בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליגת העל בכדורגל: מכבי חיפה והטעויות

השפיות הכלכלית, שחקנים שמסרבים להאריך חוזה בהוראת סוכניהם והיעדר פונקציה של מנהל ספורטיבי מונעים ממכבי חיפה לעשות את קפיצת המדרגה באירופה. אז איך שייע אומר? מי שלא רוצה להיות פה, וולקאם

תגובות

יעקב שחר בטח מרגיש מתוסכל. תומר חמד, עד לפני שנה דמות כמעט אנונימית בכדורגל הישראלי, סיים חוזה כחלוץ הכי טוב בארץ, ובשעה ששורות אלו יורדות לדפוס כנראה כבר חוגג כל הדרך לבנק אחרי חתימה בקבוצה אירופית. רגע, זה לא נשמע מוכר? גם דקל קינן סיים חוזה לפני עונה ונטש את הספינה הירוקה מבלי שהמועדון יראה גרוש ירוק מההעברה שלו. עדן בן בסט, שהחוזה שלו במכבי חיפה היה צריך לפוג הקיץ, הספיק לפני כמה חודשים לקנות את כרטיס השחקן שלו מהמועדון תמורת 50 אלף דולר, לתת עונה מעולה בהפועל חיפה ולנחות בצרפת. בירם כיאל אמנם עזב לסלטיק תמורת שני מיליון יורו, אבל לא תמצאו הרבה אוהדי מכבי שלא חושבים שהבחור עשה שביתה איטלקית בחצי השנה האחרונה שלו בכרמל.

הקבוצה שלו לא מצליחה להתקדם באירופה באופן משמעותי. שחר (תצלום: שרון בוקוב)

רגע, זה לא רק מכבי חיפה - גם בהפועל תל אביב ראו איך שחקנים בכירים מגיעים לאירופה מבלי שאפשר אפילו לדבר איתם על חוזה חדש. תשאלו את דגלאס דה סילבה, שחצי שנה נתקע בוולפסון אבל חשב רק אירופה עד שהצליח לשכנע את רד בול לשים יותר משני מיליון וחצי יורו על הכרטיס שלו. גם ערן זהבי לא ממש היה בפוקוס בסוף העונה הנוכחית. נדמה שמדובר בתופעה של ממש. הליגה הישראלית הופכת למקפצה לקבוצות דרג הביניים של אירופה שמשלמות טוב בהרבה לעומת הקבוצות שלנו, השחקנים מודעים יותר מאי פעם למתרחש בשוק עקב התקשורת ולסוכנים יש רק אינטרס אחד - לעשות כמה שיותר עסקאות כדי להרוויח כמה שיותר כסף.

השחקנים שנמצאים לקראת תום החוזה שלהם, בדרך כלל חוזה ארוך טווח שעליו חתמו כשהיו צעירים מאוד, חולמים ונושמים את ההצעות האירופיות בתקופה שלפני תום החוזה. "כל אדם שמרגיש שהוא מיצה את עצמו במקום שבו הוא נמצא, קשה לו להמשיך מבחינה מנטלית", מספר בירם כיאל, בעוד דקל קינן אומר כי "הרצון שלי תמיד היה להמשיך להתקדם ולהשתפר בלי שום קשר לסיום החוזה".

לשווק שחקן ישראלי? שיהיה חופשי

אז מה יקרה עם פיטר מסיללה וולדימיר דוואלשווילי הצפויים להישאר בחיפה מאחר ואין הצעות קורצות עבורם. שחקנים שכל כך הרבה זמן "ברור" היה שלא יישארו בעונה הבאה, שכבר חושבים אירופה, איך הם אמורים לתפקד אחרי אכזבה כזו? "אני חושב שזה לא יהיה טוב בשבילם אם הם יישארו בסוף לאחר שהיו בטוחים שיעזבו לחו"ל", קובע כיאל. "פיטר שחקן מאוד כישרוני והוא יכול בשקט לשחק בקבוצה טובה בחו"ל, גם דבאלשווילי סקורר נהדר שיכול להגיע לחו"ל. אני מאמין שהגיע הזמן הנכון בשביל שניהם לצאת. מכבי חיפה זה מועדון שלא עוזבים כל כך מהר אך הם בשלים לכך".

