בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הארץ של הסופרים | עמיחי שלו עם איזי שירצקי: "אם לא אני, אף אחד לא היה פה"

קל להיות ציניים או חשדניים כלפי פועלו של איזי שירצקי בקרית שמונה, הקבוצה והעיר. קל, עד שיושבים לדבר אתו

תגובות

בשבוע בו הפייסבוק מפציר בך ללא הרף לחתום על העצומה נגד סגירת הספרייה בקרית שמונה, איזי שירצקי סוגר 11 שנים כבעלים של עירוני קרית שמונה, והוא לא מתכוון כנראה להציל את הספרייה, כי יש גבול ליכולת שלו, הוא הרי לא גיבור על, והכיסים שלו אמנם עמוקים, אבל הם עדיין רק כיסים, הם לא צ'קים, אבל בכל זאת לאחרונה הוא דווקא כן הקים לתחייה את התיאטרון העירוני שפשט את הרגל.

למעשה, שירצקי החליט ב-99', אחרי עוד מטח קטיושות קטלני, לאמץ את העיר, ומה זה אומר בפועל? זה אומר לממן בית תמחוי, לתמוך בבתי ספר (מטיס את המורה לאנגלית שלו מהתיכון פעם בשבוע לצפון כדי להעלות את ממוצע הבגרות), להקים מרפאות שיניים ועוד פרויקטים קהילתיים חינוכיים, וזה בעיקר אומר להיות דומיננטי, להיות נוכח, במקום בו המדינה מפתחת תסמינים של אפתיה קלינית, והורגת את הרווחה באמצעות ספינים ופקידי אוצר ממולחים.

שלו (מימין) ושירצקי. מגלים בעצם שאין כאן בצל עם המון שכבות לקלף, ובטח שאין מניעים נסתרים או תאוות פרסום אגומניאקית (תצלומים: דודו בכר)

"הבעיה שבמדינה הזו לאף אחד כמעט כבר לא אכפת מכלום. אתה חושב שלמדינה אכפת מקרית שמונה? אם אני לא הייתי פה, אף אחד לא היה פה, היום כולם אגואיסטים, דואגים רק לעצמם. הבעיות של המדינה הזו הן לא ביטחוניות, הן כלכליות חברתיות", הוא אומר.

קל להיות ציניים או חשדניים לגבי הפרויקט של שירצקי בקרית שמונה, אבל כשמדברים אתו על החיים שלו, על העסקים שלו (הבעלים בין היתר של חברת איתוראן), מגלים בעצם שאין כאן בצל עם המון שכבות לקלף, ובטח שאין מניעים נסתרים או תאוות פרסום אגומניאקית. "אני פשוט אוהב לתת, זה באמת עושה אותי מאושר, יותר מכל דבר אחר, כי כסף זה ממש לא הדבר הכי חשוב בחיים. הפכנו לחברה שמקדשת ומעריצה רק את הכסף. פעם, אם הייתי רואה סגן אלוף או פרופסור באוניברסיטה, הייתי רוצה לעצור ולהצדיע. היום לאף אחד לא אכפת מהם. אנשים נושאים עיניים רק לכסף עצמו, רק לאנשים עשירים, ותאמין לי, יש המון עשירים טיפשים".

לכדורגל שירצקי הגיע בגיל צעיר מאוד, בתור ילד במחלקות הילדים של מכבי תל אביב. "פרשתי כי המאמן תפס אותי מעשן, ואחרי זה התביישתי לחזור". ב-1973 ניהל תקופה מסוימת את מכבי רמת עמידר, אבל מלחמת יום הכיפורים קראה לו, והוא נאלץ לוותר, לשמחתו, ולאחר מכן לבחור בעסקים. כיום, הוא נוסע לפחות פעמיים בשבוע לקרית שמונה, אבל הוא לא לבד. מלבד שלושת בניו, כל עובדי חברת איתוראן תורמים חמישה ימים בשנה לעיר, ולמעשה דומה שמתחת לכל שאלה ששואלים אותו, מסתתר עוד פרויקט חינוכי קהילתי, אבל בכל זאת באנו לדבר על כדורגל.

"תוך עשר שנים נהיה אלופים"

שירצקי הצליח תוך 11 שנים להפוך את קרית שמונה לקבוצה שכל הזמן הולכת ומשתפרת, ולמין קבוצה כזו שקשה מאוד שלא לסמפת, ולא בגלל רחמים או קטיושות. משהו שם עובד כמו שצריך. נכון, גם בגלל הכיסים העמוקים של שירצקי, אבל עולה משם איזו תחושת רעננות ושפיות שקשה למצוא במרחבי הסחי האינסופיים של הכדורגל הישראלי.

