בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה צריך קשת מחוץ לרחבת ה-16?

תגובות

האם תוכל לסקור את ההיסטוריה או את המשמעות של סימון רחבת ה-16 בכדורגל - כולל חצי העיגול שבמטרים מעל הרחבה ורחבת החמש?

מאיר פוקס

במחצית הראשונה של משחק העונה בין מכבי חיפה להפועל תל אביב פגעה בעיטת שוער של וינסנט אניימה בוולדימיר דוואלישווילי, כשזה עומד בתוך הקשת שמחוץ לרחבה. מאיר לוי פסק עבירה לזכות אניימה. מדוע? ומה תכליתה של קשת זו?

איתי וקוראים נוספים

הרחבות

סימוני המגרש המוכרים ביותר בכדורגל נמצאים ברחבות שליד השערים: רחבת העונשין (זו שמכונה בטעות מסוימת "רחבת ה-16", או פשוט ה"רחבה") ו"רחבת החמש" (או "תיבת החמש"). קודם כל, יש לציין שמידות מגרש הכדורגל נקבעו על פי שיטת מדידה בריטית. החוק מדבר על רחבה שהיא מלבן, רוחבו 18 יארד (16.48 מטר) מקו השער ואורכו 18 יארד מהקורה. כלומר, יחד עם שמונת היארד של השער, רוחב הרחבה הוא 44 יארד (40.3 מטר). רחבת החמש (שישה יארד, 5.49 מטר מקו השער) היא מלבן באורך של שישה יארד מכל קורה ובסך הכל 20 יארד (18.3 מטר).

לשתי הרחבות תפקידים יעודיים. רחבת ה-16, כפי ששמה השתרש בעברית, היא קודם כל האזור בו לשוער מותר לגעת בכדור ביד. אגב, מיקום הכדור הוא שקובע - אם השוער מחוץ לרחבה, אבל הכדור בתוכה והוא אוחז או נוגע בו, אין בכך בעיה. במקרה הפוך, מדובר בעבירה. רחבת ה-16 היא כמובן גם האזור בו עבירה על שחקן התקפה - שדינה בעיטה חופשית אם היא מתבצעת מחוץ לרחבה - גוררת בעיטת 11.

בתוך רחבת החמש (לפני למעלה מ-100 שנה היא כלל לא היתה קיימת וסומנה במעין קשת, חצי עיגול באזור השער) יש לשוער יתרון מובנה מול שחקני ההתקפה. עיקר השימוש של רחבת החמש מתרכז בשני דברים אחרים: ביצוע בעיטת שוער או בעיטה חופשית של הקבוצה המגנה, שיכולות להיבעט מכל מקום בתיבת החמש, והגנה על השער - עבירה בתוך הרחבה שמחייבת בעיטה בלתי ישירה אינה תתבצע בתוך הרחבה, אלא על קו רחבת החמש, במקום הקרוב ביותר אל מקום העבירה. למעשה, לא קיימת אפשרות לבעיטת עונשין - ישירה או בלתי ישירה - במרחק קרוב מ-5.5 מטר מקו השער.

החוקה קובעת כי בזמן בעיטת שוער או בעיטה ישירה של קבוצת ההגנה, הכדור לא נחשב במשחק כל עוד לא יצא מתחום רחבת ה-16. זו הסיבה לפיה אין להיכנס לרחבה כל עוד הכדור לא עזב את שטחה. הדבר נכון גם לגבי בעיטות ישירות או בלתי ישירות שנפסקות לטובת ההגנה בתוך הרחבה.

הקשת

זו שאלה חוזרת. הקשת, המכונה גם D בשפות לטיניות על שום צורתה, מפריעה ומיותרת עבור הרבה אנשים. התכלית שלה פשוטה. כידוע, כשיש בעיטה חופשית, אסור לשחקני היריבה לעמוד במרחק 9.15 מטר מהכדור. גם בעיטת 11 מטר, פנדל, היא כמובן סוג של בעיטה חופשית וגם במקרה זה חל אותו איסור. אם נצייר מעגל ברדיוס 9.15 מטר מנקודת הפנדל, רוב המעגל ייכלל בשטח הרחבה. חלק קטן ייצא ממנה, וזו הקשת.

