בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מייק טייסון כבר לא נושך

שנים אחרי שריצה מאסר בגין אונס ותקיפה, תלש חלק מאוזנו של איוונדר הוליפילד, שקע בסמים והכריז על עצמו כפושט רגל, התעמעם הזיכרון מהפרחח ונשאר כישרון האיגרוף הגדול שהלהיב מיליונים. מייק טייסון, הפעם בגרסה לכל המשפחה, רך וידידותי הרבה יותר, משאיר מאחור את הצרות ונכנס בגיל 45 להיכל התהילה

תגובות

מצד אחד, הטוענים כי ספורטאי צריך להימדד אך ורק על פי ביצועיו הספורטיביים. מנגד, המתעקשים כי אסור להפריד בין הספורטאי לאדם, וכאשר באים למדוד את הישגיו, חובה לבחון את כל היבטיו. לכאורה מדובר בנקודת התחלה פשוטה לדיון, שני צדדים ברורים. אלא שיש ספורטאים שאצלם דבר אינו פשוט.

בשבוע שעבר התקיים בקנסטוטה שבניו יורק הטקס התקופתי להצגת שש הדמויות החדשות שנכנסו להיכל התהילה הבינלאומי של האיגרוף. סילבסטר סטאלון, כוכב סרטי רוקי, ניפק את הבדיחה הצפויה ובכל זאת המוצלחת של הערב ("יו, אדריאן, עשיתי את זה!"); חוליו סזאר צ'אבס המקסיקאי, בעל תארים עולמיים בשלוש קטגוריות משקל ו-107 ניצחונות, היה הדמות המצליחה ברשימה, שכללה גם מאמן ושופט; אבל בכל הקשור לפופולריות ולכוח משיכה, לא היה ספק. כמו כמעט בכל מקום אליו הוא מגיע, מייק טייסון היה מסמר הערב.

טייסון (מימין) וסטאלון נכנסים להיכל התהילה. "אתה מנסה להעמיד פנים שזה לא סיפור גדול, אבל זה כן" (תצלום: אי-פי)

הנאום שנשא על הבמה, היו שהתלוצצו אחר כך, היה קצר יותר ממספר הקרבות שלו. פחות משתי דקות, בהן ניסה לדבר על הכבוד שהבחירה מעניקה לו ועל המאמן המנוח שהכניס אותו לענף, לפני שגרונו נחנק והוא ויתר. "היי, בחורים, אני אפילו לא מסוגל לסיים את זה. תודה, תודה", אמר, ירד מהבמה והתיישב.

התודה מגיעה לחברי איגוד כתבי האיגרוף באמריקה ולוועדת היסטוריוני איגרוף בינלאומיים, הבוחרים בשמות הנכנסים להיכל התהילה. היא גם מגיעה לציבור, שברובו אוהב את טייסון המתאגרף הצעיר ומעריכה את טייסון האדם החדש. הנוכחים בטקס, כ-5,000 במספר, הריעו לו. אבל פה ושם נשמעו קולות אחרים, המתנגדים לבחירה. אחרי הכל, זהו טייסון שהיה כלוא במשך שלוש שנים במהלך הקריירה לאחר שהורשע באונס; שכעבור ארבע שנים נכלא שוב לתשעה חודשים בגין תקיפה; שבין לבין, הגיב לכישלון מסתמן בזירה בכך שתלש בעזרת פיו חלק מאוזנו של איוונדר הוליפילד, והיכה יריב אחרי הפעמון; שגם בשנים האחרונות, בהן הוא מנסה להשתקם, הסתבך בפלילים יותר מפעם אחת. ובסמים. לא שהוא המתאגרף הראשון בהיכל התהילה בעל עבר פלילי, אבל מדובר באדם שהביא הרבה מבוכה לענף - גם בזירה.

אמא פרוצה, אבא סרסור

"השאלה היא למה?", תהה סטיב סימונס בטור ב"טורונטו סאן", "טייסון אולי היה האלוף במשקל כבד הפופולרי בכל הזמנים, אבל במבט נוסף, הקריירה שלו היתה מעט יותר מאופרת סבון של מעשי פשע, פעולות מטורפות, הזדמנויות מוחמצות והפסדים מהממים. אם יש היכל תהילה לכישרון מבוזבז ולהתנהגות מבעיתה, תמצאו מקום לטייסון. אבל היכל התהילה של האיגרוף, על סמך התוצאות בקריירה?".

