בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השבוע של פרוספר אזגי והפועל אשקלון: דאון טאון

פרוספר אזגי, בעלי הפועל אשקלון, "מוכן לשבת מאחורי סורג ובריח כדי לא לרדת ליגה". בשבוע ההכנות למשחק הגורלי מול הפועל פתח תקוה, הוא מצא זמן לדרבן את המאמן ("תעיר, תעיר אותם"), ללגלג בקריצה על השחקנים ("יצאת לחופש? אתה בים?") ולקשקש בענייני השבת עם מקבילו תומר סיני ("נתת ליובל נעים שפיץ, אתה גדול")

תגובות

יום שני, 10:57.

פרוספר אזגי, בעלי הפועל אשקלון, מנצל הפוגה בת יום באימוני הקבוצה לטובת זמן איכות בטירת הענק שלו ברמת השרון.

לבקשת "ספורט הארץ" לבוא ולהתרשם מהכנות אשקלון למשחק הגורלי בתחתית מול הפועל פתח תקוה בשבת, הוא משיב: "אם אתה רוצה, בוא לאימון. תעשה מה שבא לך, רק אל תעלה לי לדשא ואל תראיין לי את השחקנים. אני, אגב, לא מדבר. מלה אחת לא תשמע ממני - לא על הקבוצה, לא על המאמן ולא על המשחק. מאז הסיפור עם גיא עזורי, אני לא מוציא הגה. בטח לא בשבוע כזה קריטי, שיכול להיות האחרון שלי בליגת העל".

מחפוד (מימין), אזגי והסיגר. המאמן: "בשבוע כזה לא צריך לדבר על כושר, רק פסיכולוגיה" (תצלומים: אילן אסייג)

אבל בכל שבוע אתה מופיע ב"בובה של לילה" (תכנית סאטירה בערוץ הספורט).

"במקרה שלא שמת לב, זה לא אני, אלא מישהו שמשחק אותי. עד למשחק מול פתח תקוה אני לא אומר מלה. את הדומדומים שלי אני שומר בשרוול. כשהמשחק ייגמר, אני מתכוון לירות אותם לכל עבר. עד אז, אני שומר לעצמי את מה שאני חושב". לעצמו, ולכל מי שנקרה בדרכו.

17:00, האיצטדיון העירוני באשקלון

אלי מחפוד מכנס את חניכיו לאסיפה קצרה ולא שגרתית. המאמן, שבשלוש השנים האחרונות הפך למומחה בענייני עליות וירידות (בהפועל פתח תקוה ובאחי נצרת), מקפיד להיראות זועם. כבר שבועיים שאף שחקן לא איחר או אפילו ביצע עבירת משמעת, אבל מחפוד, כאשף בתחום, יודע שעליו להשאיר את השחקנים ערניים.

"שניר", הוא יורה לעבר הקשר שניר גואטה, "שמעתי שאנשים כאן פותחים טלפונים במתחם ולא עומדים בזמנים. אני מודיע לכם, לא אהסס לשלוח שחקנים ליציע ולא אכפת לי איך קוראים להם. מי שלא יתנהג כמו שצריך, אעלה במקומו שחקן מהנוער".

את המופע מקפיד מחפוד לסיים בחיוך ובליטוף. "אני מאמין בכם", הוא אומר לשחקנים, "אנחנו קבוצה מספיק טובה בשביל לנצח את פתח תקוה, בטח בבית מול הקהל הגדול שלנו. הכי חשוב שלא נתחיל בטירוף ונילחץ כשלא הולך. אנחנו לא חייבים להבקיע בדקה הראשונה, אפשר לנצח גם בדקה ה-90. כמו מול בית"ר ירושלים".

השחקנים יוצאים לשחרור, ומחפוד הורג את הזמן ואת המתח בפיזור קונוסים. רביד גזל הפצוע מדדה על רגל אחת, פנס שחור בעינו הימנית. מחמוד עבאס, כנראה השחקן המוכשר בסגל האשקלוני, תופס מנוחה על כיסא מעבר לקווים. מהמשחק בשבת הוא ייעדר בגלל צהובים. "איזה צהוב טיפשי קיבלת לי", מסנן לעברו מחפוד. "הייתי נותן הכל כדי לשחק", אומר הקשר, "אני מאמין שהחברים יסתדרו".

אזגי, שמציץ מבעד לתריסי משרדו באיצטדיון, מגלה כי המיליונים שהוציא בקיץ החלו לנוע במעגלים על המגרש, ומצטרף לאימון. כנראה שנוכחות המצלמה מוציאה ממנו את כל הארסנל. כשהסיגר לוהט בקצה האצבע, מתקדם אזגי בצעדי ענק לעבר מחפוד. מאחור, עם השיער המאפיר והחולצה הצמודה, הוא מזכיר את מיטש גולדהאר. ואז הוא מסתובב. "מה זה, מחפוד?", מרעים הבוס, "השחקנים נראים לי רדומים. תעיר, תעיר אותם. ככה לא נראית קבוצה שרוצה להישאר בליגה".