הקשת לא מהווה חלק מהרחבה למעט, כאמור, בפנדל. בבעיטת שוער רגילה מקו החמש אין מניעה לשחקן יריב להיות בה. במקרה של אניימה, דוואלישווילי עמד מרחק קטן יותר מתשעה מטר מבעיטה שניתנה לשוער הפועל בעקבות עבירה, ולכן מאיר לוי שרק לזכות האדומים.

ההיסטוריה

בתחילת המשחק המודרני, לפני כמאה וחצי, לא היו כלל רחבות או בעיטות 11. האלימות במשחק הביאה צורך בשופט ואתו העבירות, בעיטות ה-11 (או "בעיטת המוות", כפי שכונתה בזמנו) ורחבת העונשין. במקור היו ב"רחבה" רק שני קווים והם נמתחו לאורך כל המגרש - קו ה-16 וקו ה-11. פנדלים, אגב, לא נבעטו מנקודה מסוימת, אלא מכל מקום על קו ה-11 ממנו בחר הבועט לבעוט. כל עבירה שנעשתה מעבר לקו ה-16 גררה בעיטת 11. ב-1902 נעשו עוד כמה שינויים רדיקליים בחוקה, כולל הגבלת הרחבה לממדים שלה היום והפיכת הקשת ליד קו השער לרחבת החמש. למרות שכבר אז, ולמעשה מ-1891, קבע החוק את הצורך להתרחק 9.15 מטר מהכדור בעת בעיטה חופשית, רק ב-1937 נוסף מחוץ לרחבה סימון הקשת.

קווים דמיוניים | איך לא חשבו על זה?

בעת בעיטת פנדל, על השחקנים להיות מחוץ לרחבה ובמרחק כתשעה מטר מהכדור. אך למה, למשל, שחקנים לא עומדים מאחורי קו השער, כך שיוכלו אחרי החמצה לסייע לשוער להתגבר על הריבאונד; או למה לא עומדים שחקני ההתקפה בצדי הרחבה ובקרבת השער, כדי להגיע מהר יותר ולתקן את הפנדל שהוחמץ?

אביעד

שחקנים צריכים להישאר בתוך גבולות המגרש, ואם שחקן יוצא מהם (לא מדובר על הוצאות חוץ וכיוצא בזה, מן הסתם), עליו לבקש את רשות השופט כדי לחזור. לא יינתן אישור שכזה במהלך בעיטת 11, כך שהרעיון לא ישים.

גם עמידה קרוב אל קו ה-11 משני צדי רחבת העונשין אינה אפשרית. סעיף מספר 14 בחוקה קובע כי על כל השחקנים - מלבד הבועט והשוער - לעמוד מאחורי קו הרוחב עליו נמצאים הכדור ונקודת הפנדל ומחוץ לרחבת ה-16, במרחק 9.15 מטר מהכדור (כלומר, גם מחוץ לקשת). הרעיונות שלך מעניינים, אך אינם עומדים בקנה אחד עם החוקה.

היגיון נוסף לכך שלא יוכל לעמוד שחקן קרוב יותר לקו השער מאשר נקודת ה-11, גם אם בצידי הרחבה, טמון בחוק הנבדל. אין, כידוע, חובה לבעוט פנדל ישירות לשער, גם אם הדבר נעשה ברובם המכריע של המקרים. יוהאן קרויף הבקיע פעם בעיטת 11 אחרי דאבל פס, והוא לא היה הראשון או האחרון. בגלל החוק שקובע כי אין לעמוד אלא מאחורי קו הכדור בפנדל, לא יכול להיות נבדל בשעת בעיטת 11, אם היא נבעטת או נמסרת.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#