בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האמת המרה מאחורי שיטת הקיזוז, והביטול

הקיזוז בוטל כי אין טעם להרוס באופן מלאכותי את מה שגוסס לבד. הקיזוז בוטל כי זה כבר ברור: הנקודות אף פעם לא היו אשמות

תגובות

שיטת הקיזוז היתה צורה של ייאוש. הייאוש הופיע בדמות קפריזה, שרירותיות. תביאו זיעה של מישהו ונחתוך באמצע. למה באמצע? ככה באמצע. היה משהו בשרירותיות הזאת שרצה להתריס, לצבוט, להרוס, לצעוק שהכדורגל פה לא עובד כמו שצריך, שצריך לעשות מהלך לא הגיוני כדי להבין מה ההיגיון בכל הדבר הזה. כמובן שמה שלא עבד היה בערך הכל, מלבד הקטע של הנקודות.

כי מה זה נקודות? שיקוף של מאמץ ויכולת. ואם אתה חותך באמצע מאמץ ויכולת - להלן ספורט - אתה חותך באמצע את הסיבה שלשמה התכנסנו. אתה חותך באמצע את הנשמה של המשחק, את הזיעה של השחקן, את הדריבל של הטאלנט. אתה חותך באמצע את הכדורגל. כשאמרו "לא ספורטיבי, אבל לפחות מעניין", בעצם אמרו: לא כדורגל, אבל לפחות העיניים לא נעצמות. כל אלו שתמכו בקיזוז לא באים מאהבה לספורט, לכדורגל, אלא מתוך משיכה למתח, לתחרות, ללחץ. באותה מידה היו יכולים להיות כבאים, או תקציבאים במשרד פרסום.

הקיזוז בוטל כי אין טעם להרוג את המשחק באופן מלאכותי. הוא גוסס לבד, בלי עזרה, טבעי לגמרי. הקיזוז בוטל כי תומר סיני הולך עם אזיקים על הרגליים, ובגלל שגל חצור הולך עם אזיקים ברגליים, ובגלל שיובל נעים חבר של בן כהן, ובגלל שבן כהן רק הצטרף לישיבה.

הוא בוטל בגלל שניצן שירזי ממליץ לסיני לתת אלפיים דולר לשוער, ובגלל שמישהו התקשר לאבי לוזון כדי שיחליף שופט, ובגלל שהטיסו מישהו בשם גלעד טל לאילת עם מסוק כדי שישפוט במשחק אימון, ובגלל שבהפועל תל אביב שני טמבלים הורסים מועדון, ובגלל שבבית"ר ירושלים שני טיפוסים מנהלים רומן עם מאפיינים אובדניים, ובגלל שבאשקלון יושב אחד עם סיגר ומאפר על כולנו. הקיזוז בוטל כי זה כבר ברור: הנקודות אף פעם לא היו אשמות.

אבל מה עושים עכשיו. כי הקיזוז כבר לא כאן, אבל יובל נעים עדיין חבר של בן כהן, ותומר סיני עדיין בתנאים מגבילים, וניצן שירזי עדיין חושב שזה היה רק "טיפ מקצועי", ושני הטמבלים עדיין הורסים מועדון, ושני הטיפוסים עדיין לוקים בסינדרום ירושלים, וההוא מאשקלון עדיין מחכה שמישהו ייקח ממנו את הסיגר הזה. מה עושים עכשיו, כשהקיזוז נראה כמו הבעיה הכי קטנה של הכדורגל הישראלי?

מה שעושים זה לחכות למשטרה שתחקור, ולמבקר המדינה שיבדוק, ולשרת הספורט שתחוקק, ולוועדה שתפרסם כמה מלים שיחזיקו עד הפגישה הבאה של יובל נעים ובן כהן עם גל חצור. פגישה חברית, שום דבר שקשור לסחיטה ואיומים כמובן. מה שעושים זה לחכות ליעקב בוזגלו שיפתח את הפה על מכבי, ולמכבי שתלכלך על יעקב בוזגלו, וליניב קטן שיכניס בחזרה לניר דוידוביץ', ולדוידוביץ' שיחזיר לקטן וכו'.

בקיצור, מה שעושים זה מה שתמיד עושים כשאין מה לעשות: ממשיכים כרגיל. אם הרגיל לא יעבוד, נקזז. אם הקיזוז לא יעבוד, נבטל. וכשנבטל, נו, לא תכתבו מלה טובה?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#