בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אל תשאלו איך קוראים לי, רכשו את המוצרים שלי

"מג'יק" ו"הדוור", "בייב" ו"יוגי", "המסור" "והמקרר". הספורט האמריקאי שפע כינויים אגדיים, שקירבו בין הכוכבים לאוהדים ותרמו ביצירת גיבורים עממיים. בשנים האחרונות הם נעלמו. לעתים פינו את מקומם לשמות הפרטיים, שהפכו למותגים. כך נשארנו עם לברון

תגובות

סגלי קבוצות הבייסבול מלאים עתה בשמות במקום בכינויים, כמו אלה שהיו בעבר. פלייאוף ה-NBA נטול הנאות מילוליות הקשורות לשם הפרטי של שחקנים, וכולל רק הד זול לכינויים כמו "מג'יק", "הדוור", "טייני" ו"הצ'יף". ב-NFL כבר לא יצליחו למצוא מקבילים לכינויים אגדיים שעוררו גיבורים עממיים כמו "Night Train", "המסור" ו"המקרר".

פן בספורט, השוכן בנקודה מסוימת ליד נשמתו, גוסס באטיות ומתקרב למוות חסר יצירתיות. בעידן של Rod-A או Wade-D, כשרק לעתים נדירות כינויים מעלים דימויים מעבר ללוגו תאגידי, קל יותר להספיד אובדן של פיסה נוספת מהזמנים הפשוטים שהלכו ואינם. "כבר אין שום תוכן", אומר וולט פרייז'ר, חבר היכל התהילה בכדורסל, שידוע גם בתור "קלייד". את הכינוי הדביקו לו חבריו לקבוצה בשל הכובעים האקסצנטריים שחבש, שהזכירו להם את הדמות מהסרט "בוני וקלייד".

וולט פרייז'ר ואחד הכובעים

סוציולוגים ומומחי אונומסטיקה (חקר השמות) טוענים כי היעלמותם של כינויים אינה תופעה שמתרחשת רק בקרב ספורטאים מפורסמים. קיימת הסכמה כללית ששימוש בכינויים בחברה האמריקאית צומצם בהדרגה. הירידה בשימוש בהם מדידה בצורה הטובה ביותר בספורט, תחום בו שיחקו כינויים תפקיד חשוב בהבחנה בין אנשים, לעתים אף הגדירו אותם.

לעתים קרובות, הם כבר הגיעו לספורט עם כינוי שניתן להם על ידי קרובי משפחה או חברים. כך קרה ללורנס פיטר ברה, שקיבל את הכינוי "יוגי" מחבר ילדות עקב דמיון חיצוני להודי קדוש שראו בסרט. לאחרים הודבק כינוי על ידי המאמן או חבריהם לקבוצה. ג'ורג' הרמן רות' לא הפך ל"בייב" עד שהוחתם על ידי בולטימור אוריולס.

עיתונאי ספורט, שחיפשו דרך יצירתית או לירית לחזור על שמות הספורטאים בסמיכות, עשו להם הרגל להעניק לה כינויים. הרסיבר של הראמס, אלרוי הרש, הפך ל"Crazy Legs" בגלל כתב מעיתון בשיקגו; עיתונאי בלנסינג, מישיגן, הדביק לכדורסלן בן 15 בשם ארווין ג'ונסון את הכינוי "מג'יק".

"הענקת כינויים, טובים או רעים, הראתה שאכפת לנו", טוען ארנס אבל, פרופסור לפסיכולוגיה מוויין סטייט, שחקר שמות וחבר במועצת "אגודת השמות של אמריקה", "לא תעניק כינוי למישהו שאתה אדיש כלפיו. ההפך מאהבה זה לא שנאה, אלא אדישות".

בייבי בום

דוק ריברס, מאמן בוסטון סלטיקס, נודע כגלן בילדותו בשיקגו. הוא העריץ את ג'וליוס ארווינג, ד"ר ג'יי, ולבש את גופייתו כשהגיע לשחק במכללת מארקט. אל מגווייר, מאמן המכללה, קרא לו "דוק" בנונשלנטיות. "לא היה לי הרבה מה לומר בנושא", מספר ריברס.

כשריברס שיחק באטלנטה הוקס בסוף שנות ה-80', חבריו לקבוצה היו "טרי" רולינס, "ספאד" ווב ו"The Human Highlight Film", דומיניק ווילקינס. כיום הוא מאמן קבוצה עתירת כוכבים, אך נטולת כינויים יוצאי דופן. "פעם חשבתי שאחרים העניקו לך כינוי וזה נשאר", אומר ריברס, "כיום, נראה כאילו אנשים או חברות נעליים מתאמצים להמציא כינויים. זה לא טבעי כשהיה".

גלן דייויס, הפורוורד השמנמן של הסלטיקס, יוצא דופן. כל מי שהוא מכיר - חבריו, מאמניו, אמו - קראו לו "ביג בייבי" מאז היה תינוק מגודל עם נטייה לבכי. "רוב האנשים כלל לא מכירים את שמי הפרטי", מספר דייויס, "הם פשוט מכירים 'ביג בייבי', וזה דבר טוב".

שלט תמיכה בארווין "מג'יק" ג'ונסון ג'וניור

כיום עדיין ניתן למצוא כינויים בספורט - כמו "טייגר" וודס, שחקן הבייסבול דויד "ביג פאפי" אורטיז או הכדורסלן כריס "Birdman" אנדרסון - אבל רוב הכוכבים מוכרים יותר בשמם הפרטי. במשך דורות, זכו היאנקיס באליפויות בייסבול עם גברים שנקראו בייב, ג'ולטין ג'ו, סקוטר, יוגי, קאטפיש ומר אוקטובר. לאחרונה זכו עם דרק, מריאנו ואנדי. רק לאלכס רודריגס, Rod-A, יש משהו שאיכשהו עובר ככינוי.

הארלם גלובטרוטרס, יותר מכל קבוצה אחרת, שומרת על מסורת הכינויים. לכל שחקן בסגל יש כזה. "אנו רוצים שלאוהדינו, בייחוד לילדים, יהיה קשר רגשי עם השחקנים", אומר קרט שניידר, מנהל הקבוצה, "יותר כיף וקל להתחבר עם 'ספיישל K' ו'דיזי' מאשר קווין ואנתוני. הכינויים עוזרים להרים שחקן לדרגה שגורמת לילדים לשאוף להיות כמותו".

במלים אחרות, הגלובטרוטרס מנסים ליצור חיבור שכמעט לא קיים עוד. סוציולוגים טוענים כי ספורטאים מנותקים מאוהדיהם יותר מאי פעם. "זה מסמל אובדן של אינטימיות והזדהות עם השחקנים", אומר אד לוסון, נשיא לשעבר של "אגודת השמות", "איני יודע איך אפשר לשמור על אותה רמת חיבה עבור אדם שמרוויח 16 מיליון דולר בשנה".

מחקרים מראים כי השמות שמעניקים הורים לילדיהם מגוונים בהרבה מבעבר, דבר שתורם להפחתת הצורך בכינוי. לברון ג'יימס, שמוכר הרבה יותר בשמו הפרטי מאשר בכינוי "המלך", הוא דוגמה לכך. "שמות הספורטאים כבר משמשים כשמות מותגים", קובע פרנק ניוסל, פרופסור לשפה מודרנית באוניברסיטת לואיוויל, "זהותך כבר לא נגזרת מהכינוי שלך, אלא מגיליון הסטטיסטיקה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#