בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המורשת הרוחנית של מאמן הלייקרס, פיל ג'קסון

פיל ג'קסון היה רוצה שנזכור אותו בתור האיש שהותיר אחריו מורשת רוחנית בעולם קשוח. נו, באמת

תגובות

מתישהו באמצע עונת 86/7', החל פיל ג'קסון להבין שאת חלומו להיות מאמן באן-בי-איי, הוא כבר לא יזכה להגשים. למרות שזכה כשחקן באליפות ליגת הכדורסל הטובה בעולם, וכמאמן זכה באליפות הליגה החצי-מקצוענית (סי-בי-איי), ואף נבחר למאמן העונה שם, הוא ידע שהקליקה הסגורה של הליגה רואה בו תמהוני. הוא תרם לכך בעצמו לא מעט. בספר "Maverick" שכתב ב-75', כשעוד היה שחקן של ניו יורק ניקס, הוא הודה שהשתמש באל-אס-די, ופגע קשות בסיכוייו לשכנע את הבוסים של הליגה, שהוא בחור רציני. גם העובדה שהתגורר בוודסטוק בוודאי לא סייעה לו.

אחרי שנים בליגת המשנה, שבהן נשא תמורת שכר זעום בתפקיד כפול - מאמן ונהג המיניבוס של קבוצתו - הבין ג'קסון בן ה-42, שעליו למצוא עבודה רצינית כדי לפרנס את חמשת הילדים שהוליד. ממבחני ההכוונה התעסוקתית, עלה שהכי מתאים לו להיות עקרת בית, מדריך טיולים, יועץ או עורך דין. אבל רגע לפני שנרשם לבית הספר למשפטים, צילצל הטלפון. ג'רי קראוס, המנהל של שיקגו בולס מהאן-בי-איי, הזמין אותו להתראיין למשרת עוזר המאמן. החודש, אחרי 20 עונות אימון, פרש ג'קסון בתור המאמן המצליח בתולדות הספורט המקצועני בארצות הברית, עם 11 אליפויות אן-בי-איי.

באופן מוזר, נראה שסיום הקריירה שלו הותיר את תקשורת הספורט האמריקאית מעט מבולבלת: האם ג'קסון הוא באמת המאמן הגדול בכל הזמנים? ואם כן, מה הפך אותו לכזה? אחרי הכל, אפילו ג'קסון לא התיימר מעולם להיות גאון כדורסל. את שיטת המשחק שלו, "התקפת המשולש", הגה בכלל עוזרו טקס וינטר, כבר ב-47'. מבקריו טוענים, שלאורך הקריירה שלו הוא נהנה ממזל בלתי נדלה, שאינו מתמצה רק באותו טלפון מקראוס. ג'קסון זכה לאמן כמה מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה, ובראשם מייקל ג'ורדן, סקוטי פיפן, קובי בראיינט ושאקיל אוניל. קראוס, שהפך בהמשך לאויבו הגדול של ג'קסון, התעקש תמיד שהזכויות על שש האליפויות של שיקגו, שייכות לו עצמו ולבעלי הקבוצה. לא למאמן.

לג'קסון אכן היה לא מעט מזל, אך יהיה זה קטנוני להניח שניצח רק בזכותו. אחרי הכל, ג'ורדן, פיפן, בראיינט ואוניל לא זכו באליפויות לפני שג'קסון הדריך אותם. ההסבר המקובל ביותר להישגים שלו הוא שהאיש שכונה "הזן מאסטר", הצליח דווקא בזכות אותו חיבור בין רוחניות לכדורסל, שהרחיק אותו מהליגה במשך שנים.

ב-96', אחרי שכבר זכה בארבע אליפויות, פירסם ג'קסון ספר נוסף, "טבעות קדושות", שבו פרש את שיטות האימון המוזרות שלו. ג'קסון, שהוריו היו כמרים פנטקוסטלים, פיתח תורה רוחנית ייחודית, שמשלבת בין זרמים בנצרות, זן ותורות לחימה של שבט הלאקוטה האינדיאני. הוא הגדיר את התקפת המשולש כ"טאי צ'י של חמישה אנשים", נהג להדליק בחדר ההלבשה נרות קטורת וערך אימוני מדיטציה ודמיון מודרך לשחקניו. כשחשב שקבוצתו סובלת מבעיות תקשורת, נכנס לאימון עם תופי טם-טם. בסרטוני הווידיאו שניתחו את הקבוצות היריבות, נהג לשלב קטעים מסרטי קולנוע, להדגשת המסר.

