בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טור דה פראנס: קטע גלובלי

190 מדינות ישדרו השנה את המירוץ, שלל ערים הגישו הצעות להשתתף באירוח קטעים והסבב העולמי מתרחב לכל רחבי תבל. 30 שנה אחרי שרוכב לא אירופאי לבש לראשונה את החולצה הצהובה, מתקרב הטור דה פראנס לגדול הישגיו: הפיכת ענף האופניים ללהיט כלל עולמי

תגובות

כשפיל אנדרסון הגיע לצרפת ב-1979, הוא תיכנן בכלל להתכונן לקראת המשחקים האולימפיים במוסקווה. חוזה שהציעה לו קבוצת האופניים פז'ו שכנע אותו לבחור במקצוענות על פני האולימפיאדה, וב-1981 הוא התייצב על קו הזינוק לטור דה פראנס, כשבקבוצה תוהים אם יהווה הפרעה מאחר שלא דיבר צרפתית כמו שאר הרוכבים. כמה ימים אחר כך, שלטה המקריות גם במה שקרה בקטע החמישי.

"קיבלתי הוראות והייתי אמור לעזור לרוכב המוביל בקבוצה שלי", שיחזר לאחרונה אנדרסון בראיון ל"סנדיי טלגרף" האוסטרלי, "שכחתי מההוראות, ובהרים נכנסתי למצב הישרדות. מנהל הקבוצה נסע לידי במכונית ושאל מה קרה למוליך. השבתי 'אה, אתה צודק, אעצור ואחכה לו', אבל הוא הורה לי להמשיך קדימה".

ארמסטרונג וההמולה התקשורתית (תצלום: גטי אימג'ס)

יהיה מוגזם לדבר על השפעות כלל עולמיות של מה שקרה בהמשך אותו קטע. אפילו במדורי הספורט במולדתו אוסטרליה לא זכה הישגו של אנדרסון לכותרות בעמודי השער. יותר מהשפעה כלשהי, היתה טמונה בהישגו הסמליות - ענף האופניים לא שייך עוד לאירופה בלבד. המקום השלישי בקטע העניק לו את החולצה הצהובה. לראשונה בתולדותיו, הוליך בטור רוכב שאינו אירופאי. לפחות ל-24 שעות.

אפקט ארמסטרונג

שלושה עשורים מאוחר יותר, כבר אין בכך דבר חריג. בעוד הצרפתים ממשיכים לספור בתסכול את 26 השנים שחלפו ללא אלוף מקומי, צברו האמריקאים עשר זכיות בתקופה הזו. הרכיבה האוסטרלית ממשיכה להתעצם, וקאדל אוואנס נחשב מועמד לזכייה מדי שנה. גם ממדינות כקזחסטן וניו זילנד ניתן למצוא רוכבים משמעותיים. ענף הרכיבה, והטור דה פראנס בראשו, טרם הפך ללהיט כלל עולמי, אבל התהליך נמשך.

ב-1981, מספר אנדרסון, ביקשו ממנו העיתונאים בצרפת לסמן היכן נמצאת מלבורן על מפת אוסטרליה. ממולדתו כלל לא נשלחו כתבים, ועיתונאים שנסעו לווימבלדון הוזעקו לצרפת כשאינם מודעים למשמעות החולצה הצהובה. כעבור שנה הורחב הסיקור, ואנדרסון הצדיק אותו כשהחזיק בחולצה הצהובה ימים רבים וסיים חמישי.

סך הכל השלים אנדרסון 13 הופעות מלאות בטור. "באותה תקופה היתה הפרדה משמעותית באוסטרליה בין העולם החובבני למקצועני", סיפר לאחרונה לאתר המירוץ, "מי שרצה קריירה באופניים עזב לאירופה, שהיתה כמו חלום בלתי ניתן להגשמה. התוצאות שלי עודדו כנראה רוכבים צעירים לנסות את מזלם. כשאחד מבני ארצך מצליח, התקווה מתפשטת. רוכבים כמו אוגריידי ומקיואן אמרו לי ששמעו על ההרפתקאות שלי ושהייתי השראה עבורם. זה הפך לספורט גדול באוסטרליה".

הביקוש ניכר היטב בטלוויזיה. בעוד בגרמניה הודיעו רשתות ARD ו-ZDF כי יפסיקו בשנה הבאה את השידורים הישירים מהטור, מאחר שאי אפשר להצדיק שבע שעות יומיות כאלה כשפחות גרמנים צופים, במדינות אחרות נמצאים הנתונים בעלייה. השנה ישודר הטור ב-190 מדינות, הכוללות לראשונה את תאילנד ואת דרום קוריאה. מדובר ב-100 ערוצים, ש-60 מהם יעבירו את המירוץ בשידור ישיר, שעות על גבי שעות, במשך שלושה שבועות.

לפני שלושה עשורים היו מעבירים באוסטרליה שלושה משדרים בלבד במהלך הטור, כאשר סיכמו מדי שבת את אירועי השבוע. לפני שני עשורים התקדמו לתקציר יומי של חצי שעה. רק ב-2003 החלו לשדר ישירות, וגם אז דובר על שני קטעים בלבד. כיום כבר מועבר הטור ישירות במלואו, ולוח השידורים כולל מגוון תכנים מסדרה של מירוצי אופניים.

אם לאוסטרלים היה "אפקט אנדרסון", בארצות הברית מדובר ב"אפקט ארמסטרונג". במקרה שלו מדובר בשחזור מעמדו של הענף, שהיה פופולרי למדי באמריקה בעשורים הראשונים של המאה ה-20. שלוש זכיותיו של גרג למונד החזירו את הטור לכותרות, לאנס ארמסטרונג השאיר אותו שם.

