בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אתלטיקה: אמנות סובייטית מודרנית

נדיה אוסטפצ'וק הפכה להודפת כדור ברזל במקרה, אך מאז היא מתנהלת על פי תכנית מדוקדקת שמדגישה שוב את יעילותה של השיטה הבלארוסית, זו שהניבה למדינה 17 מדליות באולימפיאדת בייג'ין: איתור כישרונות ממקומות נידחים והפיכתם לאלופים

תגובות

ליגת היהלום | חמישי, 21:00, ספורט 1

באוגוסט 1991 נפרדה בלארוס רשמית מברית המועצות, ואחת הדרכים שעמדו בפניה לזכות בהכרה וביוקרה בינלאומית מהירה, היתה הצטיינות בספורט.

השיטה הסובייטית הידועה - איתור כישרונות שתקועים במקומות נידחים ורק מחכים לחילוץ בדמות יד מכוונת - הוכיחה את עצמה 17 שנה אחר כך באולימפיאדת בייג'ין, אותה סיימה בלארוס עם 17 מדליות. אחת מהן שייכת לנדיה אוסטפצ'וק, כיום הודפת כדור ברזל מהטובות בעולם, ובצעירותה הטום-בוי המפורסמת ביותר בסטולין, עיירה בת 10,000 תושבים. "הייתי זו שרצה ומדלגת בין גגות באתרי בנייה, וחוזרת הביתה עם חבלות משונות", סיפרה בעבר.

נדיה, שטוענת כי קיבלה את כוחה הפיסי המרשים מסבה, חקלאי שהעביר את כל חייו בעבודת כפיים, התגלתה גם כשחקנית כדורסל מחוננת, ובגיל 13 כבר הוצע לה להצטרף למועדון מקצועני. "אמי הטילה וטו כי היא רצתה אותי קרוב אליה", מסבירה אוסטפצ'וק את הפספוס של הכדורסל הבלארוסי. בשלב הזה נכנס לתמונה מאמן אתלטיקה, ששמע על מעלותיה הספורטיביות והציע לה את כל מה שאהבה באתרי הבנייה: לרוץ, לקפוץ ולהוציא אנרגיות.

נדיה אוסטפצ'וק. "ביקשו ממני לנסות את מזלי בכדור ברזל. עשיתי מה שיכולתי" (תצלום: אי-אף-פי )

היא התחרתה בריצת 400 מטר, קפיצה לרוחק ולאחר מכן גם בריצות ארוכות. הרומן עם כדור הברזל נרקם ממש במקרה. "היינו בתחרות אזורית", סיפרה לאתר איגוד האתלטיקה העולמי, "הקבוצה שלי נזקקה לנקודות נוספות, אז ביקשו ממני לנסות את מזלי בכדור ברזל. עשיתי מה שיכולתי וזכיתי במקום השלישי. בסיום ניגש אלי אחד מהמאמנים שהיו שם והזמין אותי לעבוד עם הקבוצה שלו בברסט".

ברסט היתה עבור אוסטפצ'וק פנטזיה קסומה אודות העיר הגדולה. היא נהנתה להתאמן בימים ולהיכנע לחולשתה לדיסקוטקים בלילות, אך הזמנים הפרועים בעיר הסתיימו בגיל 18, כשנאלצה להחליט לאן מועדות פניה: קריירה ספורטיבית במרכז לעתודה אולימפית, או לימודים באוניברסיטה. אליפות העולם לנוער ב-1998, בה זכתה בזהב, הכריעה את הכף והוכיחה שוב את יעילות הסקאוטינג של המערכת הבלארוסית. "אם לא הייתי זוכה, הייתי עוזבת את הספורט", היא מגלה.

הנאחס מניו זילנד

אלכסנדר אפימוב, מאמן הודפי כדור ברזל, ישב ביציע, ראה את הפוטנציאל, והבחין כיצד הוא מתבזבז. הטכניקה של אוסטפצ'וק, שהודרכה עד אז על ידי מאמן של זורקי כידון, לא היתה טובה, ותנועתה היתה מוגבלת. אפימוב הציע לה להתאמן אצלו, והיא נענתה. היא נאלצה לקצץ בשעות הדיסקו שלה, אבל הרוויחה מטרים שלמים בענף בו כל סנטימטר חשוב.

"עד אז הדפתי לקצת מעבר ל-19 מטר, וחשבתי שאין סיכוי שאוכל להתעלות על זה", היא אומרת, "אבל אז התחלתי להתאמן יותר ברצינות ולראות היכן הטעויות שלי. הבנתי איזה יתרונות אני מפיקה מכל תרגיל". היא החלה לצבור מוניטין בינלאומי עם זכייה במקום החמישי באליפות אירופה ב-2001 ובמדליית הכסף באליפות העולם ב-2003. את הפודיום באתונה 2004 פספסה כשהגיעה למקום הרביעי, אבל רבים ניבאו כי זה רק עניין של זמן עד שתשתלט על הענף, במיוחד אחרי ששברה את השיא הלאומי (21.09 מטר) באליפות העולם בהלסינקי ב-2005, בה סיימה ראשונה.

אלא שבאותו זמן פרץ כוח עולה נוסף בענף. ואלרי אדאמס (לשעבר וילי), שסיימה ארבעה מקומות אחריה באתונה, הפכה ליריבתה המושבעת של אוסטפצ'וק - וכנראה שגם לקריפטונייט שלה. ברוב המפגשים ביניהן בשנים הבאות שלטה אדאמס, ובמיוחד בחשובים שבהם - אליפות העולם ב-2007 ובאולימפיאדת בייג'ין, אותה סיימה אוסטפצ'וק עם מדליית הארד.

הצל הגדול של הניו זילנדית היה מתסכל, אבל אוסטפצ'וק השתחררה ממנו מעט ב-2010. היא סיימה שנה מצוינת עם הפסד אחד בלבד וזהב באליפות העולם באולמות ובאליפות אירופה. "יכול להיות שההפסדים לוואלרי דחפו אותי לעבוד קשה יותר", הסבירה, "היא גדולה וחזקה, אבל אני בטוחה שיש ביכולתי להמשיך ולנצח אותה. שיניתי הרבה דברים בחיי. אני מנהלת אורח חיים ספורטיבי, הולכת לישון מוקדם. יש לי תכנית אימונים מדוקדקת עד לאולימפיאדה בלונדון".

את העונה הנוכחית פתחה אוסטפצ'וק בת ה-30 באיחור בעקבות פציעה בברך, אבל עבור אימת אתרי הבנייה של סטולין, מדובר בעיכוב מזערי בלבד. "כרגע אני עדיין לא חזקה מספיק, אבל נותרו עוד הרבה מטרות השנה", אמרה לפני כשבועיים ל"ספורט פנורמה", "זכיות בליגת היהלום ובאליפות העולם בהחלט נמצאות בתכנון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#