בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחת, דאלאס מאבריקס

למען ההכרה בגדולותו של דירק נוביצקי, בשביל הצדק ההיסטורי שנעשה לג'ייסון קיד, עבור הטוטאליות של מארק קיובן, בזכות השפנים של ריק קרלייל. דאלאס זכתה באליפות ראשונה, והיופי הוא בדרך בה עשתה זאת: בסבלנות, במתינות, בכבוד, בחוכמה ובעיקר בכדורסל נפלא. לברון ג'יימס כבר למד לקח

תגובות

1. ב-99% מהזמן, ז'רגון הכדורסל - זה שמאכלס פיק-אנד-רול לצד מאצ'-אפ-זון - לא מכיל מושגים כמו "צדק" או "מגיע". אבל אתמול לפנות בוקר, על הפארקט במיאמי, היה יום חריג.

כי אם יש מישהו שראוי להערכה בקנה מידה של הגדולים באמת, זה דירק נוביצקי. אם יש שחקן בליגה שפרישתו ללא טבעת היתה מהווה עוול היסטורי, זה ג'ייסון קיד. אם יש בעלים שבאמת חי את המשחק, את הקבוצה ואת העיר שלו, זה מארק קיובן, שפחות קנה ויותר הרוויח את הזכות לחבק כל מה שזז בסיום המשחק השישי בסדרת הגמר. אם יש "מגיע" בכדורסל, אז לדאלאס מאבריקס מגיע להיות אלופת ה-NBA לשנת 2011. אם לא כפרס על מפעל חיים לאנשיה, אז בטח בזכות הפלייאוף הזה. ודאי בזכות הסדרה הזו.

2. 105-95. המשחק היחיד בסדרה שהסתיים בהפרש דו-ספרתי הצית זיכרונות מגמר 2006, רק בשיטת המראה. אז היו אלה דוויין ווייד ומיאמי שחגגו בדאלאס אחרי ניצחון 4-2 בסדרה, שגם היא החלה בשליטה מוחלטת של הצד השני. נוביצקי, שבזמנו מיהר לרדת לחדר ההלבשה אבל וחפוי ראש, שיחזר את האקט, אלא שהפעם עשה זאת כדי לעכל לבדו את הניצחון, רגע לפני שהממטרות נפתחות בפרהסיה. את הערב הוא פתח עם 1 מ-12 מהשדה במחצית ראשונה איומה, אבל כפי שקרה לכל אורך הפלייאוף, העונה ובתריסר השנים האחרונות - הוא היה שם עבור קבוצתו ברגעים החשובים.

18 נקודות במחצית השנייה, 10 מהן ברבע האחרון (כולל כמה קליעות שראויות לנקודות בונוס עבור דרגת קושי), סידרו לו לחיצת יד מהקומישינר דייויד סטרן, את פרס ה-MVP של סדרת הגמר וכן, גם את האליפות הראשונה בקריירה.

"קשה להאמין שזה סוף סוף קרה", אמר בעיניים דומעות כשהגביע מונח בחיקו, "משקיעים כל כך הרבה שעות ומאמץ. היינו צריכים להמתין כל כך הרבה זמן". 13 שנה הוא המתין לרגע הזה. ועדיין, יש מי שחיכה אפילו יותר ממנו.

3. ג'ייסון קיד, ילד בן 38, המתין 17 עונות כדי לחבוש על ראשו את הכובע שמאשר: אני אלוף NBA. "קשה לי לעכל את המסע שעברתי", אמר בדקות המאושרות בקריירה שלו, "החברים אמרו לי שהם הולכים להעניק לי אליפות. זאת חבורה מדהימה. הייתי פעמיים בגמר והפסדתי. הפעם השלישית הביאה לי את המזל".

ההישג של קיד גדול במיוחד לנוכח התפקיד המרכזי שמילא באליפות הזו. שחקן החמישייה המבוגר ביותר בסדרת גמר מאז קארים עבדול ג'באר, לא רכב על גבם של אחרים בדרך להשגת הטבעת על ידי הצטרפות לקבוצה גדולה כשחקן ספסל, כפי שעשו בעבר לא מעט אולסטארים מזדקנים במצבו. הוא ניווט, נלחם בהגנה מול אתלטים גדולים בהרבה ממנו ואפילו התחפש אתמול למספר רגעים ברבע השלישי לרג'י מילר, עם שתי שלשות לא אופייניות בתנועה. המוסר השני והחוטף השלישי בטיבו בהיסטוריה יכול כעת להירגע, ואולי גם לשלוח זר פרחים ענק לג'ייסון טרי.

4. "הייתי חייב לגבות את זה במעשים", אמר טרי בשניות שאחרי הניצחון, בזמן שניפח את שריר ידו הימנית והצביע על קעקוע של הגביע. הגארד הזריז של המאבריקס, השריד היחיד לצד נוביצקי מהקבוצה שהפסידה להיט ב-2006, שרף אתמול את מיאמי מהשנייה שעלה מהספסל, עם ידית שנותרה לוהטת מהמשחק החמישי וחיפתה על הבעיות בסטרטר של הגרמני. "לכל אחד בקבוצה הזאת היה סיפור אישי", אמר טרי, "לי, לדירק, לקיד, לשון מריון, לפז'ה סטויאקוביץ'. כולנו התקרבנו לתואר ולא זכינו בו. זה היה חייב להתחבר".

