בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרידה משאקיל אוניל: גדול מהמשחק, גדול מהחיים

הוא עשה הכל: גימד את יריביו על הפארקט ומחוצה לו, זכה באליפויות, כיכב במסך הקטן והגדול, הגה כינויים מבריקים, סיפק ציטוטים משובחים ופרץ דרך ברשתות החברתיות, ובעצם במה לא. הומאז' לשאקיל אוניל, האיש הכי גדול בצבע

תגובות

בדרן. לשחקנים שונים יש שאיפות שונות. לקלוע הכי הרבה נקודות, לזכות במספר הרב ביותר של אליפויות, להיות הטוב בכל הזמנים. מקומו בין דפי ההיסטוריה העסיק לא מעט גם את שאקיל אוניל, שהיה מוכן להעביר את הגוף הגדול שלו סבל מיותר בשנים האחרונות רק כדי שלא יטענו שטים דאנקן או קובי בראיינט היו גדולים ממנו. אך היו לו דאגות חשובות יותר. להיות הבדרן הגדול בתולדות המשחק, למשל. "תמיד ניסיתי לשמח אנשים ולעשות כיף בעצמי", אמר שלשום, "אני חושב שעשיתי את שניהם".

הפרצוף המחויך דרך קבע וההומור המתפרץ לכל כיוון, כולל על עצמו, היוו שינוי מרענן וצבעוני בליגה מלאה בשחקנים אפורים מחוץ לפארקט. האיש שהגה משפטים כמו "נמאס לי לשמוע כל הזמן 'כסף, כסף, כסף', אני רק רוצה לשחק, לשתות פפסי ולנעול ריבוק"; מי שקבע כי "אם הייתי קולע טוב יותר מהעונשין, ודאי הייתי שחצן ולא האדם הצנוע שאני", השחקן שהחליט בגיל צעיר שהוא יהיה פרנק סינטרה של ה-NBA ויספק תמיד את השואו המושלם; זה שירקוד עם קונאן אובראיין, ידבר בסלולרי מתוך נעל, יוציא אלבומי ראפ, יככב בתכנית ריאליטי, יגלם שד ששמו "קאזאם" בסרט קולנוע ותמיד יהיה במרכז העניינים. בדיוק כמו אחד הבדרנים הגדולים בעסקי השעשועים לדורותיהם - שאק עשה הכל בדרכו. ואיזו דרך מיוחדת זו היתה.

שאקיל (מימין) מנהל את ההצגה, לברון רק יכול לחקות אותו (תצלומים: אי-פי)

שחקן. דרכו של שאקיל (39) היתה משופעת בחיוכים מחוץ למגרש, אבל גם עליו היו לו מספיק סיבות לחייך. בשנותיו הראשונות בליגה היה צוות הריסת סלים של איש אחד, ובתוך מספר שנים הפך לסנטר הדומיננטי ביותר ב-NBA ולאבטיפוס שטרם נראה כמותו. חזק יותר, עוצמתי יותר, דורסני יותר. מפתיע בזריזותו ואפילו בקואורדינציה של גארד, כשנחה עליו הרוח.

כשפיל ג'קסון הגיע לעזור לו מהקווים, זה התבטא גם בטבעות. יש לו שלוש כאלה משנותיו בלוס אנג'לס, הטובות בקריירה שלו, ואחת נוספת ממיאמי כשכבר ניגן כינור שני לדוויין ווייד. בקרוב אפשר יהיה למצוא את גופייתו בלייקרס תלויה לצד אלו של מג'יק ג'ונסון, קארים עבדול ג'באר וג'רי ווסט. מתי בדיוק? כרגע עדיין לא ברור, אבל תהיו בטוחים שכאשר ייוודע המועד, שאקיל כבר ימצא דרך מקורית להודיע לחבר'ה. חדשן. אין ספורטאי שהסתגל ואימץ מהר ממנו עולמות חדשים. הוא צייץ מנות קטנות של הגות פילוסופית מבית מדרשו עוד לפני שרובנו בכלל שמע על טוויטר. הוא ריתק כמעט ארבעה מיליון איש שעקבו אחרי כל פנינת חוכמה, ויותר משני מיליון נוספים שחברו אליו בפייסבוק. גם ליוטיוב סיפק תנועת גולשים מרשימה, עם קליפ הזוי בו התנועע לצלילי שיר של ביונסה כשהוא לבוש בבגדי אישה, לרגל ליל כל הקדושים.

