בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה לקפוץ

גדעון הרמט חלם לעבור 2 מטר בקפיצה לגובה. הוא הרים את הרף ל-2.19, ודבר לא שב לקדמותו

תגובות

13.7.81 אם היה דבר אחד שהטריד יותר מכל את מנוחתם של אנשי האתלטיקה בישראל בסוף שנות ה-70', היתה זאת השאלה מי יהיה הראשון לעבור 2.00 מטר בקפיצה לגובה. "היתה אובססיה סביב זה", נזכר אריה קוקס, יו"ר האיגוד בזמנו. הקופץ גדעון הרמט מוסיף עוד אלמנט: "זה היה ציון דרך, מה גם שבאותה תקופה זה היה השיא העולמי לנשים (רוזמרי אקרמן, אוגוסט 1977)".

ובכן, לא הרמט הוא שזכה לכבוד הגדול. במארס 78', בגיל 16 וחצי, הוא ראה כיצד אורי בראון עושה זאת בתחרות במכון וינגייט. "הוא בכה, ממש נשבר לרסיסים", מעיד קוקס, "הרגיש שאין יותר למה לשאוף, היה צריך להרגיע אותו". התחרות הזו היוותה ציון דרך לא רק לאתלטיקה המקומית, אלא גם לשני קופצי הגובה עצמם. בראון לא הצליח לשחזר את התוצאה הזאת והשאיר את הבמה להרמט.

במאי 79', בין הבגרויות בתיכון, עבר הרמט - בן קיבוץ יד חנה - בפעם הראשונה את מחסום 2 המטרים וקבע שיא ישראלי: 2.02 מטר. באותה עונה הוא שיפר את השיא חמש פעמים נוספות והעמיד אותו על 2.10 מטר, תוצאה טובה אפילו מהשיא העולמי לנשים כיום. במאי 1980 עבר 2.11 מטר, מה שהקנה לו מעבר לרמה בינלאומית ועמו תמיכה כספית בסך 1,200 לירות בחודש מהמדינה וכן פיקוח רפואי ועזרה בנסיעות לתחרויות בחו"ל. "בכל פעם ששיפרתי שיאים, התקשרו לקיבוץ עיתונאים. בקיבוץ היה אז טלפון אחד בחדר האוכל, אבל לא היתה להם בעיה שאני תופס אותו כי הבאתי פרסום למשק".

בהמשך אותה שנה שיפר את השיא בשלוש תחרויות נוספות, בכל פעם בסנטימטר אחד, והגיע ל-2.14 מטר. הוא התגייס לצה"ל, שירת כמד"ס בווינגייט ואחר כך ביחידת חינוך בגבעת אולגה, אבל כל העת רשם שיאים חדשים. ביוני 81' עבר באליפות הפועל 2.15 מטר, התוצאה השנייה בטיבה בין קופצי המוט היהודים אחרי ג'ייסון מייזלר האמריקאי. באליפות ישראל ב-4 ביולי קפץ 2.16 מטר. תוצאה זהה, אגב, היתה מעניקה לו מדליית זהב באליפות ישראל שהתקיימה בשבוע שעבר.

המכביה ה-11 זימנה לו מפגש מול מייזלר. השניים הציגו סגנונות הפוכים - האמריקאי בן ה-26 קפץ בטכניקת גלילת הבטן המיושנת, הרמט בסגנון פוסברי: "אתה מגיע עם הפנים לרף ויוצר קשת עם הגב ובכך מנצל את הכוח הצנטריפוגלי". בעוד הרמט היה בכושר מצוין, מייזלר עבר באותה שנה רק 2.11 מטר, שבעה ס"מ פחות מהשיא שקבע שש שנים קודם לכן, אלא שבתחרות בהדר יוסף הוא התעלה.

מייזלר עבר 2.11, 2.14 ו-2.17 בניסיונות הראשונים. הרמט התגבר על 2.17 מטר בניסיון השני וקבע שיא ישראלי נוסף לקול תשואותיהם של 4,000 הצופים. בנקודה הזאת התעורר ויכוח בין שני המחנות. הרמט רצה להגביה את הרף ל-2.19 ומייזלר דרש 2.20 מתוך ידיעה שאם שניהם ייכשלו, הזהב יוענק לו. התחרות הופסקה לרבע שעה, ולמקום הגיעו חברי האיגוד ומועצת הערעורים, עד שהוחלט על 2.19 מטר. הרמט נכשל בשלושת הניסיונות. "בפעמיים הראשונות עברתי עם הגוף את הרף, אבל הפלתי אותו עם הרגליים. בפעם השלישית טעיתי ועפתי ישר לתוך הרף". מייזלר, שכבר הבטיח בשלב זה את הזהב, הפתיע כשעבר בניסיון השלישי.

בדיעבד, עבור שניהם זה היה השיא בקריירה. הרמט אמנם זכה בשלוש אליפויות ישראל נוספות והשלים שש רצופות, אבל הכי קרוב לשיא הגיע רק כעבור שלוש שנים עם 2.16 מטר. "אחרי המכביה ההיא סבלתי מפציעות, ושנה לאחר מכן מת יענקל'ה בורנשטיין, המאמן שגידל ועבד אתי מגיל 18, משטף דם במוח". "הפטירה של מי שעטף אותו בצמר גפן היתה הסוף בשביל הרמט", מוסיף קוקס.

ב-1985, כשהוא רק בן 24, פרש קופץ המוט. "ברגע שלא הבאתי תוצאות, איבדתי את תמיכת הוועד האולימפי, העדיפו להשקיע בענפים אחרים. גם הייתי חייב לעבוד בקיבוץ. בכלל, אחרי כל כך הרבה שנים בהן הייתי כמעט מקצועני, החופש קרץ לי". לאחר שנה התחתן ועבר לדנמרק, שם הוא חי עד היום.

החמצה היא אכן תחושה שרודפת אותו. "במבדקים בזמנו אמרו שאוכל להגיע ל-2.27 מטר", הוא אומר, "אבל כדי להגיע לתוצאות אופטימליות באותה תקופה, היית צריך לקחת חומרים ממריצים, ואני אף פעם לא הסכמתי". שיאו הישראלי החזיק מעמד עד 1990. הוא מדורג תשיעי בטבלת שיאני ישראל.



תצלום: אליצור ראובני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#