בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרמייר ליג: פול סקולס פורש מכדורגל

זידאן קורא לו "השחקן הגדול של דורנו", צ'אבי רואה בו "סמל ודוגמה". למרות זאת וחרף היותו אחד מהקשרים הטובים בעולם, נדמה כי פול סקולס חמק מתחת לרדאר ב-17 שנותיו כמקצוען במנצ'סטר יונייטד. בדיוק כפי שהוא אוהב

תגובות

כשזינאדין זידאן נשאל פעם מול איזה יריב היה לו הכי קשה לשחק, השיב הצרפתי ללא היסוס: "פול סקולס, הוא בלי ספק השחקן הכי גדול של דורנו".

זידאן מגזים? אז מה לגבי צרפתי אחר, תיירי הנרי, שאמר לפני שלוש שנים: "אין לי ספק מי השחקן הטוב בפרמייר-ליג, זהו פול סקולס. הוא יודע לעשות הכל". וויין רוני, אחד שמכיר אותו מקרוב, טוען שסקולס הוא השחקן הכי גדול ששיחק אתו או מולו.

סבורים שהנרי ורוני משוחדים לטובת הליגה האנגלית? זה מה שהיה לצ'אבי - כן, הקשר הגדול של ברצלונה האימתנית - לומר על סקולס רק לפני שלושה חודשים: "הוא סמל ודוגמה בשבילי. לדעתי הוא הקשר הכי טוב ב-15-20 השנים האחרונות. הוא מדהים, יש לו הכל. מסירה אחרונה, יכולת הבקעה. הוא חזק, לא מאבד כדור, רואה קדימה. אם היה ספרדי, בעולם היו מדרגים אותו גבוה יותר. חוץ מזה, שחקנים אוהבים אותו". בלונדון מספרים שכמה שחקני ברסה עשו ביניהם הגרלה כדי להחליט מי יקבל את חולצתו של סקולס אחרי הגמר בשבת. אנדרס אינייסטה זכה.

פול סקולס. שחקני ברצלונה עשו הגרלה כדי להחליט מי יקבל את החולצה שלו בוומבלי (תצלום: אי-פי)

את האהבה הזאת הביע אתמול גם ריו פרדיננד, שמיד אחרי הודעת הפרישה של סקולס בן ה-36.5, צייץ בטוויטר: "השחקן הטוב ביותר של תקופתו, פשוט אהבתי לשחק אתו". ואם העדויות של עמיתיו למקצוע לא משכנעות אתכם, הרי גם מאמנים בכירים גמרו עליו את ההלל. "יש לו כל מה ששחקן צריך, כולל אופי", אמר מרצ'לו ליפי.

מבריק ופראי

משום מה יש תחושה שסקולס מעולם לא זכה למלוא ההערכה מחוץ למעגלים של מנצ'סטר יונייטד. מה שבטוח, כשתיכתב ההיסטוריה של המועדון בשנות ה-90' ובראשית שנות ה-2000, ייחרט בה שמו באותיות של זהב. "לדעתי הוא על אותה מדרגה של ריאן גיגס, המדרגה העליונה ביותר", אמר אתמול קלייטון בלקמור, שחקן עבר.

מעבר ליכולות המגוונות של הג'ינג'י, והוא הוצב במהלך הקריירה בכמה עמדות; מעבר לראיית משחק מבריקה, ליכולת מסירה מזהירה ולחוש לשערים, ניחן סקולס גם בבעיטה אדירה מרחוק, מהקרקע או מהאוויר, כזו שקשה להאמין כי שחקן צנום מסוגל לייצר. שערים שכבש נגד ברדפורד, מידלסברו, אסטון וילה וברצלונה נכנסו לפנתיאון האנגלי ליצירת מגע מושלם בכדור. לתקל הוא מעולם לא ידע, אבל נחישותו לרדת לגליצ'ים חסרי פחד ולעתים פראיים, ונאמנותו המוחלטת ליונייטד, הפכו אותו עבורה לשחקן שהוא הרבה יותר משחקן. סקולס הנער היה טוב בקריקט לא פחות מאשר בכדורגל ואהד את אולדהאם השכנה, בה החל לשחק בילדים. כשיונייטד הבחינה בו, לא ממש היה צריך לשכנע אותו להצטרף לחבורת הנערים שכללה את דייויד בקהאם, ניקי באט והאחים נוויל. בריאן קיד, עוזרו של המנג'ר אלכס פרגוסון באותם ימים, סיפר כי לאחר שראה את הנער הוא ניגש למאמן הנוער אריק האריסון ואמר לו: "הוא קטן וג'ינג'י, אולי תגחך כשתראה אותו בפעם הראשונה, אבל הוא חתיכת שחקן".