"הקיסר של המדיה החברתית", כפי שהגדיר עצמו, לא אכזב את מעריציו גם בפינאלה. בהודעת וידאו קצרה, אותה פרסם ברשת באמצעות האתר "טאוט" (הדבר הבא, כמובן), פנה אליהם שלשום ואמר: "עשינו זאת. 19 שנים, בייבי. אני רוצה להודות לכם ולספר לכם לפני כולם שאני עומד לפרוש". בהמשך הפיץ קטעים קצרים בהם הוא מתועד מודד חליפה למסיבת העיתונאים הרשמית, שתתקיים היום בביתו. בין לבין הזמין את הגולשים להציע לו כינוי נוסף, אחרון ודי.

בלשן. זה התחיל עם "הדיזל", "סופרמן" ו"אריסטו הגדול" ("כי הפילוסוף היווני אמר שמצוינות היא לא אקט בודד, אלא הרגל", הסביר שאקיל בצניעות אופיינית). משם זה רק נעשה מופרע יותר. כשנדד למדבר של פיניקס הפך ל"שאקטוס", כשנחת בבוסטון הכריז על עצמו כ"ביג שאמרוק". אחרי כמה ערבים טובים מהעונשין התפאר בכינוי "שאקוביץ'" ("כל מי ששם משפחתו מסתיים ב"ביץ'" קולע עונשין טוב", נימק).

בטוב לבו העניק כינויים גם לאחרים - דוויין ווייד ("פלאש") ופול פירס ("האמת") - ולקבוצות ("קווינס" לסקרמנטו). האמת? גם אם דיבר הרבה שטויות, כמעט תמיד היה מצחיק לשמוע אותן. "למרות הכבדות שלי, אני לא נזיר", התייחס בעבר לסוגיית הכינויים, "אני טיפוס לא שגרתי, טיפוס מצחיק. או לפחות חושב שאני כזה".

ענק. מייקל ג'ורדן היה שחקן מושלם, אך רבים סלדו מאופיו. לברון ג'יימס יפרוש כאחד הגדולים בהיסטוריה, אבל כבר הספיק לצבור לא פחות שונאים מאוהבים. בעניין שאקיל אוניל אין הרבה מחלוקת. למעט הצ'ילבה הידועה, קובי בראיינט, קשה לחשוב על מישהו שלא יחייך כשייזכר בו עושה עוד תנועה משונה ופרצוף תואם בדרך חזרה להגנה אחרי דאנק.

"זו היתה חוויה של פעם בחיים לשחק אתו", אמר קווין גארנט, "המשחק יתגעגע אליו. היזהר, עולם - שאקיל מגיע". הקומישינר דייויד סטרן ציין כי שאקיל "היה ענק בכל מובן", והביע תקווה לשלבו בליגה בעתיד. ואולי המרגשות מכולן היו דווקא התגובות להן זכה בפייסבוק מכל קצוות תבל. דומיניק מהפיליפינים כתב "היית הדומיננטי ביותר אי פעם", לוקה מאיטליה טען שזה "יום אבל ל-NBA", ויומי מסין הודתה לו "על כל רגעי הצחוק שהענקת לי". ויש עוד אלפים רבים.

בשורה התחתונה, לא באמת חשוב אם יחליט לרדוף אחרי אנשים רעים בתור שריף, כפי שהבטיח בעבר, או דווקא אחרי תואר אקדמי ("אעשה דוקטורט בפיתוח משאבי אנוש ואהפוך לד"ר אוניל בקרוב", הבטיח שלשום). שאקיל כבר הבטיח לעצמו מקום של כבוד בהיסטוריה, ובזיכרון הפרטי של כל מי שראה אותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#