בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גמר ליגת האלופות: שוק שחור וסגור לעשירים

עד לפני מספר שנים, כרטיס לגמר הצ'מפיונס היה משימה אפשרית בהחלט ואפילו נוחה לכיס. כעת המחירים בלתי נתפשים, לאוהדים אמיתיים כמעט אין סיכוי להיכנס לוומבלי, ומה שעלול להישאר מכל החוויה הזאת הוא צפייה באירוע השיא של העונה מבית המעצר

תגובות

לונדון. לפני שנתיים נתקלתי בזוג ישראלים בפיאצה פלאמיניו ברומא. שני הצעירים באו לבירת איטליה כדי לצפות בגמר ליגת האלופות בין ברצלונה למנצ'סטר יונייטד. המחיר? שתי חולצות ברצלונה: 80 יורו. חבילת טיסה כולל כרטיסי כניסה: 2,000 יורו. לראות את מסי מבקיע: לכך אין תווית מחיר (וגם לרגשות האשם על התינוקת שנותרה בארץ). "זה היה שווה כל רגע", אמרה אז יעל, ישראלית אוהדת ברסה, "הזדמנות של פעם בחיים, חוויה בלתי נשכחת". בן זוגה הסכים. זה היה משחק הכדורגל השני שראה, הראשון היה "הפועל נגד הכח".

ב-2002 הכל היה הרבה יותר פשוט. כרטיס לגמר בין ריאל ללוורקוזן עלה כ-50 ליש"ט, וניתן היה להשגה במחיר נקוב ללא קושי. 50 ליש"ט כדי לראות במו עיניך את זינאדין זידאן מבקיע את השער הגדול ביותר בתולדות גמר המפעל. גמר שברבות הימים הפך גדול יותר מכדורגל. מסע עלייה לרגל עבור אוהדים מכל רחבי העולם, חלקם יכול להרשות לעצמו את המחירים המאמירים מדי שנה, ואחרים בעלי הכנסה מצומצמת שמוכנים לעשות מאמץ חד פעמי כדי להצהיר: "אני הייתי בגמר ליגת האלופות". הוסיפו לכך את החמדנות של אופ"א וקבלו שוק שחור משחור.

המחיר המבוקש באתרי ספסרות בתחילת השבוע תמורת כרטיס בודד לגמר בוומבלי החל ב-1,300 ליש"ט ונסק ליותר מ-5,000 עבור מושב יקר במיוחד. כאשר שתיים מהקבוצות האטרקטיביות בעולם נפגשות לגמר באחת הערים המרכזיות בעולם, כנראה שאין מניעה מהתוצאה: היצע נמוך, ביקוש היסטרי, ומחירים אסטרונומיים.

קיימות מספר דרכים להשיג כרטיס. הפשוטה ביותר היא להירשם במועד להגרלה השנתית של אופ"א ולקוות שזכות הרכישה תיפול בחלקך. אם ברשותך מנוי לאחת הפיינליסטיות, תוכל לנסות לרכוש כרטיס לגמר באמצעות המועדון. השאר מפוזרים בין ספונסרים, מקורבים, נציגים רשמיים וגופים נוספים. אם אינך בעל קשרים מתאימים, השוק השחור ישמח תמיד להעניק את שירותיו. באיצטדיון שתכולתו 90 אלף איש, אפוא, רק 50 אלף כרטיסים יוקצו לשני המועדונים ואוהדים רבים לא יזכו לחוויה הבסיסית כל כך, שנעשתה בהדרגה אקסקלוסיבית.

"זאת שערורייה, הפקרות מעוררת גועל", אומר יו לאסק, אוהד יונייטד ובעל מנוי שדווקא זכה לרכוש כרטיס דרך המועדון, "ליונייטד יש יותר מ-60 אלף מנויים והם, ביחד עם המנויים של ברסה, צריכים להיות אלו שלידיהם יגיע הרוב הגדול של הכרטיסים".