"מכבי חיפה זה מועדון שלא עוזבים כל כך מהר". כיאל במדי סלטיק (תצלום: AP)

קינן חולק על כיאל: "כל שחקן לוקח את זה שונה וזה די אינדיבידואלי. אני יכול לומר שלדעתי שחקן כדורגל תמיד רוצה להצליח ולתרום למועדון שלו, מדובר פה בעבודה ובפרנסה שלך וכך מתבטאת מקצועיות. אז לדעתי הם ימשיכו ביכולת הטובה שלהם". די ברור שהנושא משפיע על היכולת של השחקן (סוכן השחקנים אדם קידן: "ברגע ששחקן יודע מה קורה מחוץ למגרש זה משפיע על השקט הנפשי שלו על הדשא"). וברור גם שהקבוצות היו יכולות להרוויח הרבה יותר לו אותם שחקנים היו חותמים לתקופה ארוכה יותר. רק תביטו על ליאור רפאלוב שעשה עכשיו את עונת הפריצה שלו ועשוי לעבור לאירופה בסכומים דומים לאלו של כיאל. למישהו יש ספק שלו הוא היה חתום לארבע עונות נוספות חיפה היתה מרוויחה הרבה יותר במקרה של מכירה, והיה לה יותר "בשר" להתמקח עליו?

"התופעה של שחקנים שמסיימים חוזה והופכים לחופשיים נפוצה בארץ הרבה יותר מאשר באירופה", מנתח אדם קידן, "קיימות סיבות רבות, אבל העיקרית היא שאין כיום בכדורגל הישראלי פונקציה של Director of Football, מישהו שאמור למנוע מצב מביך כזה ששחקן שיכול להכניס כמות גדולה של כסף למועדון עוזב בחינם. ישראל שכנה של מדינות כמו קפריסין ויוון, ואפילו שם יש בכל קבוצה איש שאמון על כל נושא ההעברות והחוזים. בארץ זה נושא שנופל בין הכיסאות, בין דרישות של מאמן לטווח הקצר לאין חשיבה בטווח הארוך.

דווקא מכבי חיפה מתמודדת עם זה יחסית בצורה סבירה, אבל עדיין אני חושב שיש מספיק שחקני עבר מפוארים שיכולים וצריכים לקבל תפקיד כזה במועדון בעתיד ולמנף את המערכת". קידן צודק - אין שום סיבה לבוא בטענות למאמן בנושא הזה. זה לא מתפקידו לקבוע איזה שחקן יוחתם על חוזה חדש ובאיזו נקודת זמן. המאמן צריך להתמקד בביצועים על הדשא, בטקטיקה. את התפקיד הנוסף, שבמרכזו עומדת הראייה האסטרטגית ארוכת הטווח של המועדון, צריך למלא מנהל ספורטיבי (Director of Football באירופה). תפקיד שמאייש איש מקצוע שההתמחות שלו היא אבחון פוטנציאל של שחקן, ובגישור בין הצוות המקצועי לדרג הניהולי.

מדמות כמעט אנונימית לחלוץ אימתני. חמד (תצלום: שרון בוקוב)

לו היה לקבוצות הישראליות את החזון לנהל את עצמן ברמה אירופית אמיתית, תפקיד כזה היה חייב להיות מאויש, והוא היה מאפשר לקבוצות לסמן יעדים אסטרטגיים ולהבטיח ששחקנים כמו חמד וקינן (וגם ג'ון קולמה שלמכבי חיפה היתה הצעה עליו בינואר, לא שוחרר וכעת חתם בברסט ללא דמי העברה) לא יעזבו בחינם - הפסד של מיליוני דולרים למועדון.

"השחקן הישראלי לא נחשב למציאה באירופה. הוא מגיע עם גינונים, העובדה שהוא חופשי עוזרת לשווק אותו לקבוצות", מטעים קידן, "אם חמד היה תחת חוזה ריינג'רס לא היתה יכולה להחתים אותו מסיבה כלכלית". ראוי להוסיף שחמד העניק לסוכנים רבים את האפשרות להביא לו הצעות הקיץ (אבי נמני הניח בפניו הצעה מצרפת, למשל), וההצעה הטובה ביותר הגיעה בסופו של דבר מריינג'רס, שבגלל שהוא שחקן חופשי יכולה להתגמש יותר בפרמטרים אחרים.