מחפוד, שמנוסה גם בשיתופי פעולה עם בעלי בית מוחצנים, משיב: "פרוספר, מה קרה לך? רק הרגע גמרנו את החימום. אם אני אכניס אותם לשיגעון עכשיו, הם יירדמו לי על הדשא בשבת. תן לי, אני יודע מה לעשות". רגע לפני שהוא חוזר למפקדה, אזגי זורק לעבר הנוכחים בטריבונה: "אני מוכן לשבת מאחורי סורג ובריח כדי לא לרדת ליגה. אני כמו מישהו שיצא עכשיו ממחלקה פסיכיאטרית".

את שאר האימון מעביר אזגי בשיחות טלפון עם האויב: בעלי פתח תקוה, תומר סיני. ענייני כרטיסים על הפרק. ברגע אחד, מציע אזגי להעביר למלאבס 1,000 כרטיסים ב-20 שקל האחד, ברגע שאחריו ב-50 שקל. כשסיני מאבד עניין, מאיים אזגי להפיץ בתקשורת סיפור לפיו בעלי פתח תקוה לא רוצה לרכוש כרטיסים כי הוא מפחד מקללות האוהדים.

בהמשך, זה רק הולך ומחמיר. אזגי: "אתה גדול אתה, תומר. את כל האש לקחת ממני והבאת על עצמך. אני כבר הייתי בקבר. הייתי בתאילנד, עד שבאת ונתת ליובל נעים שפיץ והחזרת אותי לחיים. עכשיו אתה הדפוק וכל המדיה שונאת אותך".

סיני צוחק.

אזגי: "כבעל הבית יצאת גדול. זכותך לתת לו שפיץ אם הוא לא בא לך טוב, אבל היית צריך גם לפרסם את כל מה שאמרת לי שיובל עשה או אמר לך. לא לשמור בבטן".

סיני צוחק.

אזגי: "יאללה סיני, עזוב אותך מכרטיסים. בוא נשב יחד בקפה טורקיז, נביא צלם, שיתעד. עזוב אותך, לא נשחק בשבת. נעשה איחוד. יחד אנחנו יכולים להתחרות על מקומות 1-4. אתה תהיה המנג'ר". סיני, ששוב צוחק, מסכם: "חייב לזוז, דבר אתי".

שעה קודם לכן, קילומטר מהאיצטדיון, בבית הקפה של רוז'ה חטב

ברקע מזמר אנריקו מסיאס, רגע לפני שהוא מבליח להופעה חד פעמית בהיכל התרבות של נס ציונה. סביב השולחנות מסובים, בקבוצות קטנות, אוהדי אשקלון, מנתחים את הסיכויים בשבת כשלצדם כוסות מיץ שקדים.

יוסי נחום (55), אוהד ותיק, בוחר לפתוח, איך לא, באזגי. "אף אחד לא לוקח היום קבוצה מהלב או מאהבה", הוא טוען, "מי שהופך לבעלים, עושה את זה רק בשביל פרסום ומתוך אינטרסים אישיים. השנה, למרות הניהול הכושל וההתנהלות, שהיא לא התנהלות, יש לנו עוד צ'אנס להישאר. למרות הכל, נראה לי שהם ינצחו את פתח תקוה".

עומר בוחבוט (54) משיב: "השורה התחתונה היא שמה שקרה עם אזגי הוציא שם רע לעיר ולקבוצה. שחקנים ומאמנים ברמה לא רוצים לבוא לפה רק בגלל אזגי. קשה לי להאמין שככה נישאר, אבל אם זה יקרה, אז רק בגלל המזל של אזגי". אלי זריהן (53) מפנה את האצבע לכיוון אחר: "לא רק הוא אשם. ראש העירייה, בני וקנין, נותן לקבוצה 3.5 מיליון שקל. על מה ולמה? למה לא לקחת את הכסף ולהשקיע אותו בחינוך?".

חטב, בעלי בית הקפה ואחראי הקייטרינג ביציע הכבוד, מאזין. 13 שנה הוא מתחזק את המקום, שמוכר כפרלמנט של אוהדי הקבוצה. כשהאסיפה מתפזרת, הוא מדבר בממלכתיות המתבקשת: "כשבאתי לחתום על שירות קבע, אמרו לי שאין מלחמה בלי הרוגים, אז לא חתמתי. אני חבר של כולם ומעוניין שככה זה יישאר, אבל ברור לי שאנשים מדברים רעות על אזגי כי הוא סיפור הצלחה ולא מוכן לחלק כרטיסים בחינם".

לא הרחק משם, כמה בלוקים מזרחה, יושב מוריס ז'אנו, שחקן עבר בהפועל ת"א ומאמן קבוצת הנוער של אשקלון, בפיצרייה שבבעלותו. "אשקלון תנצח", הוא מנתח, "היא קבוצה יותר מנוסה בתחתית, כל העונה היא נלחמה על חייה. אבל אי אפשר לדעת מה מכין לנו גילי לנדאו, חבר שלי מימי הפועל".

אולי עדיף לאשקלון לרדת ולבנות את עצמה מחדש?