מי שהמזל בכל זאת האיר לו פנים ייאלץ, תמורת התענוג, להיפרד מהרבה כסף. "בגמר ברומא שילמתי 50 יורו על כרטיס במקום טוב, שכלל גם תחבורה חופשית בעיר", נזכר לאסק, "ואילו השנה, עבור מושב במיקום גרוע, אני צריך לשלם 150 ליש"ט ואין שום נסיעה חופשית או הטבה דומה. מישל פלאטיני (נשיא אופ"א) התנצל על כך, אבל הוא צריך לעשות משהו בנדון. זה מחיר שערורייתי, ניצול ציני של האוהדים".

תלונות לספסר

התחושה הרווחת היא שאף אחד לא מפספס הזדמנות לדפוק קופה על חשבון האוהדים, כשגם המועדונים עצמם משתתפים בחגיגה. חברת "תומס קוק ספורט", שעובדת עם מנצ'סטר יונייטד, מספקת כרטיסים במחיר נקוב של 225 ליש"ט, אבל רק בצירוף נסיעה באוטובוס ממנצ'סטר וארוחת צהריים במסעדה יוקרתית תמורת תוספת של 349 ליש"ט. בסך הכל: 574 ליש"ט. חלק מהקצאת הכרטיסים של יונייטד מוצע כהטבה לרוכשי מנוי שנתי לתאים הפרטיים היקרים באולד טראפורד בעונה הבאה.

ישראלים שירצו ליהנות משתי הקבוצות הזרות הפופולריות בארץ, יכולים לרכוש חבילות שמחירן ההתחלתי 2,290 ליש"ט, סכום ששום אוהד אנגלי מהשורה לא היה מעלה בדעתו לשלם. לפי ההערכה, אגב, רכשו רק כ-500 ישראלים חבילות כאלו. שיטוט ברחובות לונדון אחר כרטיס מהווה סיכון של ממש - ספסרות אינה חוקית באנגליה, מעצר הוא בהחלט אופציה והסיכוי לרכוש כרטיס מזויף אינו מבוטל. ישראלי רב תושיה שהצליח להשיג כרטיס לגמר השמיני שלו, מספר: "ראיתי שלושה ישראלים שקנו כרטיסים לחצי הגמר בין צ'לסי לברצלונה לפני שנתיים ב-1,200 ליש"ט לכרטיס. בכניסה התברר שהכרטיסים מזויפים והם נותרו חסרי אונים. מה אפשר לעשות? בפני מי תתלונן?".

"לפני כמה שנים נסענו למשחק של צ'לסי", הוא ממשיך, "ביציאה מתחנת הרכבת קנינו כרטיסים מספסר במחיר סביר. שניים מאתנו נכנסו ליציע והשלישי הופנה ליציע אחר. הוא התקשר אלינו וסיפר שהוא יושב בתא ונהנה מארוחת צהריים מפוארת. אחר כך הסתבר שבתחילת המשחק ניגשו אליו סדרן ושוטרים והחלו לחקור אותו לגבי מקור הכרטיס. זה היה מושב ששייך לקלוד מקללה, אז שחקן הקבוצה, שהכרטיס נגנב מביתו. את המשחק הוא העביר בחקירה".

וכל אלה מבלי להזכיר עניין פעוט, המשחק עצמו; לפני שנתיים הוכרע הגמר אחרי עשר דקות. "אף משחק לא שווה 2,000 יורו", אומר דני, ישראלי המנוסה במעמדים כאלה, "אבל היפאנים מוכנים לשלם כמעט כל מחיר ומקפיצים את המחיר, וכרטיס עובר הרבה ידיים עד שהוא מגיע למוכר האחרון. אתה משלם עבור הפנטזיה, החוויה, הזכות להגיד שהיית שם. כמה זה שווה? כמה שהקונה מוכן לשלם".



נתונים: שאול אדר ועוזי דן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#