בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רולאן גארוס: הכי קרוב לנדאל ופדרר

הבור הטחוב ממנו צופים נערי הכדורים במשחקים בין משמרת למשמרת, הוא ללא ספק המקום הטוב במגרש

תגובות

עבור מיליוני הצופים בטלוויזיה והאוהדים באיצטדיון, היתה זו עוד הפסקה קלה בעוד משחק, כמה שניות בהן רפאל נדאל ניגב את פניו במגבת וקיבל כדורים לקראת הנקודה הבאה. לא יותר. אלא שמהזווית הזו, נדאל לא היה הטניסאי הבכיר בעולם, אלא נראה יותר כמו זוג רגליים שעירות ומזיעות בתוך נעליים מלוכלכות מחימר.

הוא כמעט היה קרוב מספיק כדי לגעת בו בזמן שהושיט את מחבטו לכיוון נער הכדורים. "דו" (שניים), אמר נדאל ברכות בין נשימות כבדות. נערי ונערות הכדורים סבורים שזה נפלא שהספרדי מדבר אליהם בצרפתית ברולאן גארוס.

פיסת נדל"ן אחת באליפות צרפת מספקת נקודת מבט פרטית וקרובה למשחקים הגדולים. מדובר בבור לצלמים, אבל רק לעתים נדירות משתמשים בו לשם כך, מאחר שהוא פונה לכיוון דרום, אל השמש. במקום זאת, מהווה הבונקר סוג של מועדון עבור נערי כדורים, בני ובנות 12 עד 16, שנבחרו לעבוד במגרש המרכזי.

נערי כדורים מציצים מתוך הבור (תצלום: רויטרס)

משם הם צופים במשחקים, ישובים על כיסאות ישנים המוצבים על שולחנות עץ, כך שפרצופיהם מציצים לעתים מהחלון. הם נחים ואוכלים, ישנים על שמיכות המונחות בפינה, מעבירים בדיסקרטיות את הכדורים שחומקים פנימה לנער שנמצא במגרש.

ובסוף השבוע הזה, לפי המסורת, 18 הנבחרים שעבדו אתמול בגמר הנשים ועבדו היום בגמר הגברים יטביעו את מסגרות ידיהם בדיו שחור, ידביקו אותם אל הקיר ויוסיפו את שמם. זהו קיר גרפיטי שמשמש היכל תהילה עבור "les ramasseurs de balles" - אוספי הכדורים.

בכל אחד מ-15 ימי הטורניר, 18 נערי כדורים - שלוש קבוצות של שישה - נשלחים לאיצטדיון "פיליפ שטרייה" לאותו יום. הם עובדים בכל משחק, מתחלפים מדי שלושים דקות לערך, בהתאם ללוח זמנים שבדרך כלל מתחיל ב-11 בבוקר ומסתיים בתשע בערב. בזמן שקבוצה אחת על המגרש, את זו שסיימה משמרת ניתן בדרך כלל למצוא בחדר אחורי מאחורי הספסלים בהם יושבים מאמני ומשפחות השחקנים. מפקח מסביר להם מה עשו היטב ובמה שגו.

את הבור מעטרים שלושה חלונות מרובעים. בפתח המרכזי משתמש טכנאי טלוויזיה - בדרך כלל האדם הבוגר היחיד באזור - שמחזיק מכשיר הממלא את החלון וקולט קולות. שני החלונות האחרים, חורים פשוטים הצצים מתוך יריעת הברזנט העוברת בירכתי המגרש, מיועדים לנערים. זהו אחד המושבים הטובים בטניס. המרחב הטחוב והמאובק הזה מספק צפייה משופרת בפעילות.

ליד החלון ניצב כיסאו של אחד משופטי הקו, עליו מונחת בדרך כלל מגבת של שחקן. כשנדאל היה צריך לנגב זיעה, הוא צעד לעבר המגבת ונער הכדורים הסמוך רץ לתת לו אותה. לפעמים מתבצע המפגש ביניהם חצי מטר-מטר מהחלון. לעתים מצטלבים מבטיהם של השחקנים והנערים בבור. הטניסאים יכולים לראות לתוך הבונקר, וכנראה מזהים מישהו ישן על הרצפה.

מעל ראשיהם כתב מישהו לפני שנים עשרה חוקים. תהיו הטובים בעולם, קובע בצרפתית החוק הראשון. בין האחרים: הפגינו סולידריות, תשמרו על הבריאות, אל תשחקו בחלל הזה ותישארו שקטים. חוק מספר שמונה מציין כי הנער או הנערה שגילגל את הכדור בצורה הגרועה ביותר, חייב לקנות קינוח לאחרים. חוק 10 קובע כי רק אלה שעובדים בגמר רשאים לחתום על הקיר. זו פריווילגיה, מובהר שם.

מסורת הידיים החלה לפני כמה שנים. נערים כותבים או חותמים את שמם על כף היד אחרי שהטביעו את מסגרתה על הקיר. על האצבעות הם מציינים את עמדתם על המגרש ואת השנה בה עבדו במשחקי הגמר. החתימות מהשנים הקודמות מראות כי ויויאן פילוטו עבדה במשחקי הגמר ב-2008, 2009 ו-2010, ושבשנה שעברה רשמה את "תפיסת השיא" כשקלטה כדור שהוגש במהירות 218 קמ"ש.

במהלך אחד ממשחקיו של נדאל השנה, צפו נער ונערה דרך החלון. הם קפאו כשהספרדי התקרב מאוד, וציחקקו כשהפנה את גבו. כאן הכל מוגדל - זרועותיו, הברק של זיעתו, אבק החימר על גרביו, קול אנקותיו. לרגע, יכולת לראות רק את פלג גופו התחתון, עד שהתרחק והצטמצם חזרה לגודלו של החלון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#