בספר, שהכותרת של אחד מפרקיו היתה "אם בודהה חופשי, מסור לו את הכדור", הדגיש ג'קסון את העקרונות המרכזיים בתורת האימון שלו: חמלה וצניעות. הוא ציטט משפט זן שמאמנים כמו פט ריילי או רד אורבך לא היו אומרים גם תחת עינויים: "כל עוד אני יודע שאני לא יודע, יש סיכוי שלא אגרום נזק גדול מדי". ואמנם, בניגוד לעמיתיו, רובם פריקים של שליטה, ג'קסון דגל באימון-חסר, אנדר-קואצ'ינג. בעוד כל מאמן שפוי בדעתו ממהר להזעיק פסק זמן כשקבוצתו נקלעת למצוקה, ג'קסון נהג לשבת על הספסל בפנים חתומות, ולהניח לשחקניו למצוא את הפתרון בעצמם. כפי שמעידות טבעות האליפות הרבות שגרף, הגישה השתלמה.

מהפך בעיר הזוהר

אולם בתחילת החודש, סיים ג'קסון את דרכו בצורה שגילתה שגם בתיאוריה הרוחנית יש חורים. דאלאס מאבריקס השפילה את לוס אנג'לס לייקרס שלו בארבעה ניצחונות רצופים, ניצחה 4-0 בסדרה, והדיחה אותה מהמאבק על האליפות. במשחק השלישי חבט ג'קסון בעוצמה בחזהו של כוכבו פאו גאסול, בתגובה למשחקו הרופס. במשחק הרביעי, הלייקרס הובסו ב-36 נקודות הפרש, כששניים מהכוכבים, אנדרו ביינום ולמאר אודום, הורחקו בעקבות עבירות גסות. השליטה וקור הרוח שאיפיינו את קבוצותיו, התפוגגו להם.

בכלל, בחלק השני של הקריירה, הפעם בהוליווד הזוהרת, כמעט לא היה זכר למדיטציה וטאי צ'י. צניעות? האיש שטען פעם שאף אחד לא צריך להרוויח יותר מנשיא ארצות הברית, השתכר בעונתו האחרונה למעלה מ-10 מיליון דולר. הוא היה בן זוגה של אחת הנשים הנוצצות בעיר, ג'יני באס, בתו של בעלי הלייקרס, מנהלת בכירה במועדון ולשעבר דוגמנית פלייבוי. חמלה? האיש שאמר בעבר שאינו אוהב להעיר לשופטים נקנס מדי שנה בסכומים שהיו שקולים בערך למשכורתו של הנשיא, בעקבות ביקורת נוקבת על אנשי המשרוקית.

ג'קסון גם ניסה להוציא משיווי משקל מאמנים ושחקנים יריבים, וצבר שונאים לרוב. אויבו הגדול היה מרק קיובאן, הבעלים הצבעוני של דאלאס מאבריקס. כשג'קסון התערב כהרגלו בעניינים לא לו, וטען העונה שלדאלאס אין סיכוי להגיע רחוק בפלייאוף (לפני שלמד על בשרו עד כמה התחזית מופרכת), כינה אותו קיובאן "נער השעשועים של ג'יני באס".

גם הדעות הפוליטיות של ג'קסון, שבעבר התנגד למלחמת וייטנאם, עברו מהפך קיצוני: כשקבוצת פניקס סאנס עלתה לשחק עם הדפס בספרדית על הגופיות, "לוס סאנס", במחאה על חוקי ההגירה הדרקוניים של אריזונה, מתח ג'קסון ביקורת על הצעד והביע תמיכה מרומזת בחוקים השנויים במחלוקת.