גם קיובן ודאי חש כך. הבעלים ב-11 השנים האחרונות ראה עשר וריאציות כושלות של הבייבי שלו עד שהגיעה הנוכחית, עם האופי הדרוש ללכת עד הסוף. מי שציפה שקיובן ינצל את הבמה כדי לתת דרור ללשון אותה ריסן לאחרונה, ראה אדם שונה מזה שכביכול הצביע בפראות על סטרן במהלך סדרת הגמר לפני חמש שנים, וצעק לעברו: "הליגה שלך מכורה!". הוא פשוט נשא את בתו על כתפיו והעביר הלאה את הפוקוס. "אמרו שנפסיד בסיבוב הראשון, אבל לקבוצה הזו יש כל כך הרבה לב ונחישות", אמר, ומיד הפנה את הזרקור למי שניצח על כל הטוב הזה: "ריק קרלייל נתן תצוגה, הוא היה ללא ספק המאמן הטוב ביותר בפלייאוף הזה".

5. בפרק זמן של שישה שבועות הפך קרלייל ממאמן אפרורי, שמעלתו הגדולה היא היותו פריק של סטטיסטיקה, לשועל שמנצח במט סנדלרים את המאמן המעוטר בהיסטוריה ומשנה את המומנטום בסדרת הגמר בעזרת סדרה של מהלכים טקטיים. את סטויאקוביץ' הוא סיפסל לחלוטין, את בריאן קרדינל שלף מהבוידעם ואת ג'יי. ג'יי בראה, שהיה נפלא גם אתמול, הקפיץ לחמישייה. מול אריק ספולסטרה ושיטת ה"תנו לווייד וללברון את הכדור ותזרמו עם זה" של מיאמי, זה נגמר באליפות. "אנחנו לא רצים מהר או קופצים גבוה, אבל החבר'ה שלי שמרו זה על זה", הסביר קרלייל, "הם שיחקו בצורה הנכונה, בטחו במשחק המסירות. זה הישג פנומנלי למועדון ולעיר".

6. בפלורידה רצו גם. כשגבם, כידוע, אל הקיר, הם פתחו את המשחק היטב עם תשע נקודות של לברון מכל הטווחים, ללא החטאה. אבל מה שהיה חסר בשני המשחקים האחרונים נפקד גם אתמול. כשדאלאס נזקקה לסל, נוביצקי או טרי השיגו אותו עבורה. במיאמי נסדק הביטחון ככל שנקפו הדקות, וכל מה שנותר בסיום לשלישייה הגדולה היא טפיחת ניחומים מרענן כץ, שלא באמת ניחמה אף אחד.

הגדיל לעשות כריס בוש, שבכה בדרך לחדר ההלבשה, ובכך חשף כנראה את הפתרון לתעלומת השחקן האנונימי שהזיל דמעה לאחר הפסד בעונה הרגילה. "מגיע לדאלאס", הודה לאחר מכן, "הם היו הקבוצה הטובה יותר". ווייד מיהר לחבק את קיד, ואז את נוביצקי, שכבר היה מצויד בחולצת אליפות. כמה שהיה רוצה לחקות אותו עכשיו. "חייבים לתת להם קרדיט, הם חתיכת קבוצה", הודה, "זה הפסד שמרגישים היטב. ומחר נרגיש אותו אפילו חזק יותר".

7. מי שירגיש את נזקי הגמר גם הרבה מעבר למחר הוא כמובן לברון ג'יימס. אחרי שלוש סדרות נהדרות, בהן נראה שסילק את כל השדים שהצטברו אצלו מהופעותיו הקודמות בפלייאוף, הם הכפילו את מספרם בתוך שבוע וחצי בלבד. הסטטיסטיקה הלא מחמיאה ברבעים האחרונים, הביקורות הארסיות על בריחה מאחריות או קריסה תחתיה, המלחמות הפנימיות שניהל בינו לבין עצמו - כל אלה יישארו עם לברון לפחות שנה נוספת. "זו היתה אכזבה כשהפסדתי בגמר 2007, ועכשיו זו אכזבה נוספת", סיכם בקצרה. לאחר מכן פרק עול בטוויטר: "האיש הגדול למעלה יודע מתי יגיע זמני. כרגע זה עדיין לא הזמן".

צייצן נוסף היה דן גילברט, הבעלים של קליוולנד, שהשתלח בשחקנו לשעבר. "המאבריקס מעולם לא ויתרו, וכעת המועדון זכה באליפות", כתב, "יש כאן לקח לכולם - אין קיצורי דרך". לקליוולנד, האקסית הנבגדת, לא היו הרבה סיבות לשמוח העונה, אבל אתמול הסתפקו שם האוהדים - חמושים בחולצות עם הכיתוב "CAVS FOR MAVS" - בשמחה לאיד. והם ממש לא היו היחידים באמריקה.

האמת נמצאת בסטטיסטיקה

המספרים של סדרת הגמר

* דאלאס קלעה 94.67 וספגה 92.3 נקודות בממוצע למשחק

* נוביצקי קלע ברבעים האחרונים בסדרה 62 נקודות, בדיוק כמו ווייד ולברון ביחד

* הצוות המסייע של נוביצקי קלע בניצחונות 75.8 נקודות

* הצוות המסייע של נוביצקי קלע בהפסדים 54.5 נקודות

* יחס הסלים של מיאמי במשחק השישי בסדרה בדקות בהן לברון שיחק היה -24

* ג'יימס קלע 26.7 נקודות למשחק בעונה הרגילה ו-17.8 בסדרה - ההפרש הכי גדול בהיסטוריית ה-NBA

* נוביצקי הוא השחקן הרביעי שלא נולד בארה"ב וזכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר, אחרי האקים אולאג'ואן (ניגריה), טים דאנקן (איי הבתולה) וטוני פארקר (בלגיה)



ג'יימס. פעם קראו לו ''המלך''


קיד מסייע לנוביצקי להבין מי האלופה החדשה, אתמול לפנות בוקר במיאמי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#