בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכבי חיפה: ההכתרה כאן, הפסגה בדרך

רחבת העונשין

תגובות

1. אף אחד במכבי חיפה לא באמת חשב או האמין השבוע שזה עלול לברוח, אך כולם שם בכל זאת הצהירו שזה עוד מסוכן ועלול. חברי הצוות והשחקנים הבינו שהעסק גמור, אך עדיין התבטאו כאילו שהוא פתוח. למה בעצם? הרי איש לא יכול לחשוד כי לרפאלוב או לקטן אבד הביטחון - קשה מאוד לקנות את מופע החרדתיות, את המתח כביכול. אז מה כן? נדמה שמה שדיבר השבוע הוא רצון אדיר שנסחב כבר שנה שלמה, דחף עצום לפיצוי מאז חודש מאי שעבר: במכבי חיפה פשוט השתוקקו לנצח משחק פסגה, לצאת בקור רוח וברגל עליונה מאירוע של הכתרה. אז השבוע, הם פשוט המציאו את קיומו.

בסופו של דבר, חיפה היעילה והעקבית השיגה כבר לפני שבוע וחצי את האליפות המוצדקת שלה. מועדון הפאר הזה לא צריך לביים לעצמו חרדתיות: מדובר למעשה בשלוש אליפויות רצופות, גם אם רק שתיים מהן רשומות. כעת נותר גמר הגביע, הקרב על הדאבל. בניגוד לאתמול, זה באמת יהיה אירוע פסגה.

2. מי שרצה לראות אתמול את אבי לוזון בקרית אליעזר קיבל אותו. אתם כנראה מרוצים עתה, זה מה שדרשתם. עכשיו, תגידו, למה בעצם כל כך דרשתם? רוב ציבורי אדיר קרא השבוע ללוזון להופיע למשחק ההכתרה, ובשביל מה? למען הטקסיות? החגיגיות? נוכחותו גרמה לרבים להזיל דמעה כנה של ריגוש?

איך להגיד - נדמה כי פורמליות וטקסיות לא ממש היו שם אתמול. זה היה תסריט צפוי של קללות, בצד בליל של קריאות בוז שהתנגדו לקללות. החלוקה: המחנה ששונא את לוזון, מול המחנה ששונא את לוזון אך מציית ליעקב שחר. למעשה, זה מה שכולם ביקשו: רצו את לוזון תלוי על הצלב. שיהיה בתיאבון. ומה לגבי משחק ההכתרה עצמו? ובכן, זה היה רק התירוץ.

נכון, אבי לוזון הוא יו"ר כושל למדי ועל שמו רשום מחדל הקיזוז המעוות. מדובר במהלך שהפך את הליגה פה לאופטית, התכנים שלה במהלך הפלייאוף הם תעתועי כזבים. את כל זה יצר היו"ר, ובעונה שעברה קיבלנו פה פיקציה מופרכת במיוחד, הכל נכון. אך האם כל זה אמור למנוע מלוזון פריבילגיה אחת בסיסית וטבעית - לא להגיע למקום שבו הוא אינו רצוי?

לאוהדי חיפה מותר לחבר חמשירים ללוזון, הוא אינו חסין, זה ברור. זכותם לרצות לזרוק בוץ, אך האם באמת ציפינו מלוזון לא להתכופף? ומה, שפשוט יעמוד ויחטוף? התייצבותו אמש בקרית אליעזר היתה לא יותר מהרוויה של צימאון דם, דייט בסמטה חשוכה מול קהל של שונאים. היתה פה לשון הזמנה כביכול ממלכתית, חגיגית: בוא אדוני, יש טקס, אתה צריך להגיע, כן, כך פשוט צריך. ובאמת היה טקס: זובור. עכשיו רק לנגב את הדמעות בהתרגשות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#