בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השבוע לפני 69 שנה: אליעזר שפיגל וקרקס פלסטינה

מכבי חיפה קוששה שחקנים יממה לפני, אליעזר שפיגל כבש שבעה או שמונה שערים, העיתונאים עזבו בהפסקת המחצית ולמרות שבית"ר תל אביב זכתה בגביע אחרי ניצחון 1-12, קשה לקבוע שהגמר הזה היה בלתי נשכח

תגובות

4.7.1942 דרך מרשימה עשתה בית"ר תל אביב בדרך לגמר גביע המדינה בעונת 1941/42. יריבתה, לעומת זאת, הגיעה לשם באופן לא ספורטיבית, לפחות לפי ההגדרות של העיתונים באותם ימים. אחרי 0-0 בסיבוב הראשון נגד הפועל פתח תקוה, ניצחה מכבי חיפה במפגש החוזר 2-3. פתח תקוה ערערה בטענה שהמשחק התקיים בתנאים טכניים בלתי הולמים. עוד לפני שהתקבלה החלטה, חיפה המשיכה לשלב הבא ובו ניצחה במושבה הגרמנית את קריסטיאן קלוב ירושלים 0-1. חודש לאחר מכן פסקה ההתאחדות על קיום משחק חוזר בין חיפה לפתח תקוה. חיפה לא הופיעה ויריבתה עלתה אוטומטית לשלב השני, בו גברה גם היא על קריסטיאן קלוב (1-2).

חיפה לא ויתרה, ערערה להתאחדות ובורר שהוזמן במיוחד מחו"ל אישר את הניצחון שלה על פתח תקוה בשלב הראשון. ברבע הגמר היתה אמורה לפגוש את אחת המועמדות לתואר באותה עונה, רויאל אלניק ארמי, אולם קבוצת הצבא היוונית כבר עזבה את הארץ וחיפה נהנתה מניצחון טכני. חצי הגמר זימן לה מפגש מול מכבי תל אביב. האלופה שבדרך הביסה ברבע הגמר את הקבוצה החיפאית הערבית שבאב אל ערב 4-7 לאחר הארכה, אך נזרקה מהגביע לאחר ששיתפה שחקנים שהתחמקו מפעילות ב"הגנה".

שפיגל (במרכז) במדי בית"ר ת"א, במשחק ליגה בעונת 1941/42

הדחיות והתקלות הרבות גרמו לדחיית הגמר בחודש וחצי, עמוק בתוך פגרת הליגות האזוריות. בית"ר שמרה על הסגל שלה, בעוד זה של חיפה התפזר בכל הארץ. הקבוצה שקלה להופיע עם הנוער, אבל יממה לפני המשחק התחזקה בארבעה שחקנים מקבוצות אחרות שלא שיחקו באותה עונה במפעל - דוידקה ויובל ממכבי תל אביב, בלקין ממכבי פתח תקוה ומאיר ממכבי כפר סבא.

הגמר, שנערך בשבת אחר הצהריים לעיני 3,000 צופים באיצטדיון המכביה, היה החד צדדי ביותר בתולדות המפעל: בית"ר התעללה בחיפה 12-1. מעט מידע קיים על המשחק, אולי משום שהעיתונאים, כך לפי שמועות, עזבו את האיצטדיון בהפסקת המחצית. העיתון היחיד שסיקר את האירועים היה "פלסטיין פוסט". לפי הדיווח, כבר בפתיחה הבקיע שפיגל שני שערים, הראשון ממסירה של בוגדנוב, השני בבעיטה מרחוק. חיפה לא התאוששה: ארנסט ורמש הבקיע שער נוסף ושפיגל השלים שלושער עוד במחצית הראשונה, לפני שיובל צימק.

במחצית השנייה זה כבר היה קרקס. שפיגל כבש ארבעה שערים נוספים, בוגדנוב, קיצ'י גרינוולד ויצחק שניאור בן ה-16 וחצי, הבקיעו אף הם. הקפטן לוניה דבורין התכבד בשער האחרון בבעיטת 11 מטר. "ויתרתי לו כי כבר היו לי שמונה שערים", מספר שפיגל. לפי "פלסטיין פוסט" הוא הבקיע שבעה שערים, אבל מקורות מידע אחרים מציינים כי אכן כבש שמונה. התעלומה הזאת כנראה כבר לא תיפתר. בסיום הגמר הניף את הגביע קפטן בית"ר, לוניה דבורין. לרגל חגיגות 15 שנה להיווסדות התאחדות ארץ ישראל, הועבר הגביע לצמיתות לבית"ר תל אביב.

שפיגל, אז בן 20, נישא שבועיים לפני המשחק לבחירת לבו הדסה, עמה הוא חי עד היום בתל אביב. גם בגיל 89 הוא לא יכול לשכוח את המשחק ההוא. "הכל הלך לנו בקלות, אני לא יודע למה. בשלב מסוים אחד השחקנים שלהם פינה לי את הדרך ואמר לי: 'לך תבקיע', אז כבשתי עוד גול. יכול להיות שהם כעסו על משהו. שיחקנו עם חמישה חלוצים, אני הייתי החלוץ המוביל וההוראה של המאמן אהרון הס היתה לתת לי לבעוט את הבעיטה האחרונה. היו לי שתי רגליים טובות והייתי מומחה במשחק עם הגב לשער. היו לי עיניים בגב, יכולתי לנחש איפה השוער עומד. בליגה הלך לנו פחות טוב - החמצנו משחקים כי נאלצנו להסתתר מהבריטים".

שפיגל הספיק לשחק שנתיים נוספות בבית"ר תל אביב בטרם נתפס על ידי הבריטים ונשלח לאפריקה. הוא הוחזר לארץ כעבור שנה וחצי בזכות סיוע מקבוצת נעוריו, מכבי פתח תקוה, במדיה זכה בגביע נוסף. הוא רשם חמש הופעות בנבחרת ישראל ואף שימש בהמשך כעוזר מאמן בנבחרת. כמאמן ראשי זכה עם הכח רמת גן באליפות ובשני גביעים, אבל גולת הכותרת בקריירה שלו היתה שבעה (או שמונה) שערים בגמר הגביע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#