בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהמקום שלהם הכל נראה אחרת

שופטי הטניס זוכים לצפות מקרוב בשחקנים הטובים בעולם, אבל כשסובלים מזעמם ונוסעים ללא הרף, גם לריגוש הזה יש גבולות

תגובות

הם יושבים על קו הרשת, מורמים מעם, על כיסא מוגבה שמשדר הדרת כבוד. הם מקפידים על שמירת חוקי המשחק, פוסקים אם הכדור היה בחוץ או בפנים ומשמיעים את התוצאה בתום כל נקודה. במקרה הצורך, הם מבקשים מהקהל להתנהג בהתאם, ויש ברשותם גם את הסמכות להעניש שחקן פוחז שמסרב לעשות זאת. קבלו במחיאות כפיים מנומסות (בכל זאת, ווימבלדון) את שופטי הטניס.

כמובן שאיש לא נולד שופט. לעתים מדובר בספורטאים שלא הצליחו לפתח קריירה מקצוענית, אך מיאנו להיפרד מהענף שהם כה אוהבים. במקרים אחרים אלה אנשים שתמיד חיבבו יותר את ההיבט הטכני והחוקתי של המשחק. לפעמים מדובר בשילוב מנצח בין שתי האפשרויות. USTA (ארגון הטניס האמריקאי), למשל, מנסה לנצל זאת ומגייס שופטים בצורה שמזכירה קצת גיוס לצבא.

"נהנה מטניס? יש לך ראייה מושלמת ויכולת ריכוז? מצטיין בארגון ובתקשורת בינאישית? מעוניין להחזיר לטניס מעט ממה שנתן לך? אם כן, כדאי לך להיות שופט", נכתב בעלון מטעם הארגון, שמנסה לפתות להצטרף ל-2,500 השופטים שכבר רשומים במדינה.

אחרי בדיקת ראייה ומבחן בכתב על חוקים והליכים מטעם האיגוד הארצי, שאחראי להכשרה המקומית, נכנסת לעסק פדרציית הטניס העולמית, ITF. השופטים - משופטי קו ועד ראשיים - מחולקים לקטגוריות, כשהראשונה מעניקה תג לבן, המאפשר לשפוט עד לרמה הכי גבוהה בתוך המדינה. התגים הנוספים, ארד, כסף וזהב, מאפשרים לעבוד בטורנירים בינלאומיים, כשהאחרון נותן הרשאה לשפוט במשחקי גמר ובגראנד סלאמים.

ועדיין, יש המגיעים לג'וב ממש במקרה. קרילין קרמר האוסטרלית תמיד חיבבה טניס, אבל אף פעם לא הצליחה לפתח כימיה ראויה עם המחבט והכדור הצהוב. כשהיתה בת 16 נרשמה לקורס שופטים מקומי שהתקיים בסופי שבוע.

"התייחסתי לזה כתחביב", מספרת קרמר, "בהתחלה הייתי שופטת קווים באליפות אוסטרליה, ואחרי כמה שנים עברתי להיות שופטת ראשית. פתאום שמתי לב שאני לוקחת יותר ויותר ימי חופש מהעבודה כדי לשפוט, ושזה הופך להיות קצת יותר מתחביב. בסוף התפטרתי, כי הבנתי שיש לי מספיק עבודה כשופטת".

מקנרו ואני

כמובן שלא כל טורניר הוא ווימבלדון. יש אינספור טורנירי ילדים, נוער ומכללות הרבה פחות נוצצים והרבה יותר נפוצים. שופטים בכירים חיים עם מזוודה צמודה, בדיוק כמו השחקנים. יש המגיעים ל-225 משחקים בשנה.

"בשנים האחרונות אני מבלה מחוץ לבית בערך 30 שבועות בשנה", אומרת קרמר, "ראיתי בערך 40 מדינות עד כה. העבודה הזו מאפשרת לחוות הרבה דברים ולהכיר אנשים חדשים, וזה בהחלט נחמד לפעמים כשאני במדינה זרה ואוכלת באותה מסעדה עם רוג'ר פדרר, אבל יש את הימים שזה קשה וכבר רוצים לחזור הביתה".

הימים הללו קשורים בדרך כלל ישירות למה שמתרחש על המגרש. פעמים רבות מהווה השופט הראשי כתובת לתסכול המצטבר אצל השחקנים, שחלקם משתלחים ללא רחמים. אדוארד ג'יימס, ג'נטלמן בריטי, הרגיש זאת היטב בזמן ששפט במשחק בין ג'ון מקנרו לתום גאליקסון בסיבוב הראשון בווימבלדון ב-1981, באחת ההתפרצויות המפורסמות כלפי שופט טניס.

זעקתו של מקנרו, "You cannot be serious", הפכה לקאלט, כמו גם הקללה "אידיוט מושלם" שסינן לעבר ג'יימס. זה עלה לו בשתי נקודות במשחק ובקנס של 750 ליש"ט, כסף קטן לעומת הצ'ק שקיבל כשזכה בטורניר באותה שנה. מתברר שלא רק מנומסים מנצחים.

כמובן שמקנרו אינו היחיד שהתעמר בשופטים. אנדרה אגאסי קרא להם בשמות שהובילו להשלכתו מטורנירים, בעוד ונוס וסרינה וויליאמס עדיין נוהגות לשחרר מבטים נזעמים ופליטות פה לכיוונם. לפני מספר ימים בווימבלדון סרבה בת'אני מאטק-סנדס ללחוץ את יד השופטת בתום הפסד בסיבוב השני, אחרי פסיקה שלא היתה לרוחה. מתברר שיש גם לחץ בתפקיד הזה.

"כשמתמודדים עם שחקן אמוציונלי, חשוב להיות אמפתי", מדגיש נורם כריסט, שופט ראשי כבר 24 שנה, "הוא יכול להיות מצוברח בגלל פסיקה קודמת, רחשים מהקהל, פציעה או מחלה, או פשוט מצב רוח רע. שופט צריך להראות לשחקן שהוא מוכן להקשיב". קרמר טוענת כי "מדי פעם, כששחקנים מתנהגים בצורה כזו או שהמשחק עצבני במיוחד, מרגישים את הלחץ, אבל בכל עבודה יש לחץ. פשוט צריך לדעת להתמודד עם זה".

העובדה שיש להם את המקום הטוב ביותר על המגרש לצפות בטניסאים הגדולים בעולם משחקים בספורט שהם כה מוקירים, ודאי מקלה על ההתמודדות.



הדרך לכיסא הזה עוברת בבדיקת ראייה, מבחן וקבלת תג מתאים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#