בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גמר גביע המדינה: לא קלאסיקו, קלאסיקה

הקבוצה שכולם מחבבים מול זו שכולם שונאים. המאבק הגדול של הכדורגל הישראלי רחוק מלהיות קלאסיקו אבל הוא כן אחלה משחק

תגובות

מכבי חיפה נגד הפועל תל אביב, משחק גדול. כמה גדול? אם לוקחים בחשבון את שנות השמונים, שהיו תצוגה בלעדית של שני המועדונים (שלוש אליפויות כל אחת), ואם עוצמים עין אחת על שנות התשעים השחונות של האדומים, אפשר להעמיס על העגלה את הטיעון שכבר שלושים שנה מדובר בקלאסיקה של הכדורגל הישראלי.

מה שאי אפשר לומר זה שמדובר ב"קלאסיקו". בטח לא "סופר קלאסיקו". מה ההבדל בין "קלאסיקה" ל"קלאסיקו"? שהראשון נמצא כולו בתוך האיצטדיון, ואילו השני זולג לתוך עולמות אחרים: פוליטיים, חברתיים, תרבותיים. אם ברצלונה היא קטלוניה וריאל מדריד היא הממסד ופרנקו; אם בוקה זה מעמד הפועלים וריבר זה האליטות; אם סלטיק הם הקתולים וריינג'רס הם הפרוטסטנטים; מכבי חיפה והפועל תל אביב זה בסך הכל משחק כדורגל. שום דבר מעבר.

אם כל אוהד כדורגל בישראל יתבקש לבחור קבוצה שתזכה באליפות מלבד הקבוצה האהודה עליו, הבחירה תהיה מכבי חיפה. מכבי חיפה היא ברירת המחדל, חיית המחמד של הכדורגל הישראלי. זו גם הסיבה שהיא אינה יכולה להיות חלק מ"קלאסיקו". היא אינה מייצגת משהו שחורג מהמשחק עצמו. במהלך הפיכתה למועדון המפואר שהיא, לא הועמסו עליה מטענים שעשויים היו להפוך אותה לבעלת משקל חברתי, פוליטי או תרבותי. היא לא ייצגה את המסכנים, את הפריפריה או את הבורגנים. לכן גם הפכה למועדון הגמוני: באווירה ציבורית ששואפת לקונסנזוס ובזה לעמדה אחרת, אלטרנטיבית, מכבי חיפה איפשרה התחברות למקום "נקי", נטול ייצוגים.

הפועל תל אביב היא סיפור שונה. העובדה שההיסטוריה שלה כרוכה בממסד המפא"יניקי הקנתה לה מטען פוליטי משמעותי. השנאה להפועל, מקורה בשנאה לממסד ההוא, האשכנזי-חילוני, שעם השנים הצטמק והיום נדמה כאילו בלעה אותו האדמה. אדמה שעליה מופיעים קובי ומשה פרץ מול עשרות אלפים.

הפועל תל אביב איבדה את ההגמוניה לטובת הממסד החדש, הימני-לאומי, אם תרצו בית"ר ירושלים, שעדיין מתקשה להאמין שהוא בעל הכוח. התשובה של אוהדי הפועל למהפך היתה להפוך לתנועת נגד. כתרבות נגד, אוהדיה ממענים את האנטי כלפי מושאים רבים, אבל מתחת לכל הדברים יש התנגדות לנישול הגדול שנעשה להם מכס המלוכה המפא"יניקית. כך גם ניתן להבין את הצורך להרגיש שנואים: בתוך השנאה מתקיימת תחושה ששווה בעוצמתה לתחושת השליטה, זו שפעם היתה מנת חלקה. את השליטה החליפה למעשה השנאה לשליט (מכבי תל אביב, שמעון מזרחי). אלה שני צדדים של אותו מטבע.

אם יש רסיס של מטען חורג במשחק בין מכבי חיפה להפועל תל אביב, הוא זה: הקבוצה שכולם מחבבים מול הקבוצה שמרגישה שכולם שונאים אותה. אבל נדרשים שני קביים מעץ מלא כדי להוליך את המטפורה הזאת כברת דרך: כי מכבי חיפה, איך שלא תהפוך אותה, היא עדיין בסך הכל קבוצת כדורגל; ואילו הפועל תל אביב, למרות תצוגות אהדה מרהיבות, מייצגת שכבה נכחדת בחברה הישראלית, חיה גוועת.

קלאסיקו זה לא. מה שכן, אחלה משחק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#