בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליגת העל בכדורגל: כרוניקה של (עוד) דרבי

הבחור שלא הפסיק לקלל, דילמת המחצית, הדקה בה חזרה מכבי ת"א להיות דורסנית (אבל רק לדקה), והיציאה השקטה מבלומפילד

תגובות

הבחור שלידי סובל כנראה ממצב רפואי נדיר המכונה קופרולליה, הגורם לו להתבטא באופן גס. הוא נראה בחור טוב, אבל הבן אדם פשוט לא מפסיק לקלל. טועמה, סהר, מלול. לא משנה מי, הוא מקלל. זבל, אפס, סרטן, שואה. זה עושה לי כאב ראש. הקללות לא נבלעות ברחשי הקהל. בעצם, די שקט פה כרגע. ממרחק 20 מטר שומעים הקשות תופים וכמה עשרות נערים שרים וצוהלים, אבל פה, בצד, די שקט. טועמה מפציץ את המשקוף.

מימין: קולאוטי, ישראלביץ' ופרנסמן (תצלום: בפי מגריזו)

עזבו אותי מניצחון. תנו לי רק לרדת למחצית רגוע. רגוע, משמע ביתרון. מצדי, שלאחר מכן הפועל תשווה והמשחק ייגמר בתיקו, אבל לפחות שיהיו לי 15 דקות שלוות. אלה הדקות הכי קשות בדרבי, הפסקת המחצית. במשחקים אחרים המחצית באמת משמשת הפסקה. חלק יורדים לדבר עם חברים, אחרים הולכים לעשות פיפי. בדרבי מתיישבים על הכיסא. אם אתה ביתרון, אתה יכול להרשות לעצמך להתרווח. בפיגור אתה בבעיה. אין שום דרך להסיח את הדעת. במהלך המשחק אתה עוד מצפה שמשהו ישתנה. הנה כדור חופשי של טועמה לחיבורים, שטראובר מציל גול. אולי מהקרן תצא מתפרצת ונשווה. אבל בהפסקה, בפיגור, אפילו את זה אין. אתה רק שקוע במחשבות על הפסד. עוד הפסד.

1:1. קולאוטי, בראש. גול מדהים. זהו, סופית אני אוהב אותו. המקלל שלצדי שותק. הוא רק קופץ על הכיסא. הוא מבין שמשהו קורה פה. לא, הוא יודע. תוך חמש דקות נכבוש שוב. תמיד כשמכבי כובשת, יש באוויר הרגשה של גול נוסף. כאלה אנחנו, מכבי, דורסניים. הנה, שוב קולאוטי, 1:2. אני אוהב את קולאוטי. שתזדיין הפסקת המחצית. זו הדקה הכי מאושרת שלי זה שנים. אבל רק דקה. בדקה 77 אני מצית עוד סיגריה.

פצצת תאורה, אולי נפץ שרקן, טס מתוך היציע לעבר שער 5 ונופל במרכזו. נהמות לטוטו תמוז. כוס קולה נזרקת למגרש ונוחתת סנטימטרים מהקוון, מצלמות הטלוויזיה מצלמות אותה בקלוז אפ. אם לשפוט לפי ניסיון העבר, כרגע נקבע שזהו משחקי האחרון בבלומפילד העונה. במחזור הבא כבר לא יהיה פה קהל.

היציאה מהמגרש שקטה. אני מביט בסדרנים והם משיבים לי מבט ריקני. סביר להניח שלרובם לא ממש אכפת איך נגמר המשחק, אך לי תמיד נראה שהם משתתפים בצערי. אולי אפילו מרחמים עלי. תודה לאל שבשבת זה נגמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#