בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ווימבלדון: לפעמים הטניס הוא רק תירוץ

בהתחשב במצבו של הענף בבריטניה, העובדה שטורניר ווימבלדון ממשיך לשבור שיאים מבחינה מסחרית הוא סוג של נס. זה מה שקורה כשהמבצע הספורטיבי השנתי הגדול מסוגו באירופה הוא בעיקר טקס פזרנות מפואר, שמתחיל בפיש אנד צ'יפס ונגמר בשמפניה

תגובות

בשבוע בו נקלע הטניס הבריטי להמולה התקשורתית השנתית שלו - ההתמזגות הקיצית של תחושת העליונות שמעניק מועדון "אול אינגלנד קלאב" והתלונות על המנהלים המושחתים שמתעקשים להיאחז בדש בגדו - ראוי לציין כי ווימבלדון הוא עדיין סוג של נס. נס בעל ראייה צרה, המזין את עצמו, אבל עדיין נס.

כאשר מסתובבים בשדרות הירוקות והמעוצבות, נדחקים במעברים בחנויות ונדחסים באזור בר השמפניה, קשה לא לחוש תחושת גאווה מסחררת על מה שמהווה, בבירור, ניצחון מסחרי גדול ומתמשך.

"נדאג להודיע לכם מתי המשחקים עשויים להתחדש", הודיע הכרוז בלי לומר יותר מדי במהלך הפסקת הגשם בצהריים, "בינתיים, ארוחה וכוס יין עשויות לשפר את ההרגשה". המלים הללו אולי לא עוררו תשומת לב במקומות מסוימים, אבל רק באותם אזורים בהם הוטבעו בשאון הגרגורים של 38 אלף לקוחות משלמים. אלה כבר ניצלו את אפשרויות המזון והשתייה הנראות בבירור סביב מתחם הקייטרינג התעשייתי של ווימבלדון - המבצע הספורטיבי השנתי הגדול מסוגו באירופה.

ג'וקוביץ' מחלק חתימות להמונים. 18 אלף מחזיקי מפתחות ו-13 אלף מגבות יימכרו במהלך הטורניר (תצלום: אי-אף-פי )

מדובר בנתוני צריכה אדירים, בהם ווימבלדון מתגאה, ובצדק. השנה יוגשו 337 אלף ארוחות, יחד עם 190 אלף סנדוויצ'ים ו-32 אלף מנות פיש אנד צ'יפס (מדובר ב-223 דגים בהם חובטים מדי שעה בכל יום של הטורניר). הם יירדו בגרונות בעזרת 200 אלף כוסות של ליקר "פימ'ס", 100 אלף כוסות בירה ו-25 אלף בקבוקי שמפניה.

מאחר שמדובר בווימבלדון, מספקת הצריכה ההמונית ניואנסים של היררכיה. עבור המומחים בבלייזרים יש את הסעודות האיכותיות, הכוללות מפית, במתחם העצום שמהווה המגרש המרכזי. השאפתנים יכולים ליהנות משלושה אזורים המוגדרים דרך שילוט כ"בר שמפניה" ונמצאים בצללים. בדוכנים נמכרים משקאות בכוסות פלסטיק. אם תמשיכו עמוק יותר לתוך קרביו של אזור ההסעדה במגרש המרכזי, תמצאו את "שוק המזון", עם מאפי בשר בעלות של ארבעה ליש"ט. גם זה מהווה צעד מרגיע קדימה לחוששים למעמדם בהשוואה ל"מתחם המזון" בפינה הצפון-מזרחית, הפתוח לכל אורח.

כמובן שיש גם את החנויות המגונדרות, בהן נמכרות מזכרות לשיכורים מעוצמת החוויה, או לאלה שסתם חשים קלילות. מדובר בהצלחה: 18 אלף מחזיקי מפתחות שעליהם כדורי טניס צהובים יימכרו, בנוסף ל-13 אלף מגבות ו-8,000 סרטי זיעה. ניתן גם להתלבש כשופט, בעלות צנועה של 1,800 ליש"ט. בחנות במגרש המרכזי מציעים למכירה באופן מפתה מגוון מוצרים שמאפשרים לעבור לסגנון חיים שכולו ווימבלדון.

מזל שיש מארי

אמנות הצרכנות המוצגת כאן היא פשוט מענה לדרישות. ווימבלדון מבודד מצניעות, המנוע שלו דוהר על דלק סילוני של אירוח איכותי ונהנה ממומנטום קיצי משלו. למרות צמצום מספר המושבים, בשנה שעברה נכנסו 489,946 לקוחות בשערי המתחם - המספר השני בגובהו בתולדות הטורניר אחרי 2009, אז דובר ב-511,043. גם הרווחים עלו. ב-2010 הכניסה האליפות 31,002,330 ליש"ט, גבוה מעט יותר מהממוצע, שעומד על 25 עד 30 מיליון.

היה זה בתחילת שנות ה-90' שהנתונים הכספיים המריאו ממשית, כשבין 1990 ל-1994 הרווחים הוכפלו. זו היתה תוצאה משולבת של עידן הטלוויזיה בלווין (גרמניה היתה נדיבה מאוד) והצלחת מחלקת השיווק והמרצ'נדייז של ווימבלדון, מקור ההכנסה השני בגובהו אחרי הטלוויזיה ולפני רווחים ממכירת כרטיסים.

החיים הטובים ב"אול אינגלנד קלאב". תותים ושמנת (תצלום: רויטרס)

כמובן שווימבלדון מחויב גם לדרישות אחרות, בעיקר אלו של הטניס עצמו, המשחק הלכוד במרכז כל התעשייה המסחרית הזאת. הרווחים הללו מועברים לאיגוד הטניס הבריטי "למען פיתוח הענף". ובכן, איגוד הטניס הבריטי, איך זה מתקדם עד כה?

זה יהיה לא מדעי לבחון בפשטות את המספרים, אבל בואו נעשה זאת בכל מקרה. מספר הטניסאים הבריטים, גברים ונשים, שקודמו אך ורק על ידי מערכת הטניס הבריטית והגיעו אל בין 50 הראשונים בעולם מאז 1994: אחד (טים הנמן). סך הכספים שהוזרמו מווימבלדון באותה תקופה: 476 מיליון ליש"ט. הניגוד בנתונים אינו מהווה חדשות, והוא ברור באופן מגוחך. אבל ראוי לציינו שוב, ולו רק לטובת ווימבלדון.

התורים ברחבי ווימבלדון פארק ביום רביעי בבוקר היו צנועים ולא המוניים, כפי שקורה לעתים. דבר לא נמשך לנצח, ו-ווימבלדון בורך מאז 1998 בזכות הצלחתם של הנמן ואנדי מארי, המייצרים נקודות למען צריכה מקומית המונית. בלעדיהם לא היה שחקן מקומי בו ניתן להתרכז בטקס הפזרנות המפואר הזה. עם כל הכבוד לאלנה בלטאצ'ה וללורה רובסון, שמן לא יינתן ל"גבעת הנמן" או ל"הר מארי".

אולי החידה מדוע בריאות כלכלית אינה מתורגמת לכישרון על המגרש, תיענה כשלא יישארו כוכבים בהם הממלכה תוכל להתרכז בטירוף הטניס בן השבועיים הזה. בינתיים פשוט ראוי לשים לב לניצחון החד משמעי בלב אירוע הדגל הקיצי: סיפור ההצלחה הבלתי נלאה בווימבלדון, הוא טורניר ווימבלדון עצמו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#