לא רק השכר קובע

על כל פנים, יהיו רבים שיטענו ששיטת "השפיות הכלכלית" של שחר מוכיחה את עצמה, ולכן אין טעם לחשוב על שדרוג צוות המועדון בפונקציה נוספת או בהשקעה רבה יותר באחזקת הנכסים שלה (או בפשטות: חוזים גבוהים יותר). אולם המציאות היא שמכבי חיפה לא מתקדמת; היא אולי לא מפסידה כסף כי היא מצליחה להשתחל פה ושם לליגת האלופות, אבל חוסר היכולת לתכנן לטווח ארוך מדיניות של ניהול סגל עומדת בינה לבין קפיצת מדרגה ברמה האירופית.

"הכסף הוא שולי, העיקר להתקדם מקצועית". קינן (תצלום: שרון בוקוב)

השאלה היא אם העלאת רמת השכר היא זו שתיתן מענה לתופעה. בכל זאת, חמד קיבל הצעה לחוזה של 180 אלף דולר לעונה, בעוד שריינג'רס הציעה לו יותר מפי שניים, שלא לדבר על הבמה הטובה יותר והקרבה הפיזית לליגה האנגלית. עם קריירה כל כך קצרה של כדורגלן, ברור במה הוא יבחר. "גם אם היו מציעים לי אותם סכומים כמו שסלטיק הציעו, לא הייתי נשאר", אומר כיאל, "החוזה הנוכחי שלי בסלטיק הוא לא בשמיים אלא נורמלי לחלוטין. הכסף לא היה פקטור מבחינתי, רציתי להשתדרג מבחינה מקצועית ולקבל את הבמה האירופית שמועדון כמו סלטיק יכול להציע לי. עזבתי לסלטיק כי ידעתי שהמועדון הזה הוא המקום הנכון לשחקן צעיר כמוני וידעתי ששם אני אקבל את הבמה הראויה. לא כל מועדון באירופה יכול להתאים מבחינת התנאים האלו, ואם הייתי מקבל הצעה ממועדון נחות יותר מסלטיק לא הייתי עוזב".

גם קינן מחזק: "הייתי עוזב בכל מקרה. היה ויש לי אתגר, חלום ושאיפה לשחק בחו"ל, ואני מרגיש ששנה שעברה הייתי בשל מנטלית לנסות ולהגשים את החלום הזה. עכשיו כשאני נמצא בקרדיף בליגת המשנה ומכיר את המועדון אני יכול לומר בוודאות שגם לשם הייתי עוזב, לא רק לבלקפול. הכסף מבחינתי הוא שולי במצב הזה, העיקר הוא ההתקדמות המקצועית".

המסקנה ברורה - כרגע אי אפשר להחזיק את השחקנים המוכשרים שלנו בארץ, בטח לא כל עוד הניהול של הכדורגל שלנו רחוק שנות אור משאר היבשת. הקבוצות בארץ חייבות להבין שהאינטרנט והתפתחות הסקאוטינג בשנים האחרונות הפכו את השחקן הישראלי לכזה שרשום בפנקסים האירופיים מגיל צעיר. הכל גלוי ופתוח היום. מכיוון ששינויים ביסודות הניהול של הכדורגל שלנו לא נראה כנראה בעתיד הגלוי לעין, נותר רק לקוות שהנטישה ההמונית של השחקנים שלנו תעזור להם ולכדורגל הישראלי להתפתח. אם לא ברמת המועדונים, אולי לפחות הנבחרת תרוויח מכך ותתקדם. מי יודע, אולי היציאה ההמונית לאירופה עוד תביא אותנו להישגים של שפר, שפיגלר, שפיגל, שייע ושות'. וסוף סוף גם לא נצטרך לשמוע מהם יותר על אותו מונדיאל שרובנו גם ככה לא זכינו לראות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#