת. כל שחקן בסבב האירופי צריך להודות לסווי".

ב-1979 הפך סווי לשחקן האירופאי הראשון שזוכה במייג'ור אחרי תשע שנים. ב-1980 היה לאירופאי הראשון שזוכה במאסטרס בארצות הברית. הוא נפרד מהעולם כשארבעת תארי המייג'ור נמצאים בידי אירופאים ודרום אפריקאים, ובראש הדרוג העולמי צועדים לי ווסטווד האנגלי, מרטין קיימר הגרמני ולוק דונלד האנגלי. קיימר מספר שאביו לקח אותו לטורניר הראשון בו חזה רק כדי לצפות בבאייסטרוס. "סווי שיחק את הגולף הטוב ביותר שלו בשנות ה80'", מציין גאלאכר, "אבל עדיין כולם רוצים לחקות אותו".

אף שהעניק השראה לאירופאים להתמודד מול האמריקאים, סווי מעולם לא הפך לחלק קבוע מסבב ה-PGA האמריקאי, מכיוון שסרב להתחייב לשחק במספר הטורנירים הנדרש. בפדרנה הוא גדל, בפדרנה המשיך להתגורר, ובפדרנה מת. הוא נותר מחובר לאדם הרגיל גם בהצלחתו, ונשאר פופולרי גם כששקע.

ב-1995 זכה בתואר האחרון, אליפות ספרד. הגיל השפיע, הגב הטריד, והיכולת הידרדרה. "הציבור ממריץ אותי. גולף הוא חיי, מה עוד אוכל לעשות? ללכת הביתה ולצפות בטלוויזיה? תמיד יש את המחר ולעולם לא אוותר", הסביר את נחישותו להמשיך לשחק. הוא ניסה את מזלו בסבב הוותיקים, סיים אחרון בטורניר הבכורה ולא חזר. ב-2007 פרש. כעבור שנה התגלה גידול במוחו. הוא נותח ארבע פעמים, עבר הקרנות וטיפולי כימותרפיה, ומצבו השתפר.

בחודשים האחרונים לא נראה סווי בציבור. כשמשפחתו הוציאה ביום שישי הודעה על החמרה במצבו, המסר היה ברור. כעבור פחות מיממה מת, בגיל 54. אתמול התקיים טקס האשכבה, אליו נישא אפרו בכד על ידי ילדיו. רבים מ-1,500 תושבי פדרנה ליוו אותו בדרכו האחרונה, לצד מספר כוכבי עבר והווה בענף. "סווי היה מוחמד עלי של הגולף, איירטון סנה שלנו, פלה שלנו", ספד לו מונטגומרי בטור ב"טלגרף", "הוא תמיד נראה טוב יותר עם מחבט גולף בידיו מאשר בלעדיו. אולי כך עלינו לזכור אותו. קוסם, מייצר חבטות בלתי אפשריות, אוחז בשרביט הקסמים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#