"עדיף לה להישאר בליגה עוד עונה ולשלב צעירים בצורה אטית, מבוקרת ומחושבת. פעמיים היתה אשקלון במאבקי הירידה ופעמיים ירדה. אנחנו חייבים לנצח את פתח תקוה ולשבור את המסורת הרעה. רק כך נוכל לתקוע יתד בליגת העל".

יום רביעי, 11:00

לאימון הבוקר כבר מתייצבים כמה עשרות אוהדים. בשבת, הם מבטיחים, יהיו 8,000 מהם. ז'אנו, שקפץ לביקור, מתפשר על 4,000, תלוי במספר ההזמנות שישחרר אזגי. "בושה שרוצים 80 שקל לכרטיס", מתאונן גבי גבילוב (24), "מה, אנחנו צ'לסי? כמו שהם נראים, אנחנו לא נשארים בליגה". דודו דהאן, רואה חשבון עם שם של סוכן שחקנים, מחזיק בשני מנויים. את המיותר הוא מנדב אחת לשבועיים לאוהד אחר. "אפשר להגיד הרבה דברים על אזגי", טוען דהאן, "הוא מתנהג לעתים בגועליות, אבל במבחן התוצאה הוא עמד והעלה את הקבוצה ליגות. מגיעה לנו קבוצה בליגת העל".

על הדשא, השחקנים של מחפוד נראים הפעם חדים יותר. גם אזגי התפקס כשראה את גזל שוכב בצדי המגרש. "זהו?", פונה לעברו אזגי, "יצאת לחופש? אתה כבר בים? אם אתה לא מתאמן, תעלה חזרה לחדר ההלבשה". גזל מבין שהבוס מתלוצץ, ומחזיר קריצה. על המגרש מקפיד מחפוד לא לקרוע את השחקנים. "בשבוע כזה לא צריך לעבוד על כושר", מסביר המאמן, "אפילו על טקטיקה לא צריך לדבר, כמעט הכל פסיכולוגיה. אם ננצח, מבחינתי זה יהיה כמו לקחת אליפות. מאז שהגעתי, יש לנו ארבעה ניצחונות. חזרנו לחיים".

רצה הגורל ואתה משחק בשבת מול מי שפיטרה אותך בתחילת העונה.

"אתה לא בוחר נגד מי לשחק, כך שמבחינתי זה לא חשוב. עזבתי את פתח תקוה ולא אמרתי מלה רעה על המערכת. אני לא מבזבז אנרגיה על דברים כאלה. את כל האנרגיות שלי אני משקיע במחשבה על ניצחון".

שוב במגרש, אזגי עוצר את מחפוד. "לפתח תקוה יש בסך הכל שלושה שחקנים טובים", מסביר הבעלים למאמן, "הבלם הזר (פביאן סטולר - ד"מ) ו...". מחפוד, מאזין, מציין בחטף עוד כמה שמות וזוכה לתשובה שלילית לגבי כל אחד מהם. "אם כולם שם לא שחקנים", תוהה מחפוד, "אז למה אנחנו כל כך לחוצים?".

בחזרה ליום שלישי, אימון ערב

צעקות רמות בוקעות ממשרדו של אזגי. הקפטן יניב אלול מוותר על מקלחת לטובת שיחה עם הבעלים ועם המנכ"ל צ'יקו מגיה. "מה עם מענק העלייה מהעונה שעברה?", יורה אלול, "אני צריך את הכסף". אזגי מחזיר צרחות: "שמתי בינואר מיליון שקל על הקבוצה, חכה שבוע-שבועיים ותקבל את מה שמגיע לך". אלול לא מתייאש. "ומה אתה אומר אם אני לא מגיע מחר לאימון? אני לא מגיע", אומר אלול. "אל תבוא", מפטיר אזגי.

הם קראו לו השד מאשקלון | עלילות פרוספר אזגי העונה

יולי 2010: אזגי מארח בביתו ברמת השרון את מחנה האימונים של הפועל אשקלון, ואומר: "לא עניינה של התקשורת מה אני עושה בבית שלי".

ינואר 2011: מאות אוהדים מקללים את הבעלים בטענה למחירי כרטיסים גבוהים. אזגי מגיב בתנועות ניצוח ועונה: "מי שאין לו 50 שקל, שלא יבוא".

פבר' 2011: ליאור ז'אן ועמרי אפק מסרבים להגיע לאשקלון. אזגי נדרש לסוגיה: "אצל ז'אן זה עניין של אגו, אפק התעצל לנסוע חצי שעה". ז'אן הגיב בהגשת תביעת דיבה.

פבר' 2011: אזגי אוסר על עיתונאי מעריב להיכנס לאיצטדיון, ועל פי דיווחים תוקף את משקיף ההתאחדות. נקנס ב-2,000 שקל.

פבר' 2011: הבעלים נעצר בחשד שנהג בשכרות ופגע בשוטר בניסיון להימלט. שוהה 12 יום במעצר בית.

מארס 2011: מונע מגיא עזורי להעביר אימונים, כופה עליו את המחליף אלי מחפוד ואומר: "יש מאמנים שמתנהגים כמו סמרטוטים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#