בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשלאקס פקטור שלך קוראים נסטרנקו, לך תנצח את מכבי ת"א

אפי בירנבוים ניסה לשלוף שפן כשפתח עם נסטרנקו במקום מגי. כשהתעשת, מכבי כבר הספיקה לסגור את המשחק

תגובות

הקונספט הזה של פיינל-פור עדיין לא יושב טוב על אפי בירנבוים. זה התחיל בימים שקדמו למשחק אתמול, כשהשועל מראשון לציון פיזר הצהרות יומרניות וטען - אם כי במידה של הומור - שקבוצתו פייבוריטית, וכך עיצבן את דייויד בלאט ומכבי כולה.

הכלי הזה שנקרא "לוחמה פסיכולוגית" - בעיקר בסגנון ה"הפוך על הפוך", שתחילת הניינטיז היתה הפעם האחרונה בה נחשב מתוחכם - מתאים יותר לדינמיקה של סדרה מאשר לפיינל-פור. הרי לקראת משחק אחד על כל הקופה, כפי שאוהבים לספר חסידי השיטה הקלוקלת הזו, הסוד הוא בדיוק הפוך - להרדים, לשעמם, ובסוף לצאת גדולים. לי זה נשמע יותר כמו בניית תיאוריה בדיעבד על אישיותו של עודד קטש ועל הגניבה של גלבוע בגמר אשתקד, אבל מילא.

אז בירנבוים שגה כשעיצבן את בלאט, ואת זה ניתן היה לראות בחדות ההגנתית ובשמירת הלחץ של מכבי ברבע הראשון. אלא שמאמן ראשון לא הסתפק בזה, והפתיע בליהוק משונה בחמישייה הפותחת: איגור נסטרנקו אין, ארון מגי אאוט.

נסטרנקו סימפתי, לוחם, שומר טוב בסוג של עונת פריצה, אבל מפה ועד שליפתו מהכובע כשפן הגנתי מול סופו, המרחק רב. ההחלטה הזו של בירנבוים נראית כמו הפתעה מוצלחת למשחק עונה בצורתה בלבד, כי ברמת התוכן מדובר בטעות פטאלית. הוא ויתר על שחקן האחד על אחד הכי טוב שלו רק כדי שנסטרנקו יימעך על ידי סופו בלי שום הפרעה בהגנה, ובהתקפה יתבזה בהחטאות חופשיות מחצי מרחק.

כשמגי נכנס, התוצאה היתה 16-2, מכבי רקדה, ראשון לציון רעדה והמשחק היה חצי גמור. הלם הפתיחה הוא זה שהפך את שמירת הלחץ של מכבי לכה אפקטיבית, כי ראשון לציון חדה ובטוחה בעצמה היתה יכולה לנצל את אותה שמירת לחץ דווקא ליתרון ולסלים במעבר.

מכבי לוחצת טוב, אבל לא משום ששחקניה מבצעים פעולות שונות משחקני קבוצות אחרות בזמן לחץ. היתרון בשיטה התובענית של בלאט הוא הנחתת המכה הניצחת בפתיחה ותסכול היריבה כבר ברבע הראשון, בדרך ליתרון שאין סיכוי שייסגר על ידי שחקנים מיואשים שאיבדו שמונה כדורים ברבע. נסטרנקו, במובן הזה, הוא אקס-פקטור שבלאט לא חזה, אבל שמח לקבל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#