בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כדורגלני אנגליה מגלים את הטוויטר

הספורטאים האמריקאים הכתיבו את המגמה, וכעת גם הכדורגלנים באנגליה גילו את טוויטר ויצרו ערוץ תקשורת עוקף עיתונות לקהל. למרות כמה אי נעימויות, עשוי המדיום החדש לקרב אפילו את הכוכבים העשירים ביותר אל לבבות האוהדים. את וויין רוני זה כבר הציל

תגובות

כשדארון גיבסון פתח חשבון טוויטר, הוא לא צפה את שעתיד היה להתרגש עליו. בתוך מספר שעות, 12 אלף משתמשים עקבו אחרי שחקן מנצ'סטר יונייטד. לרבים מהם קשה לקרוא "אוהדים". חלק מאוהדי יונייטד לא התרשמו מיכולתו של הקשר ואחרים לא אהבו את העובדה שחרף היותו צפון אירי, בחר לשחק במדי נבחרת אירלנד. "הקבוצה עובדת קשה כדי להחזיק את הכדור ואתה מעיף אותו לשורה האחרונה המזוינת", שיתף גולש אחד את גיבסון בהשגותיו. החשבון נסגר עוד באותו היום.

מרטין אלן, המאמן שעזב את בארנט מהליגה הרביעית באנגליה אחרי שבועות ספורים תמורת שכר גבוה יותר בנוטס קאונטי, זכה לגלות גם את הצד הנקמני של טוויטר. "הייתי חייב להפסיק", סיפר ל"גרדיאן", "טוויטר היה בסדר כל עוד עבדתי בתקשורת ובשיווק, אבל מרגע שעזבתי את בארנט, זה עבר לרמה אחרת. קיבלתי ציוצים בנוסח 'אני מקווה שתחטוף סרטן'. היו לי 10,000 עוקבים ונהניתי מזה, אבל לא היתה סיבה שאמשיך להיחשף לדברים כאלה".

דני גבידון מווסטהאם נקנס אחרי שקילל אוהדים בטוויטר. חברו לקבוצה, קרלטון קול, שהתבדח על אוהדי גאנה ערב משחק נבחרתם בוומבלי מול אנגליה, ננזף על ידי ההתאחדות חסרת ההומור. לעתים נדמה שכוכבי הכדורגל לא מבינים את החשיפה לה זוכים 140 התווים אותם הם כותבים, לעתים בהיסח הדעת.

באנגליה, חרף כמה כיסוחים הדדיים בין כוכבים ואוהדים, הדעה על התופעה חיובית. ריאן גיגס, שפרשת ניאופו נחשפה באופן המוני בטוויטר למרות צו איסור פרסום (הרחבה בהמשך הכתבה), ודאי לא יסכים עם חברו לשעבר במנצ'סטר יונייטד, פיל נוויל, שתומך באופן נלהב במסר הדיגיטלי הקצוב. "אני אוהב את טוויטר", כתב קפטן אוורטון בטורו ב"טיימס", "הוא יישאר אתנו ועלינו לאמץ אותו וללמוד כיצד להשתמש בו".

ההוכחה: רוני

זה לא מתאים לאנשים רגישים, כותב נוויל, והוא יודע למה. אשתו, שגם לה חשבון, זכתה לקבל דיווחים מאוהדי אוורטון שצפו במשחק הקבוצה מול וויגן. "תגידי לבעלך שהוא חרא", דרש מצייץ מעודן יחסית. בעלי העור הדק יפעלו בחוכמה אם יתרחקו מטוויטר, אבל יש סיבה לפריחה המפתיעה של מה שנתפש בתחילת דרכו כמדיום המיועד לסלבריטאים ולאנשי שיווק.

טוויטר זוכה להצלחה גדולה בקרב שחקנים באנגליה עקב מחסור בקול אותנטי של שחקנים. ב-20 השנים האחרונות, נאלם קולם - הם מוקפים בחומות ובשערים בבתיהם ובמתקני מועדוניהם; כל ראיון אמור לעבור דרך מסננת של קצין העיתונות; הם נדרשים להתאים עצמם לסדר היום של הקבוצה או החברה המאמצת; ואז נתונים לחסדי התקשורת.

140 תווים עשויים לעתים להיות ההיקף הנכון להעביר מסר כן ומהיר, לתקשר עם אוהדים ולהראות שלרוב השחקנים אכפת מהצלחת הקבוצה ולא רק מהשכר השבועי האסטרונומי. גם לא מזיק לכמה מהמפונקים שבהם לשמוע ביקורת מנוסחת היטב מצד רוכשי הכרטיסים.

"קחו למשל את מייקל אואן", כתב נוויל, "היה מרתק לקרוא את דעותיו על חשיבות מסגרות הנוער, כיצד לנהוג עם התקשורת ומה ממריץ אותו. אני משער שאני יודע עליו בזכות טוויטר יותר מאשר בזכות כל השנים המשותפות בנבחרת אנגליה".