הצד הפחות נעים באישיות של ג'קסון נחשף כבר ב-2004, לאחר שהלייקרס הפסידו 4-1 בגמר הפלייאוף של עונת 2003/4. לראשונה בקריירה, הוא חווה כישלון מהדהד. קבוצת הכוכבים שהדריך, עם בראיינט, אוניל ועוד שני סטארים מזדקנים שהצטרפו כדי לזכות באליפות שחסרה להם ברזומה, גארי פייטון וקרל מאלון, התרסקה מקצועית וחברתית. העונה כולה עמדה בצל משפט האונס של בראיינט. ג'קסון חשף את כל הלכלוך בספר "The Last Season" שפירסם במהירות חשודה, שבועות ספורים לאחר שעזב את תפקידו. הוא לא הכיר תודה לבראיינט על שסייע לו לזכות בשלוש אליפויות, ותחת זאת טען שקובי נרקיסיסטי ובלתי ניתן לאימון. ג'קסון של "העונה האחרונה", הוא אדם אחר לגמרי מזה של "טבעות קדושות": רותח מזעם כשהכוכב מאחר לאוטובוס, דופק על השולחן ותובע לזרוק את בראיינט מהקבוצה. אין זכר לרוחניות. או להודאה בשגיאות.

בגוף מפורק

האם ג'קסון באמת השתנה? האם בשש האליפויות בבולס זכה בזכות הרוחניות, בעוד את החמש הנוספות בלייקרס - לאחר שהתפייס עם בראיינט וחזר לקבוצה - קטף בזכות תכונות נוקשות יותר? סביר להניח שלא. ב"טבעות קדושות", בין כל הציטוטים הניו-אייג'יים, מסתתר משפט שמהווה כנראה מפתח להצלחה של ג'קסון: "חסרונותי ברורים לי עד כאב. יש לי ציפיות גבוהות ואני לא מחלק מחמאות בקלות. כתוצאה מכך, משא הציפיות על גב השחקנים לא ריאלי, וגורם להם להרגיש שמה שלא יעשו, זה לעולם לא יספיק. אני לא בחור שיטפח לשחקן על גבו וינחם אותו כשהוא לא משחק היטב. אני יכול להיות עקשן ולעתים אני נקלע עם שחקן לעימות שלא נפתר במשך חודשים". העקשנות הזאת איפשרה לג'קסון להתמודד עם האגואים העצומים של ג'ורדן ופיפן, בראיינט ואוניל, ולכפות עליהם שיטת משחק קבוצתית.

הצד הזה באישיותו של ג'קסון עוצב בבית קשוח. הסופר הנפלא דיוויד הלברשטם, כתב בספר "Playing for Keeps" (שעסק בג'ורדן), כי אמו של ג'קסון נזפה בו בגיל שנתיים על שאוצר המלים שלו דל מזה של אחיו. כשאביו התלבט בין משרה כמורה באיידהו הירוקה, למשרה בצפון דקוטה הקודרת, הוא בחר כמובן בצפון דקוטה, למרות תחנוניהם של ילדיו לבחור מקום שמזכיר יותר את ביתם במונטנה. "זהו רצון האל", פסק. חייו הבוגרים של ג'קסון הם ניסיון לברוח מאותו בית נוקשה, אך הוריו גם העניקו לו את השקדנות והתחרותיות העצומות שמפעמות בו.

העדויות לכך שג'קסון לא היה רק נער פרחים מרחף, מפוזרות לאורך כל הקריירה שלו. הטלפון מקראוס לא היה מקרי. הוא עקב אחרי ג'קסון עוד כששיחק במכללת צפון דקוטה, וכשאימן בליגה החצי-מקצוענית, סיפק לו ג'קסון דו"חות מפורטים על כל שחקני הליגה. קראוס לא שכח את המאמן החרוץ, ולבסוף מינה אותו לעוזרו של דאג קולינס. כשקולינס הורחק מאחד המשחקים, הוא העביר לעוזרו הנחיות, ועזב את האולם. ג'קסון התעלם מההוראות, בחר בשיטת משחק אחרת והוביל את הבולס לניצחון. המאמן זעם, אבל בקיץ ג'קסון מונה למחליפו.

בספר "Jordan Rules", שכתב העיתונאי סם סמית, מסופר שג'קסון נהג לבדוק את לחץ האוויר בכדור במשחקי החוץ של הבולס, על מנת לוודא שהקבוצה המארחת לא מנסה להשיג יתרון לא הוגן. מתברר שמאחורי החזות השלווה, גם הוא היה פריק של שליטה - ולעתים אפילו חתרן.