אואן מאלהולנד האמריקאי נסע לצרפת ב-1972 בניסיון לפתח קריירה מקצוענית. "הבנתי שאני לא עומד להיות ארמסטרונג של העידן ההוא", סיפר ל"קנזס סיטי סטאר", "אתה נוסע לשם, חובטים לך בישבן ואתה חוזר הביתה מהר יותר מכפי שעזבת". נסיעות כאלה, עם זאת, תרמו להבאת ידע חדש על הענף לארצות הברית, לשיפור באסטרטגיה ובציוד.

פיל אנדרסון

ב-1981 הפך ג'ונתן בוייר לרוכב האמריקאי הראשון בטור. מאלהולנד, שהפך לעיתונאי והיה לאמריקאי הראשון שמסקר את המירוץ, מספר כי גם בשנים הללו "דנו בשאלה אם לאירופאים יש שבב גנטי, כי הרוכבים שלנו אפילו לא סיימו מירוצים". הישגיו של למונד, שב-1986 זכה במירוץ בפעם הראשונה, סיפקו את התשובה. "אנחנו מביטים עתה לאחור וחשים רע עבור גרג", אמר מאלהולנד, "כי לא שמנו לב אליו ברמה שמתקרבת לזו של ארמסטרונג".

טור דה בייג'ין

ג'וליץ', ליפהיימר, ונדה ולדה, זבריסקי, פראר, הינקאפי. רוכבים טובים מאוד יצאו מארצות הברית מאז ימי למונד, אבל איש לא השפיע כמו ארמסטרונג, כמו הישגיו, כמו הסיפור שלו. הוא עזר לקבע את הטור בתודעה האמריקאית. מאז 2001 משודר המירוץ ברשת הכבלים האמריקאית "ורסס". באופן טבעי ירד הרייטינג בעשרות אחוזים אחרי פרישת ארמסטרונג ב-2005, והידרדר עד 268 אלף צופים כעבור שלוש שנים. חזרתו לפני שנתיים העלתה מחדש את הנתונים, שהמריאו עד 530 אלף.

הדבר מתבטא בדרכים רבות. "יולי הפך להתמכרות עבורי. בשלושת השבועות האלו כנראה צפיתי בטלוויזיה יותר מאשר בשאר השנה", סיפר מארק סקיבנר, נשיא מועדון אופניים מקומי, שראה כיצד אשתו ובתו, שאינן חובבות הענף, מתעניינות בטור.

בין 2002 ל-2009 צמח מספר החברים באיגוד הרכיבה האמריקאי ביותר מ-50%, לכ-67 אלף. "כשאנשים רואים שידורים של הטור וקוראים על כך בעיתונים ובמגזינים, הם מתעניינים ברכיבה ובתחרויות", הסבירו באיגוד. קבוצת דיסקברי צ'אנל אמנם התפרקה ב-2007, אבל את מקומה תפסו אמריקאיות אחרות - BMC, גרמין ורדיושאק. "זה כאילו שמישהו הפעיל כפתור טורבו בצמיחה של הענף", סיכם מאלהולנד.

ג'ון לבסקיו, פרשן עיתון מקומי בסיאטל, תלה זאת לפני מספר שנים בקסם של המירוץ, שלא הופרע על ידי עשרות האמריקאים שהופיעו בו מבין אלפי רוכבים. "למרות המסחריות המופרזת, לטור דה פראנס יש טוהר שקיים פשוט בגלל שמדובר בתעשייה לא אמריקאית", כתב, "הוא מאוד זר בכוח המשיכה שלו".

עתה מתרחבת השפעתו. לא רק מדינות באירופה מבקשות לארח קטע בטור, גם מקטאר, טוקיו וקוויבק הגיעו הצעות. והכל לשמחתו של פט מקווייד, נשיא UCI (איגוד האופניים הבינלאומי), שמנסה להרחיב את גבולות הענף. בשנה שעברה התקיימה אליפות העולם מחוץ לאירופה בפעם השלישית בלבד בשני העשורים האחרונים. הטור האוסטרלי הפך ב-2009 למירוץ הראשון מחוץ לאירופה שמהווה חלק מסבב הוורלדטור. בשנה שעברה הצטרפו אליו מירוצים במונטריאול ובקוויבק, והשנה תעשה זאת בייג'ין.

"ראינו ארגון ברמה גבוהה מאוד, שרבים באירופה יכולים ללמוד ממנה", אמר מקווייד ל"ולוניוז", "הגלובליזציה נמשכת, וזו היתה האסטרטגיה זמן רב. ידעתי שיש פוטנציאל לענף. כשבוחנים את הנתונים ביבשות אחרות, רואים שהענף צומח. בכולן יש תחרויות חדשות וקבוצות מתפתחות. בשנת 2000 לא היו באסיה קבוצות קונטיננטל (דרג משני) ועתה יש כעשרים. בחמש השנים האחרונות הענף מתפתח ברמה בינלאומית".

כשרופרט גינס, עיתונאי אוסטרלי ותיק, התבקש לסמן רגע אהוב בטור, הוא ציין את זכייתו של סטיוארט אוגריידי בחולצה הצהובה ב-1998. "זו היתה הפעם הראשונה שאוסטרלי עושה זאת מאז אנדרסון, והעובדה שחלפו כל כך הרבה שנים הפכה את המיתוס למציאות עבור רוכבים אוסטרלים רבים", אמר, "זה נתן להם אומץ לנסות, והתוצאות מאז מדברות בעד עצמן". "פיל", מציין ארמסטרונג, "היה כמו חייזר, והוא היה מאוסטרליה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#