הפועל פ"ת בסכנת ירידה: תומר סיני, הקרדיט כולו שלך

תומר סיני רצה קרדיט על מסע ההינצלות המופלא שהוביל יובל נעים, אז הוא עשה הכל כדי שהמאמן ילך הביתה. כעת הוא מרחק משחק אחד מירידת ליגה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

בלילה שבו עמלנו ב"ספורט הארץ" על עריכת הראיון של משה בוקר עם תומר סיני, אז עדיין רק אחד מהבעלים של הפועל פתח תקוה, ריחפה בחדר רק שאלה אחת: מספר השעות שיידרשו לסיני וליובל נעים, כדי לסכם על עזיבתו של המאמן את הקבוצה. היה ברור שראיון מהסוג הזה, שכלל אמירות קשות במיוחד של הבעלים, לא משאיר אפילו סיכוי קלוש להמשך שיתוף הפעולה בין השניים. סיני הבהיר מעל לכל ספק שאינו רוצה את המאמן, ונעים, אדם מורכב עם אינטגריטי מקצועי עצום, לא נזקק לטובות מאיש. בצהריים זה כבר היה גמור. נעים עזב, סיני נשאר, הפועל פתח תקוה חוסלה.

תומר סיני (תצלום: שרון בוקוב)

לסיני לא היו טענות מקצועיות נגד נעים, שלקח קבוצה אבודה והפך אותה לדבר הכי חם בליגת העל. בכנות מהולה בהמון טיפשות מצד סיני, התחוור פעם נוספת כי כמו בכל תחום אחר בחיים - הכל אנשים. משפט אחד של סיני חשף את העובדה הפשוטה הזאת: "כל הזמן יובל אומר אני, אני ואני. ומה עם אני?". לא ניסוח מבריק, אבל הכי יצרי שיש. סיני רצה קרדיט על מסע ההינצלות המופלא שהוביל נעים, ולא היה מוכן להסתפק בכך שהיה לו חלק במינוי הנכון. הצליח לו. עכשיו הקרדיט כולו שלו, ואין חשש שמישהו ינסה לחלוק אתו משהו. בטח לא גילי לנדאו, שהיה מספיק מיואש כדי לחבור לאנשים דוגמת אפי צפריר, תומר סיני, דני לוי וגל חצור.

סיני לא מוטט אימפריה, אלא רק עשה וידוא הריגה למועדון שנדמה כי אין צרה שפסחה עליו. אגודה שנמנית על משפחות האצולה של הכדורגל הישראלי לדורותיו, נהרסת כבר יותר מעשור על ידי מנהלים כושלים ואופורטוניסטים. אוהדים של עצמם בעיקר. האוהדים האמיתיים של המועדון הזה הפכו לבני ערובה של רודפי הפרסום הללו, ונדמה כי הגיעה השעה להמתת חסד. אוהדי הפועל פתח תקוה יכולים לבחור במוות מכוער עם החבורה הכושלת הזאת, או בלידה מחודשת ונקייה. חיים עם האנשים הללו, גם אם הם בליגת העל, אינם חיים.

תומר סיני, השפן הקטן, צריך לעמוד על הקווים במשחק האחרון נגד אשקלון. אל לו להסתתר מאחורי חידודי הלשון של לנדאו. את הדייסה הזאת הוא בישל, וראוי שיקבל על כך קרדיט מלא. הוא חייב לתת לאוהדים הזדמנות להוקיר ולהעריך אותו על כך שהתעקש לצאת לדרכו כמאמן בלי שום הנחות. היתה לו קבוצה בליגת העל, אבל הוא הקפיד לעשות הכל כדי שמשרת האימון הראשונה שלו תהיה בליגה הלאומית. זה שלו, אל תעזו לשכוח את זה.

גילי לנדאו: "אני לא יכול להטיל דופי בקבוצה כמו בית"ר" | אלי שווידלר

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