"תמיד הייתי איש של כדורגל ובעיקר אוהד של מכבי תל אביב. כל שנה אני משקיע בקבוצה לפחות 8 מיליון שקל, ותאמין לי שאני לא רואה מזה שום רווחים, זו לא הכוונה פה. למעשה, העיקר פה הוא מחלקות הנוער. יש פה כמה מאות נערים וילדים שבאים מקיבוצים, מכפרים דרוזיים וכמובן מהעיר עצמה, ועושים איתם עבודה מדהימה, גם בכדורגל, אבל בעיקר בחינוך. אני זוכר בזמנו כשביקשתי מראש עיריית רמת גן דאז להשקיע במכבי רמת עמידר, הוא אמר לי שהוא שמח להשקיע. לא הבנתי למה. והוא ענה שכל שקל שהוא משקיע בכדורגל, חוסך ממנו עשרה שקלים להשקיע במשטרה ובשירות פסיכולוגי וכו'. זו המהות האמיתית, אני מאמין בכדורגל ככלי חינוכי, כדורגל מחשל אותך, מלמד אותך ובעיקר מחנך אותך, גם אם אתה לא יוצא בסוף כדורגלן".

אבל כל מה שקורה בכדורגל הישראלי לא מרפה את ידיך? לא גורם לך לפעמים להגיד לעצמך למה אני צריך את הצרה הזו?

"שום דבר לא ישבור אותי ויגרום לי ללכת, זה פרויקט חיים, זה כמו ילד שמאמצים. למה שארצה לנטוש אותו? אם משהו חלילה יגרום לי להפסיק לסייע, יש לי שלושה בנים שלא ייתנו לפרויקט הזה ליפול. ותראה, אני לא חבר התאחדות ולא חבר מזכירות, באמת יש שם כמה אנשים שאין להם מושג בכדורגל, אבל דווקא את היו"ר אבי לוזון אני מעריך. הוא איש שחי ונושם כדורגל, הוא אמנם טועה לפעמים, אבל מי לא טועה? אני טועה לפחות פעמיים בשבוע".

ואם היית אתה יו"ר ההתאחדות מחר, מה היית עושה דבר ראשון?

"יש הרבה דברים לעשות, ויש גם דברים שמשתפרים, כמו רמת האיצטדיונים, אבל הייתי עושה קודם כל שני דברים מהותיים: עוצר את כל הברדק סביב בעלי הקבוצות. יש בליגת העל קבוצות שאין לך מושג מי הבעלים שלהן, ויש את הבקרה שבזמן האחרון התחילה לעבוד נכון, אבל לא הייתי נותן שיהיה כזה דבר שבעלים של קבוצה לא עומד בהתחייבויות שלו. הייתי גורם ליציבות. תראה מה קורה בהפועל פתח תקוה או בהפועל תל אביב, זו פשוט שערורייה. דבר שני, הייתי מחייב כל קבוצה ש-20% מהתקציב שלה יילך למחלקות הנוער, כי זאת המהות, זה בעצם הסיפור של הכל".

בכל זאת, בתקופה ששירצקי הבעלים והיו"ר של הקבוצה, היה לו רגע אחד טראומתי: הירידה לליגת המשנה לפני שלוש שנים. כשהוא לקח את הקבוצה הוא הבטיח שתוך חמש שנים היא תגיע לליגת העל, ותוך עשר שנים לאירופה. הסיפור הזה קצת חיבל בתכניות, אבל כמו השלט שהוא שם במגרש הקבוצה "מותר להיכשל, אסור להתייאש", הוא שינס מותניים, לקח כמה נשימות טובות לריאות, חזר לליגת העל בצורה מיטבית, ודומה שאם לא יהיו תקלות בלתי צפויות, הפעם הרגליים יותר יציבות ויותר מקצועיות, והיא מסתכלת קדימה, במיוחד אחרי העונה המוצלחת האחרונה בה סיימה במקום החמישי וזכתה בגביע הטוטו.

אז אחרי שהמטרות האלה הושגו, מה המטרה הבאה?

"המטרה הבאה היא אליפות. אני לא צוחק, אתה יכול לרשום את זה, תוך עשר שנים נהיה אלופים. אני לא מתכוון למכור שחקנים, מכרנו את אלרואי כהן, אבל בזה זה נגמר נכון לעכשיו. וויאם עמאשה יישאר בקבוצה, אני לא משחרר אותו. אמרתי לו את זה, כמובן שהוא קצת מתוסכל ורוצה להתקדם, אבל הוא מבין אותי. השקעתי בו המון, דאגתי לו לדירה עוד מזמן, רק השנה הוא התחיל לשחק כמו שהוא יודע, אז שייתן עוד קצת מעצמו, לא יקרה כלום אם הוא יחכה קצת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#