כך היה, החל בקבוצת הנוער, דרך העלייה לבוגרים ולאורך 17 עונות במנצ'סטר יונייטד. "שיחקתי איתם - בקהאם, הנווילים, סקולס - כשעלו לבוגרים. סקולס היה הטוב בדור הזה והרשים אותי מאוד. בראיית המשחק, בהקרבה, ביכולת ההבקעה", סיפר בלקמור אתמול.

על המגרש לא הכיר סקולס אף אחד. התיקולים שלו גררו הרבה מאוד צהובים ואדומים (לא לחינם הוא שיאן הכרטיסים בתולדות ליגת האלופות), וגם ביקורות. ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל, טען: "הוא עושה על המגרש דברים שאסור לעשות. יש בו צד אפל, עבורי הוא פשוט לא שחקן הוגן".

להבדיל משחקנים אחרים, אצל סקולס היה מדובר בצד שהתקיים רק בין שריקת הפתיחה לשריקת הסיום. קשה לחשוב על כוכב כדורגל מודרני שנחבא יותר אל הכלים, כזה שמעדיף את המשפחה והשלווה על פני מועדונים ומסיבות, פרסומים והופעות.

תה בצהריים, טלוויזיה בערב

בראיון נדיר ב-2004 תיאר סקולס, אב לשלושה הנשוי כבר 12 שנה לחברתו מימי התיכון, את היום האידאלי עבורו: "להתאמן בבוקר, לקחת את הילדים מבית הספר, לשחק איתם, לשתות תה, להשכיב אותם, לראות קצת טלוויזיה". בהחלט לא סדר יום של כוכב.

גם ביישנותו ידועה. נייקי אולי משלמת לו סכום משמעותי כדי שינעל את נעליה, אבל הוא לא דמות אתו מפרסמת החברה את מוצריה. הוא פשוט לא בנוי לכך. פרגוסון אמר פעם כי עליו ממש להתחנן בפניו להגיע למסיבות עיתונאים לפני משחקים בליגת האלופות או לאירועים אחרים של אופ"א. "זה ממש מייאש", הוסיף. אם כבר נצפה מחוץ למגרש, היה זה באירועים למען חולי אסטמה, ממנה סבל כילד. גם אז נמנע מלשאת כמה מלים, הדבר פשוט מביך אותו. הג'ינג'י הזה אולי חם מזג על המגרש, אבל ביישן אמיתי מחוצה לו.

"זו לא החלטה שקיבלתי בקלות, אבל אני מרגיש שזה הזמן הנכון להודיע על פרישה", מסר סקולס בהודעה שפורסמה אתמול, באופן טיפוסי רק אחרי שדאג להתרחק ולצאת לחופשה, "להיות חלק מהקבוצה שזכתה באליפות ה-19 זו פריווילגיה גדולה. אני לא איש של מלים. כל מה שרציתי לעשות זה לשחק כדורגל. לעשות זאת בקריירה ארוכה ומוצלחת במנצ'סטר יונייטד היה כבוד אדיר". פרגוסון, שניסה לשכנעו להמשיך שנה נוספת, אמר: "נחסר שחקן בלתי ייאמן".

את סקולס האדם יונייטד לא תחסר. בתום הפגרה הוא יצטרף לצוות המקצועי, להפתעת כמה אנשים ("חשבתי שיישב בבית וייעלם מהמשחק", אמר גורדון מקווין, שחקן העבר של יונייטד). את פרגוסון זה כמובן משמח ("הוא תמיד היה מחויב למועדון ושימש מודל לחיקוי"), אך הפרישה - גם אם משמעותו של סקולס פחתה - תגביר את הבעיות במרכז השדה. שמותיהם של ווסלי סניידר ולוקה מודריץ' שבו ועלו כרכש אפשרי, אבל כפי שאמר מקווין: "איש לא יוכל לתרום לקבוצה את מה שסקולס נתן לה".

והוא צודק. ממש כפי שטען אתמול דווייט יורק, עוד אחד ששיחק עם סקולס ועזב הרבה לפניו: "משתמשים כיום יותר מדי במונח אגדה, אבל סקולס כזה. הוא אחד מהגדולים באמת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#