רבים מחלקים את הקריירה של טייסון לשניים. היה את המתאגרף בראשית דרכו, זה שהפך בגיל 20 לאלוף העולם הצעיר ביותר במשקל כבד, שניצח בנוק-אאוט ב-19 הקרבות הראשונים שלו והגיע למאזן 37-0, שהפחיד יריבים. והיה את טייסון שאחרי ההפסד הראשון, המפלה הסנסציונית מול באסטר דגלאס ב-1990, שנקלע למעשים פליליים ולתקריות אלימות, שנכנע פעמיים להוליפילד, הפסיד ללנוקס לואיס, ואז, למרבה המבוכה, לדני וויליאמס ולקווין מקברייד. מאזנו הסתכם ב-50 ניצחונות ובשישה הפסדים.

אחרים מזהים נקודת שבר מוקדמת יותר. טייסון, שאמו היתה פרוצה ואביו סרסור, לדבריו, כבר היה פושע צעיר ברחובות ברוקלין כשנשלח למוסד לעבריינים, ממנו חולץ בגיל 13 על ידי קאס ד'אמטו, מנהל ומאמן איגרוף שהפך לאפוטרופוס שלו ולימד אותו את רזי המקצוע. הוא גם הוביל אותו בקרבות הראשונים שלו, לפני שמת ב-1985.

אחריו עבר טייסון לידי המאמן קווין רוני והמנהלים ג'ימי ג'ייקובס וביל קלייטון. יחד שטה הסירה הזו עד לניצחון הגדול ב-1988 על מייקל ספינקס בתוך 91 שניות. ואז הכל התפרק. ג'ייקובס מת, רוני עזב, ועל העסק השתלטו דון קינג ואשתו הראשונה של טייסון, רובין גיבנס. התוצאות נראו ב-2003, כשטייסון - בעל רווחים של 300 מיליון דולר בקריירה, על פי הערכות - הגיש בקשה לפשיטת רגל.

אבל מעבר לטייסון המתאגרף והמיליונר, היה גם טייסון הבחור הצעיר והמבולבל. כזה שלא ידע הרבה על החיים, שלא הבין כי סביבתו מנצלת אותו, תוך שהיא אומרת לו בדיוק מה שברצונו לשמוע. שבוודאי לא תגיד לו "לא" ותכוונו בדרך הנכונה. שעזרה לו לטפח תדמית. הוא היה איירון מייק, האיש הרע בעולם.

"בשיאו הוא היה אחד ממומחי הנוק-אאוט הגדולים בכל הזמנים, אבל הוא גם בזבז הרבה מכישרונו מאוחר יותר", אמר ל"ניו יורק פוסט" לו דיבלה, אמרגן שעסק בקרבות עבור רשת HBO בחלק מהקריירה של טייסון, "הוא לא זכה ליחס הוגן, בחלק ניכר מחייו לא התייחסו אליו כאל בן אנוש, אלא כאל מוצר. לא היה שם מישהו שאכפת לו ממנו. דפקו אותו יותר מכוכבת פורנו".

שר ורוקד

עכשיו, ימים ספורים לפני יום הולדתו ה-45 בסוף החודש, טייסון כבר לא רוצה להיות האיש הרע. "אני לא יכול להתמודד עם היותי הבחור הזה", אמר לאחרונה, "אתם יודעים, הבחור הזה הוא המצאה. איירון מייק, האיש הרע בעולם. אין אדם כזה. אנשים כאלה לא קיימים. היו לי החוצפה והטיפשות לומר זאת. הבחור הזה כלא אותי, הבחור הזה מת".

כעת, מתעקש טייסון, הוא מישהו אחר לחלוטין. היום הוא נשוי בפעם השלישית, אב לילדה בת שנתיים ולתינוק ומתגורר בלאס וגאס. לאחרונה יצא לאקרנים "ההנגאובר 2" (או "בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק"), סרט ההמשך ל"ההנגאובר". בשניהם הוא מופיע, ובסרט החדש אפילו שר.

הוא גם מככב בגרסה הארגנטינית של הריאליטי "רוקדים עם כוכבים" ובתכנית בת שישה פרקים בערוץ "אנימל פלאנט", בה שב למקורותיו בברוקלין ולשכונת ילדותו, לצד עיסוק במירוצי יונים. "הדבר הראשון שאהבתי בחיי היו יונים, אני לא יודע מדוע", אמר, "בדרך מוזרה, הן חלק עקבי בשפיות שלי, זה פשוט מה שאני עושה".

יש משהו אירוני בכך שנכנס להיכל התהילה לצד סטאלון, מי שכתב וכיכב בששת סרטי "רוקי". כן, זו הסיבה שכוכב הקולנוע מצא עצמו בהיכל התהילה, שם משמיעים בקביעות את נעימת הנושא מסדרת הסרטים.

