בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפועל ת"א מחזיקת גביע המדינה: "סלים טועמה, שער הניצחון בגמר הגביע הוא גם ניצחון אישי שלך?"

שחקן הפועל ת"א חושב קודם כל על המועדון ("זה הבית שלי"), ריאלי לגבי הקריאות הגזעניות ("קשה להפסיק את הדברים האלה") ובכל זאת התגעגע לישראל ("אין על החיים שלנו בארץ"). סלים טועמה מדבר

תגובות

סלים טועמה, בן 32, הבקיע שלשום את שער הניצחון להפועל ת"א והביא לה את גביע המדינה בכדורגל. טועמה התחיל את הקריירה שלו בהפועל ת"א, וחזר אליה בפעם השנייה העונה.

זה סוג של נצחון כפול בשבילך שאחרי איך שהתחלת את העונה אתה זה שהביא את הגביע.

"כן, אני שמח שחזרתי השנה להפועל למרות שאת יודעת, לא שיחקתי הרבה השנה. אבל שמח שבסוף בסוף זוכרים את הסוף, והסוף יצא מתוק והתמזל מזלי להבקיע את שער הניצחון ולהביא גביע להפועל ת"א ולקהל של הפועל, אין יותר מתוק מזה".

סלים טועמה. "אחרי שאתה בחו"ל אתה פשוט מעריך את המדינה שלך. אין יותר כיף מלחיות פה" (תצלום: ניר כפרי)

הרבה דיבורים היו כמה אתה לא בכושר, כן בכושר, איך תחזור לכושר. יש באמת כזה פער בין הכושר שהיית בו בתחילת העונה לעכשיו?

"אני לא חושב שיש פער. את יודעת, אצלנו בארץ תמיד מספידים את כל השחקנים מעל גיל 30, אומרים להם שהם כבר זקנים ושהם לא שווים כלום. זה גם מה שקרה השנה, אמרו זקן, לא עושה כלום, לא פוגע, ובעצם לא קיבלתי את ההזדמנות האמיתית כי כל הזמן הכניסו אותי לעשרים דקות, חצי שעה, הייתי פה פותח משחק, שם פותח משחק, לא נתנו לי בואי נגיד לשחק עשרה משחקים רצוף ולראות אחרי זה מה קורה. אז אין לי בעיה, חזרתי הביתה להפועל ת"א כי זה הבית שלי, זה הקהל שאני אוהב, זה האנשים שאני אוהב אז לא היתה לי בעיה. נכון שציפיתי לשחק יותר בשביל להוכיח, אבל בסדר, שמח שלפחות בסוף הוכחתי שלא שכחתי לשחק כדורגל".

מאיפה החוסר אגו הזה? איך זה שאתה לא נעלב שלא נותנים לך לשחק יותר?

"כי חשוב לי המועדון. באמת. אם הייתי רוצה לחזור ולשחק כל משחק הייתי הולך למועדון אחר. מועדון הפועל ת"א זה הכל בשבילי. בחו"ל כשלא שיחקתי הייתי קצת עושה פרצופים ורב, אבל בהפועל זה אף פעם לא קרה לי כי ההצלחה של המועדון זאת ההצלחה שלי. תמיד אמרתי שזה לא משנה, אני אשחק יותר, אשחק פחות, העיקר שהמועדון יצליח".

כמה השפיעו המריבות בין הבעלים על השחקנים, האווירה בקבוצה?

"האמת, אני לא חושב שזה השפיע על שחקנים אישית. האווירה בקבוצה היא הכי טובה שהיתה אי פעם במועדון. מבחינת השחקנים - הרבה זמן לא נהניתי ככה לבוא למקום עבודה, שמח, כיף, נהנה מכל רגע במועדון. אני לא חושב שהמריבות של הבעלים היו אמורות להשפיע עלינו, אני גם לא חושב שהן השפיעו עלינו, נכון שהפסדנו את האליפות אבל זה לא בגלל המריבות אלא בגלל שבחודש האחרון היינו ביכולת לא טובה כל כך".

כשחזרת אמרת שהתגעגעת לאוהדים והם אליך, הם חולים עליך.

"אין ספק שאני והקהל זה באמת חיבור אחר. זה משהו שהקהל זוכר לי ואהב אותי מאז שעליתי לבוגרים של הפועל ת"א, ואני רואה את זה מחדש בכל פעם שאני עולה לשחק כדורגל. אני שמח שאתמול באמת החזרתי להם בגדול. כל פעם ששרים את השיר שלי אני מתרגש".

ומצד שני יש האוהדים של הקבוצות היריבות שקוראים לך קריאות גזעניות.

"עוד יותר מרגש".

טועמה מבקיע את שער הניצחון, שלשום (תצלום: שרון בוקוב)

אמרת לאחרונה שאתה לא מתרגש מזה. איך?

"בכלל לא מתרגש מזה. מצד אחד זה מחמיא - אמנם אלה קריאות גזעניות אבל יש הרבה שחקנים מהמגזר שמשחקים, ודווקא רק עליי המציאו שיר ורק אל השיר שלי נדבקו, אז זה אומר משהו. גם שאני מזוהה עם הפועל ת"א, מועדון שהרבה קבוצות צמרת שונאות, וגם שאני שחקן שבואי נגיד, בלי להצטנע, שקצת מפחדים ממנו אז טבעי שיקללו.

חבל רק שזה קללות גזעניות ולא קללות אישיות. קללות אישיות אולי קצת עדיף מקללות גזעניות, למרות שהקללות האלה בכלל אין להן מקום בכדורגל ונקווה שבשנים הקרובות זה ייפסק".

הקבוצה צריכה לרדת מהמגרש?

"אולי פעם אחת שזה יקרה ויורידו גם נקודות ואז אולי אנשים יתחילו לחשוב".

כערבי, לא בא לך להעמיד אותם במקום? לעשות משהו?

"גם אם אני ארצה לעשות משהו, מה אני כבר יכול לעשות? אני יכול לעשות משהו? אנשים יותר גדולים ממני ניסו לעשות דברים ולא מצליחים. בואי נשים רגע את הכדורגל בצד ונדבר על החיים הרגילים, אנשים לא יכולים לשנות את זה. אז אני, כולה שחקן כדורגל, יכול לשנות את כל מה שאנשים חושבים על גזענות? קמפיינים נגד גזענות, כל מה שמבקשים ממני, אני הראשון שהולך ועושה את כל הדברים האלה. הבעיה שקשה, קשה להפסיק את הדברים האלה".

ובכל זאת התגעגעת לארץ?

"אין כמו הארץ. אחרי שאתה בחו"ל אתה מעריך פשוט את המדינה שלך. אין יותר כיף מלחיות פה. אין כמו האוכל שלנו, העזרה של האנשים אחד לשני, אין על החיים שלנו בארץ".

גם בתור ערבי?

"יכול להיות שאני שונה ובגלל שאני מוכר אז היחס אליי הוא יותר של כבוד, אבל המשפחה והחברים נכון, יש הדברים האלה של הגזענות אבל אין מה לעשות. זאת המדינה שלך, שאתה חי בה ואתה מצפה כבר לכל מה שקשור בגזענות. כולם כבר השלימו עם זה וחיים עם זה. אלא אם כן יבוא איזה תותח שיקום וישנה פה משהו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#