התחרותיות של ג'קסון באה לידי ביטוי באופן הבוטה ביותר כשהתמנה לראשונה למאמן הלייקרס, לאחר ששבת מאימון במשך שנה. ג'ון, אשתו השנייה ואמם של ארבעה מחמשת ילדיו הציבה לו אולטימטום: או אני או הכדורסל. אחרי כל השנים מחוץ לבית, אמרה לו, הגיע הזמן שתבלה עם המשפחה. ג'קסון בחר במשחק. הוא המשיך לאמן למרות שגופו הלך והתפרק: הוא גרר פציעות גב וברכיים עוד מהתקופה ששיחק, עבר ניתוח להחלפת ירך ונעזר במקל הליכה, אבל חזר לעוד עונה ועוד אחת, רק כדי לזכות בעוד תואר. עם כל הכבוד לגוף ולנפש, הרעב לכבוד ולהכרה היה חזק יותר.

* * *

אי אפשר, כמובן, לבטל את חלקה של הרוחניות. ג'קסון עשה מסע רוחני כדי לברוח מהנוקשות הדתית של בית הוריו, אבל בכלי הזה בדיוק השתמש כדי להשיג יתרון בעולם הקפיטליסטי. דווקא השימוש ברוחניות, מלמד עד כמה עמוקה ההבנה של ג'קסון את אופיו של הספורט המקצועני, ואת תפקידו כמאמן של מיליונרים צעירים, מפונקים וחסרי ביטחון. לא בכדי, הוא אמר פעם שמאמן משול לאיש מכירות, כיוון שעליו למכור עצמו מחדש בכל יום לשחקניו.

בעזרת הגישה ההוליסטית, התייחס ג'קסון בכבוד לכל שחקני הקבוצה, מהראשון ועד לאחרון, רכש עבורם ספרים על מנת להעביר להם מסרים חינוכיים ובעיקר בידל עצמו מהמאמן האמריקאי הממוצע והנוירוטי. הם, בתמורה, נלחמו למענו על המגרש. המיתוג לא פגע בו, כמובן, גם במגרש התקשורתי, וסייע לו למכור ספרים ולהגדיל את מספר האפסים בתלוש השכר. בדיוק כשם שהפרובוקציה המתמדת הופכת את ליידי גאגא מזמרת בינונית לאייקון עולמי, הניו-אייג' הפך אותו מעוד מאמן כדורסל מוכשר ל"זן מאסטר".

ג'קסון לא ויתר על הניסיון להיות שונה ומקורי עד לרגע האחרון. בסדרה האחרונה מול המאבריקס, השתיל בדי-וי-די שהציג לשחקניו קטעים מהסרט המטורלל "ג'קאס". זו היתה דרכו לומר לשחקנים "תפסיקו לשחק כמו מטומטמים". המסר לא עבר. בסוף, עם גוף שבור וכיסים מנופחים, נותרו למאמן הגדול בתולדות הכדורסל רק הגימיקים. כשהוא הצליח, זה קרה בזכות תכונות הרבה יותר קונבנציונליות משרצה שנחשוב.*

ללא תחרות

ההישגים של ג'קסון

68' - למרות שנבחר בסיבוב השני של דראפט האן-בי-איי, נכנס לחמישיית שחקני השנה הראשונה

70', 73' - זוכה באליפויות כשחקן הניו יורק ניקס. בראשונה היה פצוע, בשנייה - שחקן משמעותי

75' - שיאן העבירות באן-בי-איי, עם 330. האוהדים אוהבים אותו

84' - כמאמן, זוכה באליפות ליגת הסי-בי-איי, עם אולבני פטרונס

91'-93' - זוכה בשלוש אליפויות ראשונות עם שיקגו בולס

96'-98' - עוד שלוש אליפויות עם ג'ורדן ששב מפרישה

96' - מאמן השנה

2000-2002 - שלוש אליפויות ראשונות עם לוס אנג'לס לייקרס

2009-2010 - שתי אליפויות נוספות עם לוס אנג'לס לייקרס

11 אליפויות - המאמן הכי מצליח בין כל הענפים המקצועניים בארצות הברית

ניצח ב-70.1 אחוז מהמשחקים שאימן, שיא בין כל המאמנים בהיכל התהילה

בכל עונה שאימן, השיג מאזן חיובי והגיע לפלייאוף



פיל ג'קסון. מוכר את עצמו כל בוקר מחדש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#