בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 35 שנה: י"א הסיבות של אסתר רוט-שחמורוב להמשיך ולרוץ

רצח הספורטאים והמאמנים הישראלים במינכן גרם לאסתר רוט-שחמורוב לפרוש, אבל הרצון להזכיר לעולם את מה שאירע החזיר אותה למסלול. זה נגמר בקריירה עתירת שיאים

תגובות

29.7.76. בגיל 20, במשחקים האולימפיים במינכן 72', היתה אסתר רוט-שחמורוב בשיאה. בסיבוב הראשון ב-100 מטר היא קבעה שיא ישראלי של 11.45 שניות (שמחזיק מעמד עד היום). את הגמר היא פספסה רק אחרי פוטו-פיניש שהוכיח שהאמריקאית ברברה פרל הקדימה אותה. ב-100 מטר משוכות השיגה רוט-שחמורוב 13.17 שניות, תוצאה שהיתה מספיקה לה למקום חמישי בגמר. "הרגשתי אז שאני מסוגלת להשיג תוצאה טובה יותר", אמרה השבוע.

עמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

אלא שרצח 11 ספורטאים ומאמנים ישראלים גרם לה לוותר על המשך ההשתתפות. האובדן של מאמנה עמיצור שפירא אף גרם לה לפרוש מפעילות. "לא יכולתי ללכת לשום מגרש שעמיצור היה בו", היא אומרת, "ראיתי את הדמות שלו מודדת לי זמנים, מעודדת אותי". כעבור חודשים ספורים הוזמנה לתחרות בדרום אפריקה. "לא רציתי ללכת, אבל באיגוד הישראלי שכנעו אותי. היו שם אלופות אולימפיות, אבל כולן התעניינו בי ובמה שקרה במינכן. באותו רגע הבנתי שבכך שאמשיך להתחרות, אנציח את הספורטאים שנרצחו".

רוט-שחמורוב חזרה להתאמן, הפעם עם בעלה הטרי פטר. "באיגוד לא אהבו את זה, אבל לא הייתי מסוגלת לעבוד עם אף מאמן אחר", היא מסבירה. היא זכתה בשלוש מדליות זהב באליפות אסיה ב-1974, וכעבור שנתיים הגיעה למשחקים האולימפיים במונטריאול "כדי להמשיך את הריצה שלי ממינכן".

במוקדמות המשוכות קבעה שיא חדש, 13.06 שניות. בחצי הגמר פיגרה אחרי כולן עד המשוכה החמישית, אבל אז פרצה קדימה ושלחה את הגוף ברגע הנכון כדי לקבוע 13.04, זמן זהה לזה של הפולנייה בוזנה נובקובסקה. הפעם הפוטו-פיניש היה לטובתה.

רוט-שחמורוב במונטריאול 76'. "הזוכה אמרה לי: 'תסתכלי לקהל, הם קוראים לך" (תצלום: אי-פי)

בגמר ב-29 ביולי נכחו באיצטדיון 70 אלף צופים, ביניהם לא מעט יהודים שעודדו את רוט-שחמורוב. "הייתי מאוד מרוכזת בעצמי, ובכלל לא ראיתי אותם", היא משחזרת, "אבל אז המזרח-גרמנייה ג'והאנה שאלר, שזכתה בזהב, אמרה לי: 'תסתכלי לקהל, הם קוראים לך 'אסתר, אסתר'".

רוט-שחמורוב קבעה שוב 13.04 וסיימה שישית. לפניה סיימו שתי רצות ממזרח-גרמניה, שתיים מברית המועצות ואחת מפולין, מה שהפך אותה לראשונה מבין רצות המערב. כעבור שנים, כשהתברר שספורטאים ממזרח-אירופה נטלו סמים, אפשר היה רק לדמיין את רוט-שחמורוב זוכה במדליה.

"זו היתה תקופה של סמים", היא אומרת, "רצות נטלו כל מיני חומרים אפילו מבלי לדעת במה מדובר. זה גרם להן להשיג תוצאות מוזרות, עם הרבה עליות וירידות. האלופה ושיאנית העולם ממינכן, אנלי הררהדט, בכלל לא העפילה לגמר במונטריאול. אני הייתי רק עם פטר, שנינו מול כל העולם. לא קיבלנו שום תמיכה מהסוג שמקבלים ספורטאים היום, אבל התוצאות שלי היו יציבות".

חודש לאחר מכן, בתחרות בברלין, קבעה רוט-שחמורוב שיא חדש, 12.93 - בדיעבד התוצאה הטובה ביותר שלה. "היה קשה לחזור לגרמניה, ועוד להתחרות באיצטדיון שבנה היטלר לקראת המשחקים האולימפיים ב-1936, אבל הגרמנים הריעו לי. זה היה סמלי שדווקא שם קבעתי את השיא שלי".

השיא החזיק מעמד 26 שנה, עד שאירנה לנסקי קבעה 12.80 שניות. רוט-שחמורוב המשיכה להתחרות עד 1980, ובעקבות אי השתתפותה של ישראל באולימפיאדת מוסקווה פרשה מפעילות. "צמחתי משום מקום, בקושי שמו בשבילי משוכות באיצטדיונים", היא אומרת, "עם כל הצניעות, מה ששיחק אצלי היה נטו הכישרון".

רוט-שחמורוב טוענת כי היא מרוצה מהישגיה, אבל מגלה שהפספוס הגדול שלה היה דווקא באולימפיאדת מקסיקו סיטי 68'. "באותה תקופה עוד רצו 80 מטר, ובגלל שלא הייתי גבוהה זה היה המקצוע שהכי התאים לי. בתחרות בווינגייט קבעתי 10.80 שניות. מבין כל המקצועות בהם השתתפתי, זה היה הכי קרוב לשיא העולמי באותו זמן (10.50), אבל בגלל שעמיצור ואני איחרנו לתחרות, לא אפשרו לי לעשות חימום לפני הריצה. נפצעתי, ובעקבות זאת החמצתי את המשחקים האולימפיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#