טייסון אולי לא היה רוקי, אבל חייו ראויים לסרט. כפי שאמר סטאלון בטקס: "מחוץ לזירה מתנהל מאבק שהוא לעתים גדול יותר ממה שקורה בתוכה, והצלחתי ללכוד את זה. כך, אני מאמין, אפשר להזדהות יותר עם המתאגרף. אני באמת מאמין שהשאלה אינה כמה חזק אתה חובט, אלא כמה חזק אתה מסוגל לספוג ועדיין לנוע קדימה בחייך".

העובדה שטייסון מצליח לנהל חיים סדירים היא הפתעה נעימה. "הבחור הזה היה יכול להיות הגדול אי פעם, אבל עלול לסיים כמצחצח נעליים", אמר מאמנו לשעבר רוני לפני כעשור. הוא לא במקום הזה. כשישב בטקס עם בתו על ברכו הוא נראה כמעט כאחד האדם. הקעקוע המוזר על פניו היה אולי האות היחיד לכך שעל הבמה ניצבת דמות בעלת סיפור חיים שונה מאוד.

הוא הביט במתאגרפי עבר שהגיעו לטקס, כמו כרמן באסילו, ג'ייק לאמוטה, קן נורטון וליאון ספינקס, ודיבר על כך שרצה להיות כמותם. הוא החל להתייחס לד'אמטו, ואז נחנק גרונו מדמעות והופעתו על הבמה הסתיימה. קודם לכן סיפר כי כניסתו להיכל "קצת מכריעה אותי. אתה מנסה להעמיד פנים שזה לא סיפור גדול, אבל זה כן".

יאמרו מה שיאמרו פרשנים בודדים, הציבור סלחני. כשטייסון מגיע לצפות בקרבות בלאס וגאס, הוא זוכה לתשואות. בטקס האחרון, כשהזכיר מעט את ימיו במוסד לעבריינים, צעק אוהד אחד כי כלל לא היה צריך להיות שם ("לא, עשיתי את זה", הודה בתגובה). שנים אחר כך, התעמעם הזיכרון מהפרחח ונשאר כישרון האיגרוף הגדול שהלהיב רבים כל כך.

"אם אתה מביט על הבחור עכשיו ובוחן את התמונה הגדולה, הוא נפש שאפשר להזדהות עמה", אמר דיבלה, "הוא היה האויב הגדול ביותר של עצמו, אך אני מעריך את זה שבמקום להתפורר אחרי סיום הקריירה, כפי שקרה לרבים, הוא אסף את עצמו. הכבוד הזה, בשלב הזה של חייו, הוא דבר נפלא".

מדי פעם צופה טייסון בקרבות של עצמו בערוץ הקלאסיקות של ESPN. השבוע הוא מסייע לקדם ערב קרבות בסינסינטי יחד עם באסטר דגלאס. בראיון ל-ESPN הודה כי פינטז על כך שהוא חוזר לגיל 20 ומתאגרף מול יריבים מודרנים, שהוא מחשיב רכים. רגע של פגיעות בחומה בצורה של אדם המתעקש כי הוא יודע שזה נגמר.

"זה זבל", אמר לאחרונה ל-CBS על המשמעות של כל חגורות אליפות העולם שלו, "אני יכול לומר שדיממתי בשביל זבל. כשאתה צעיר, הן הכל בשבילך. אבל אז אתה מבין שסדר העדיפויות שלך משתנה. הדברים האלה הם כלום, פשוט כלום. זכיתי לכל התענוגות שניתן היה להעניק לי, וזה עדיין לא מגיע לקרסוליים של אשתי והילדים".

טים דאלברג, כתב סוכנות הידיעות אי-פי, סיפר כי טייסון אמר לו לאחרונה כי "בשלב מסוים בחיים אתה מגלה שכל מה שהאמנת בו הוא שקר ואתה רוצה להתחיל מחדש. אני רוצה להיות אדם טוב, לא רק להיות ידוע כאדם נהדר".

"טייסון", כותב דאלברג, "הוא חומר להיכל התהילה פשוט בגלל שהוא מייק טייסון. לא היה דבר מרהיב יותר מאשר קרב של טייסון. העובדה ששרד כלא, סמים, קרבות רחוב ואנשים שתמיד החזיקו את היד בכיסו, מרשימה מספיק. זה שהמציא עצמו מחדש בשנים האחרונות מרשים עוד יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#