בעוד אחרי קאקה, כוכב ריאל מדריד, עוקבים 4.2 מיליון גולשים, ריו פרדיננד - כדורגלן בעל ניסיון ותחכום תקשורתי רבים מהרגיל - משתרך כביכול מאחור (1.1 מיליון), אבל הוא מוביל את שחקני הפרמייר-ליג, שגילו את טוויטר רק בתקופה האחרונה. וויין רוני (700 אלף), חברו לקבוצה, מהווה עדות מובהקת לכך שיש לטוויטר מקום בכדורגל המודרני. על המגרש הוא נראה אחוז דיבוק, אגרסיבי ומקלל, אבל בחשבונו הוא ניכר, על פי ה"גרדיאן", כ"שנון באופן מפתיע, ומרוחק באופן מרענן, מאותה דמות כעוסה, מוכתמת ומנוכרת שמצטיירת ממרחק".

חשבון הטוויטר של רוני עזר לרפא את הפצעים שנוצרו לאחר ששקל לעזוב את הקבוצה. "יצירת מגע עם הציבור היא דבר טוב אם אתה נתפש באופן שגוי", אמר ל"גרדיאן" מקס קליפורד, אשף יחסי ציבור בריטי, "ורוני הוא ההוכחה. אם הייתי מטפל ביחסי הציבור של מנצ'סטר יונייטד, הייתי מאושר מכך שהוא מציג את עצמו באופן שונה מכפי שהוא נתפש עד כה. זו הדרך הטובה ביותר עבורו להציג את עצמו כפי שהוא באמת". את העצה הטובה ביותר משיא נוויל: "אל תצייץ כשאתה עייף, נרגש או עצבני". בכל שעה אחרת, המסר הקצר עשוי להיות אמצעי התקשורת הטוב ביותר בין כדורגלן לאוהדים.

אל תילחם בהם | שי גולדן

קוראים לה אימוג'ן תומאס והיא בוגרת "האח הגדול" הבריטי, שפנפנת פלייבוי וגברת צעירה שאוהבת אותם מפורסמים ועשירים. אחד מהם, ששמו היה אסור לפרסום עד לפני שבוע, עורר שערורייה חוקתית בבריטניה. שמו הוא ריאן גיגס, כוכב מנצ'סטר יונייטד, ומי שהוא וקבוצתו היו זקוקים לפרשה הזאת בערך כמו שלאו מסי זקוק עכשיו לניתוח לאיחוי הרצועה הצולבת בברך.

רגע לפני שדבר מערכת היחסים ביניהם נמרח על שער אחד הצהובונים הבריטיים (ה"סאן", אלא מי?), עתר גיגס לבית המשפט ועצר את הפרסום בטענה לפגיעה בפרטיותו. העסק יצא משליטה: קרוב ל-100 אלף ציוצים, בהם כמובן הוזכרו שמות המעורבים, מילאו את הרשת בבריטניה, והעיתון הסקוטי "סאנדיי הראלד" פרסם על שערו תמונת פנים ענקית של גיגס ועל עיניו רצועה שחורה. הכותרת היתה "מצונזר", והסאב-טקסט היה מובן: הכדורגלן הבכיר שנלחם בכל כוחו בשמועות הנוגעות למעשה הניאוף שלו, הוא ריאן גיגס.

הפרלמנט הבריטי נדרש גם הוא לסוגיה. וגם שם, ראו זה פלא, הופר הצו בגסות כשחבר פרלמנט סורר הזכיר את שמו של גיגס בדיון והפך את הכבוד האחרון שנותר לבית המשפט, למרמס לרגליו. כעת כבר לא נותר דבר לעשות: גיגס התוודה בפני אשתו על הרומן. האינטרנט וטוויטר רשמו ניצחון נוסף במרדף החתול והעכבר העולץ שמנהלים הסדר הישן, חוקים שחוקקו בעידן האנלוגי, והמציאות בעולם הדיגיטלי במאה ה-21.

העובדות הווירטואליות שמסוגלים להעמיד 100 אלף משתמשים, הופכות את מוסד הצנזורה בעידן האינטרנט לחוכא ואיטלולא. העניין מעורר מחשבה בהיבט הפולמוסי, בטח כשמדובר בענייני רכילות - אולם כשנוגעים הדברים לעניינים ביטחוניים, הם משעשעים בוודאי מעט פחות. ישראל, מדינה בה מונהג חוק צנזורה, בה אחת ליום חותם בית המשפט על צו איסור פרסום לפרשות פליליות או ביטחוניות - תתייצב גם היא בקרוב ערב פרשת גיגס שכזו. פרשה שתאלץ את התקשורת להרהר מתי השכל הישר וצו בית המשפט אינם עולים בקנה אחד.

פרשת גיגס הסתיימה ללא נפגעים כמעט. רעייתו של גיגס סלחה לו ואף שילחה אותו לגמר ליגת האלופות בברכת "הכל מאחוריך. עלה למגרש ושחק את משחק חייך". תומאס שבה לזרועות בן זוגה לשעבר, ג'רמיין דפו, ותתראיין בקרוב תמורת סכום דשן של לירות שטרלינג. ו-100 אלף הצייצנים? הם לימדו את מערכת המשפט הבריטית ואת הגברים הנואפים המנסים להסתתר מאחורי חומות הצדק שלה, את השיעור שחוסני מובארק למד על בשרו: זה עולם חדש ואמיץ. או שתלמד לשחק לפי כלליו, או שהוא יעשה לך בית ספר מזורז למציאות.



פרדיננד, אואן, גבידון, רוני והציוצים שלהם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#