בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אולימפיאדת לונדון 2012: השאיפה הגדולה של פולה רדקליף

פולה רדקליף כבר רצה אלפי קילומטרים, חוותה פציעות, עברה שתי לידות, קבעה שיא עולם, זכתה בתחרויות וספרה לא מעט אכזבות, אך היא לא תפסיק עד שתגיע לקו הסיום האמיתי - מדליה אולימפית ברחובות הבירה האנגלית

תגובות

לעתים נדמה שפולה רדקליף היתה כאן מאז ומעולם, מרחפת על המסלול ובכבישים, ללא נקודת זינוק וכשקו הסיום אינו נראה באופק. בפועל, עברה דרכה במספר קווי זינוק. חלפו 18 שנים מאז הופעתה הראשונה בתחרות בוגרות גדולה, בריצת 3,000 מטר באליפות העולם 1993. עברו תשע שנים מאז הדהימה בניצחון בלונדון, במרתון הראשון בחייה. וללונדון מתנקז עתה הכל. זה אולי לא קו הסיום, אבל בהחלט סגירת מעגל.

"זה הדבר היחידי שחסר לי", אומרת רדקליף לקראת המשחקים האולימפיים בשנה הבאה, "יש לי את שיא העולם, תארים באליפויות העולם ואירופה ובמשחקי חבר העמים". מדליית זהב? זהו בוודאי החלום, אבל לא המטרה הראשונה. "העניין הוא להגיע ולהיות מסוגלת לומר 'כן, סוף סוף הייתי באולימפיאדה ועשיתי עם עצמי צדק, עשיתי את המקסימום שיכולתי'".

רדקליף (תצלום: אי-אף-פי)

יותר מכל יריבה, זהו הדבר שרודף אחר הרצה בת ה-37 מבריטניה. לבייג'ין 2008 היא הגיעה בכושר לקוי לאחר שבר מאמץ, סבלה מכאבים בירך והסתפקה במקום ה-23. אתונה 2004 הסתיימה בדמעות שישה קילומטרים מקו הסיום, כשפרשה בעקבות בעיה בקיבה. אפילו בסידני 2000, כשעוד רצה 10,000 מטר וסיימה רביעית, הרגישה שחסרה את האנרגיות הרגילות שלה.

את כל השאר, כפי שהיא אומרת, כבר יש לה. במשך כמה שנים, מאז אותו בוקר בלונדון, היא היתה רצת המרתונים הטובה בעולם וזכתה בכל מה שאפשר. ב-2003 קבעה את שיא העולם הנוכחי, 2:15.25 שעות, בלונדון כמובן. התוצאה הזו נראית כל כך רחוקה עתה. כבר שש שנים לא ירדה מ-2:23 שעות.

בדרך היו פציעות, הרבה פציעות. היו גם שתי לידות, אלא שמתברר כי הבעיה הגדולה ביותר היתה דבר שדווקא קיבלה בתורשה. בוניון, התנפחות של המפרק בבסיס הבוהן, הגורמת לאצבע לנטות לכיוון שאר האצבעות ולמפרק להתרחב כלפי חוץ. היא הבחינה בחריגה בכף רגלה הימנית כבר ב-1997, אך בחרה להימנע מניתוח, דבר שכל ספורטאי שונא. במקום זאת השתמשה בתכשירים ובתחבושות, ואפילו הרחיבה את נעלי הריצה שלה.

לפני שלוש שנים פנתה רדקליף לרופא, שהגיע למסקנה כי כחלק מהניסיון להתגבר על הבוניון ומבלי להבחין בכך, היא שינתה את סגנון הריצה שלה. המחיר, קבע, היה הפעלת לחץ על חלקים אחרים בגופה והוביל לפציעות שרדפו אותה, בהן שלושה שברי מאמץ. "סוף סוף היתה לי ערבות שזה לא הגוף שלי שמתפרק", סיפרה ל"דיילי מייל", "היו לי רגליים של בת 60".

את הניתוח עברה רדקליף סוף סוף בתחילת 2009. "היה עלי ללמוד מחדש כיצד לרוץ", סיפרה, "פיתחתי סוג של ריצה סביב הבוניון. כעת אני רצה עם הבוהן ולא סביבה".

מחנה עם הילדים

אולי גם עתה היא משלמת מחיר על כל אותן השנים. בשבוע שעבר התייצבה רדקליף לריצת 10,000 מטר ברחובות לונדון. זו היתה התחרות הראשונה שלה מאז סיימה רביעית במרתון ניו יורק 2009, 19 חודשים במהלכם סבלה מבעיה בברך וילדה בפעם השנייה. "עבורי זה היה קצת אסון", אמרה לאחר שסיימה שלישית, בפיגור של כדקה מהמנצחת ובמרחק שלוש דקות מהתוצאה הטובה בעולם בריצה הזו בכבישים, השייכת לה.

הצרות של פולה

בתום הריצה סיפרה רדקליף כי התקשתה להיכנס השנה לכושר ראוי. לפני כחודש התגלה כי היא סובלת מבעיה בגבה, עוד צרה בריאותית בשרשרת בלתי נגמרת. "במידה מסוימת זו היתה הקלה לגלות שמשהו לא בסדר, כי חשבתי 'אלוהים, ייתכן שאני פשוט לא מסוגלת לעשות את זה יותר'", סיפרה. מאז היא עברה בדיקות, בתקווה להתגבר על הבעיה במהירות. "אם עדיין אחוש כך בעוד חודשיים, אבהל", אמרה, "אבל אם זה רק חודש, אני מקווה שאהיה בסדר".

הרי מה זו עוד פציעה בקריירה שכולה קילומטרים על קילומטרים, עם תוספות. במארס ביקר אותה סיימון הארט, כתב ה"טלגרף", במחנה האימונים השנתי שלה באלבקרקי שבארצות הברית. ובכן, כעת מדובר בה, במאמן/בעל ובשני ילדיהם. הארט ראה אותה רצה 20-30 קילומטרים בבוקר, ממשיכה לאימוני משקולות וחותמת בערב ב-12-14 קילומטרים על הכבישים, כשבדרך היא משחקת עם בתה ומאכילה את בנה הפעוט. היא חזרה לרוץ שלושה שבועות אחרי שילדה אותו בספטמבר האחרון.

התכניות שלה להמשך השנה מעורפלות. באליפות העולם כנראה שלא תופיע. הבעיה בגב עלולה לשנות את כוונתה לרוץ במרתון ברלין בספטמבר. עד לונדון היא גם תצטרך כמובן לקבוע את הקריטריון, 2:31 שעות, אך מעל לכל מעניין אותה דבר אחד - 5 באוגוסט 2012. "פולה יכולה להיות כוכבת המשחקים", אומר צ'רלס ואן קומני, מאמן הנבחרת הבריטית, "היא גם פגיעה והעניין הוא להביא אותה כשירה לקו הזינוק בלונדון. איני מוטרד ממה שיקרה עד אז".

רדקליף מספרת כי באימונים קשים, היא לעתים מפנטזת על אותו יום, על הקילומטרים האחרונים. "עמוק בפנים אני יודעת שאם אהיה בריאה, אהיה מועמדת למקום גבוה. הכל יכול לקרות", אמרה, "אני אסירת תודה על כל מה שיש לי בחיים וכך אולי אני רגועה יותר לגבי האולימפיאדה, אבל עדיין אהיה הרוסה אם יקרה משהו ולא אגיע ללונדון. יש בי רצון בוער וגדול להצליח ולעשות את מה שאני צריכה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#