בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שוברים מסורת

שווה בדיקה

תגובות

ראיתי בסרט על ווימבלדון משנות ה-70' שאחת המערכות הסתיימה ב-9-8, משמע שובר השוויון התקיים במשחקון ה-17 ולא ה-13. מתי זה שונה?

אבנר סמיד

שובר השוויון כפי שהוא מוכר כיום נכנס לטניס בראשית שנות ה-70', במטרה לקצר משחקים. את ההחלטה זירז משחק שהתקיים בווימבלדון ב-1969, התפרש על פני יומיים וארך חמש שעות וחצי. בסיומו ניצח פאנצ'ו גונסאלס את צ'רלי פסארל 22-24, 1-6, 16-14, 6-3, 11-9.

גם טורנירי הגראנד סלאם הכניסו את שובר השוויון לשימוש באותה תקופה, אלא שבווימבלדון החליטו כי יופעל רק במצב של 8-8. זה היה החוק בטורניר הלונדוני עד 1979, אז ישרו קו עם התחרויות האחרות. אליפות ארצות הברית הפתוחה, עם זאת, היא היחידה בה מקיימים שובר שוויון גם במערכה החמישית והמכרעת.

לשאלות ולהערות: uzidann@haaretz.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#