בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספורט במגזר הערבי: תרמנו במגרש

מועדוני הכדורגל בישובים הערביים הפכו להרבה יותר מאשר פורום למשחק כדורגל. הם נעשו גופים בעלי השפעה על חיי הקהילה, שניים רק למסגדים

תגובות

כל העולם יודע כי מועדון הכדורגל של ברצלונה הוא אלוף אירופה. אך בברצלונה זוקפים זאת לכל הקטלונים, כי ברסה היא הקבוצה של העם (המיעוט) הקטלוני ולא של ספרד. אין חדש תחת השמש: מועדון של מיעוט נדרש לשאלה של סיפוק צורך מסוים של אותו מיעוט. כך גם במקרה של הכדורגל הערבי בישראל.

הערבים בישראל משחקים כדורגל באמצעות מועדוניהם כמעט מקום המדינה. מאז, הם נגסו במונופולין היהודי, הגיעו עד ליגת העל, זכו בגביע והיו לרוב בכמה מהאזורים של הליגות הנמוכות. הנוכחות כיום של הכדורגל הערבי מוצקה מתמיד: ערבים משחקים במועדונים שלהם ושל יהודים, נמנים עם סגלי הנבחרות ומשחקים בחו"ל; חלק בלתי נפרד מאיפרכיית הכדורגל הישראלי.

ילדים במגרש ציבורי בטייבה (תצלומים: עבדאללה שמא)

שני רצונות נפגשו על מגרש הכדורגל: רצון הרשויות הישראליות, קרי היהודיות, להטמיע (היינו, לאלף) את הערבים במדינה באמצעות המקל (ממשל צבאי) והגזר (למשל, כדורגל), והרצון של הערבים לשחק כדורגל במסגרת מסודרת. המדינה השתמשה במרכזי הפועל, מכבי ובית"ר היהודיים כדי לטפח את הכדורגל הערבי ולפקח עליו. במשך הזמן נחלש פיקוח המרכזים על מועדוני הכדורגל בכלל, כולל של הערבים, ועתה הגיעה העת לבחון את המאזן: מה יצא לערבים-הפלסטינים-הישראלים מזה? כפי הנראה, שלושה גורמים יצאו נשכרים: השחקנים, המועדונים והמודעות הקהילתית פוליטית של הערבים-הפלסטינים בישראל.

לכדורגלנים ערבים הזדמן סולם ניעות אישי עם שתי קפיצות דרך: אחת, מעבר למועדון יהודי הנושא עמו תגמול כלכלי, ומנת תגמול של יוקרה בסקטור שלו ובמידה מסוימת גם בסקטור היהודי. מעבר של שחקן יהודי למועדון ערבי אינו שווה ביוקרה כמו המעבר הקודם. ככל שהלך והתמסחר הכדורגל הישראלי, נעשה סולם הניעות הזה מוצק ואפקטיבי יותר. שנייה: עכשיו גם כדורגלן ערבי יכול לחלום כמו שחקן יהודי על משחק באירופה. במצב הנוכחי של הערבים בישראל, כשמעמדם בשוק הכלכלי מופלה ומקופח, הזדמנה לשחקן הערבי אפשרות של ניעות על בסיס הישגיות.

מועדוני הכדורגל בישובים הערביים הפכו להרבה יותר מאשר פורום למשחק כדורגל. הם נעשו גופים בעלי השפעה על חיי הקהילה, שניים רק למסגדים. המועדונים הללו היו גם לקו יצור של פוליטיקאים מקומיים וקרש קפיצה למשרות פוליטיות. כאשר התמסחרה הליגה ומועדונים ערביים כבשו מקום בליגת העל, הם הפכו לגורם בעל משמעות רבת פנים ביחסים בין הסקטור הערבי ליהודי. דווקא כאשר הדהדה באוויר הקריאה "מוות לערבים", התעצם מעמדו של מועדון הכדורגל הערבי. בלא כוונת מכוון, יצא לו להיות זה שדורש זכויות אזרחיות לפלסטינים בישראל.

במשך שנים התנהל הכדורגל הערבי כאילו אין לו פוליטיקה, עד למה שניתן לכנות כקו פרשת המים: העלייה של הפועל טייבה לליגה הבכירה בעונת 1996/97. קהל יהודי לאומני עוין (עיין בית"ר ירושלים) קיבל אותה בקריאה "מוות לערבים". ראשי הקבוצה נבוכו: הם חיפשו תגובה שלא תעמידם במישור אחד עם שונאיה. התזה היתה מתוחה וכמעט בלתי אפשרית. מחד, הם רצו מאוד שהפועל טייבה תהיה הקהילה המדומיינת של כל הערבים בישראל. ראש העיר של טייבה, רפיק חאג' יחיא, אף הגדיר אותה כקבוצה של "כול אל ערב". מאידך, הם רצו שהקהל, בעיקר היהודי, יראה בה עוד אחת מקבוצות הליגה.

הקהל היהודי הלאומני לא קנה זאת, ו"מוות לערבים" היתה לקריאה שגרתית במגרשים מסוימים. שחקני ועסקני הפועל טייבה, ולאחריה בני סכנין ואחי נצרת, עשו עצמם כלא שומעים, אבל הקהל שלהם והקהילה הערבית-פלסטינית בישראל הבינו את המסר: הם עדיין נחשבים אזרחים על תנאי גם בקרב חוגים יהודים שאינם אוהדי בית"ר. תודעתם התחדדה. כמו במקומות אחרים, היה הכדורגל למאיץ משמעותי בהידוק התודעה הלאומית של המיעוט. בחשבון האחרון מצביע המאזן על כך שהכדורגל השיא תרומה של ממש לערבים בישראל. הוא העמיד סולם מוביליות עוקף מכשולים רבים עבור שחקני כדורגל ערבים; הפך את המועדונים לגורמים בעלי השפעה תרבותית ופוליטית בישובים הערביים; ותרם להעצמת המודעות האתנית-לאומית שלהם. לא מעט.

הכותב הוא פרופסור ומחבר הספר "בילאדי, בילאדי - הפועל טייבה בלאומית"

הדשא של השכן - פרויקט מיוחד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#