בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אולי גם לברון ג'יימס ילמד שאליפות נקנית בייסורים

לברון, ווייד ובוש ינסו להציג חזות קשוחה, צריכים לסבול עד שיזכו בתואר. אז הם גם יוכלו להוכיח, כמו דאלאס, שכל מה שנכתב עליהם מופרך מהיסוד

תגובות

אחרי שהכל נגמר, מאוד קל להצביע על ההבדלים התהומיים בין דאלאס מאבריקס למיאמי היט. על הקבוצה שנבנתה לאט וביסודיות, מול שלושה שחקנים שקשרו קשר לשבור את הסדר הקיים והמוכר של בעלים-ג'נרל מנג'ר-מאמן-שחקנים, וניסו להשתלט על הליגה.

די היה בסל פשוט אחד של לברון ג'יימס, במהלך הריצה המטורפת של דאלאס ברבע האחרון של המשחק השני, כדי להשתיק את כולם. מיאמי עדיין הובילה, ג'יימס חדר לסל, הגיע למצב שממנו הוא יכול היה להטביע, ובמקום זה יצא לו מהיד כדור שלא פגע אפילו בטבעת. המאבריקס גנבו את המשחק, בעוד ביטחונו העצמי של ג'יימס החל להתפורר. ספק אם המאבריקס היו מתאוששים מפיגור 0-2, אבל מי זוכר זאת היום, כשדירק נוביצקי הוא גיבור וג'יימס ממשיך לעשות כל טעות תקשורתית אפשרית ומגביר את ניכורה של אמריקה.

עם זאת, דווקא עכשיו, כשכולם נהנים לחתוך את ההיט, צריך לזכור את הדברים האיומים שכתבו ואמרו על דאלאס לאורך השנים. מארק קיובן נהפך למושא ללעג, ורק מעטים הבחינו שהמיליארדר המוחצן בונה במאבריקס מערכת מסודרת ושפויה הרבה יותר ממנו, שמקבלת החלטות על בסיס ניתוחים סטטיסטיים מתקדמים.

אחרי הכישלון בגמר 2006 וההדחה המוקדמת ב-2007, אף אחד לא הבין מדוע קיובן מוותר על דווין האריס הצעיר והמוכשר לטובת ג'ייסון קיד הזקן. בקיץ האחרון, טייסון צ'נדלר נחשב להחתמת ניחומים עלובה לאחר שדאלאס לא הצליחה לצרף אף שחקן חופשי אטרקטיבי. דירק נוביצקי, הכוכב המרכזי של הקבוצה, נחשב בעקבות הכישלונות החוזרים ונשנים בפלייאוף ללוזר ולשחקן רכרוכי, בלי שלדברים תהיה כל אחיזה במציאות או במספרים.

לפני הפלייאוף הנוכחי, מרבית הפרשנים האמינו שפורטלנד תפתיע את החבורה המוזרה הזאת בסיבוב הראשון. במקום לענות, קיובן חרג מהרגלו ושתק. במקום להתעסק בתקשורת, דאלאס נהפכה לקבוצה הכי עניינית, ממוקדת ובטוחה בעצמה בליגה. המועדון הזה ושחקניו, כך מתברר, בסך הכל היו זקוקים לסבלנות.

לאורך הפלייאוף הירבה מאמן דאלאס, ריק קרלייל, לדבר על אלי הכדורסל, שמתגמלים אותך על הגנה טובה ועל מסירה לשחקן הפנוי. אלי הכדורסל גם אוהבים סבלנות. הם לא אוהבים קבוצות שקונות בעודף שנשאר משלושת הכוכבים סרחים עודפים כמייק ביבי וג'וואן הווארד. הם לא אוהבים מועדונים שמשתפים את השחקנים בבניית הסגל. הם לא מתגמלים כוכבים יהירים, ששולחים את אלה שביקרו אותם לחזור לחייהם העלובים, כפי שעשה לברון ג'יימס אחרי ההפסד.

מעל הכל, הניסיון של דאלאס מוכיח שאלי הכדורסל מאמינים שאליפות צריכה להיקנות בייסורים. גם אם לברון, ווייד ובוש ינסו להציג חזות קשוחה, הם עומדים לסבול עד שיזכו בתואר. אז הם גם יוכלו להוכיח, בדיוק כמו דאלאס, שכל מה שנכתב עליהם מופרך מהיסוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#