דוד מרואני
דוד מרואני

שנתיים שלמות נדרשו לדייויד גומז להתאקלם בכדורגל הישראלי. החלוץ הברזילאי של הפועל ראשון לציון, שבעוד כחודש ימלאו לו 23, נחת בישראל לפני שלוש שנים ממועדון קטן בליגה השנייה בברזיל, בלי הרבה מידע מוקדם על היעד אליו הוא מגיע.

הוא נתן חצי עונה טובה בהפועל ירושלים מהלאומית, אבל לא מצא את עצמו כשעבר בהמשך לבית"ר ירושלים ולמכבי נתניה. גומז כבר היה בדרך הבטוחה לאנונימיות וכמעט סיכם בסקציה נס ציונה, אבל אז הגיעה ההצעה מהפועל ראשון לציון. זה הסתיים ב-14 שערים בעונה שעברה, רובם מכריעים, שסייעו לקבוצה לעלות לליגת העל.

"זכרתי אותו עוד מהתקופה שלו בירושלים", נזכר יו"ר ראשון לציון רביב ספיר, מהאחראים להבאתו של גומז לקבוצה, "בהתחלה הוא נראה לי כמו שחקן שמתאים לליגה הלאומית, אבל היום ברור לי שמדובר בחלוץ ברמה גבוהה מאוד. בניגוד לברזילאי הטיפוסי, שהוא בדרך כלל עצלן ומפונק, גומז הוא מקצוען אמיתי שעובד קשה. הוא אולי לא יאהב לשמוע את זה, אבל אני חושב שבחינוך שלו הוא יותר ארגנטינאי מברזילאי".

ספיר תרגם את האמונה שלו בגומז למעשים. אחרי גל שמועות לפיהן החלוץ מתקרב לחתימה במ.ס. אשדוד, היו"ר שדרג את שכרו והאריך את חוזהו במועדון בעונה נוספת. גומז טוען שטקטיקת המשא ומתן לא באמת הגיעה מכיוונו.

"לא הייתי קרוב לסגור באשדוד", הוא אומר ל"ספורט הארץ", "כל הזמן הזה ישבתי בבית וכל העולם התקשר אלי לשאול אותי למה אני עוזב. לא היה לי מושג על מה הם מדברים. אמרתי לאנשי ראשון לציון שכל הסיפור הזה בא מהסוכנים שלי, ושאני רוצה להמשיך בקבוצה. עובדה שבסוף חתמתי, למרות שהיו לי הצעות גבוהות יותר".

גומז יודע בדיוק מה הוא מצפה מעצמו העונה. "אני רוצה להיות מלך השערים של ליגת העל", הוא מכריז, "אני מאמין שחלוץ צריך לחשוב כל הזמן איך הוא כובש כמה שיותר. כל מי שאומר שחלוץ צריך קודם כל לשחק בשביל הקבוצה ולא בשביל הגולים, פשוט לא מבין. תפקיד החלוץ זה להבקיע שערים ולנצח משחקים. אם החלוץ לא יבקיע, הקבוצה לא תנצח".

הפרחים לאווירון

אחד האחראים הראשיים להצלחה של גומז הוא אלון מזרחי, שעובד אתו באימונים אישיים. גומז שודך למזרחי בקיץ שעבר על ידי נציגו ויועצו הצמוד איתן מזרחי, במטרה לשפר את התנועה ברחבה ואת החדות מול השער.

"אני לא רוצה לקחת את כל הקרדיט על ההצלחה שלו", אומר האווירון, "אבל לפני שהגיע אלי הוא היה חלוץ פרווה. בשפת הכדורגל, קבוצות לא ספרו אותו. הוא בחור מוכשר שבועט מצוין בשתי רגליים, ואין הרבה חלוצים כמותו בכדורגל שלנו. אני מעריך שעם הכוונה נכונה הוא יוכל להגיע לליגה הבלגית. יש לו את היכולת".

גומז, מצדו, מודע למגבלותיו ולמעלותיו. "אני לא מספר תשע קלאסי", הוא אומר, "אני משחק יותר באגף וחותך פנימה עם הכדור, חלוץ שני שמצטרף לחלוץ. אני פשוט לא מסוגל לעמוד ולחכות כל הזמן לכדור. אני ברזילאי, אני כל כך אוהב את הכדור שאני בא לקחת אותו מאמצע המגרש אם צריך".

למה לא הצלחת בבית"ר ובנתניה?

"בבית"ר לא קיבלתי צ'אנס מיצחק שום, והעדפתי ללכת לחפש דקות בנתניה. אצל ראובן עטר פשוט לא הלך לי. הייתי משחק טוב ועושה פעולות חיוביות, אבל הכדורים לא נכנסו וזה הלחיץ אותי מאוד. בדיעבד אני מבין שלא הייתי מספיק מקצוען. לא עבדתי מספיק קשה באימונים, חשבתי שדברים יבואו לי בקלות וזה לא קרה. גם לא בעטתי מספיק לשער באימונים. בברזיל התרגלתי לאימוני חלוצים, הייתי בועט המון פעמים לשער בכל אימון. בארץ אין דבר כזה, ובגלל זה חברתי למזרחי".

גומז טוען כי ידע שיצטרך לחוות ירידה לשם עלייה. "כל מה שרציתי בעונה שעברה זה למצוא מקום בו אשחק באופן קבוע ואקבל הזדמנות להראות מה אני יודע. קיבלתי החלטה ללכת אחורה כדי שאוכל לחזור לליגת העל בדלת הקדמית, ואני שמח שבסוף עשיתי את זה עם ראשון לציון".

יבוא בכיף

מלבד ההצלחה המקצועית של גומז אשתקד, הוא גם התחתן עם בחורה ישראלית, עבר להתגורר עמה בנתניה ופתח בהליכים לקבלת אזרחות. אלא שלמרות ההתקרבות לתעודת הזהות הכחולה, גומז לא מעביר את הזמן בציפייה לטלפון מלואיס פרננדז. שיחה ממאנו מנזס, לעומת זאת, תתקבל בברכה.

"אני חולם לשחק בנבחרת ברזיל", הוא מודה, "אני יודע שזה יהיה קשה מאוד, אבל זה החלום. אני מעריך שתידרש לפחות שנה עד שאקבל אזרחות ישראלית, ואי אפשר לדעת מה יהיה עד אז. אולי אעבור לשחק באירופה. אם יציעו לי לשחק עבור נבחרת ישראל, אבוא בכיף".

גומז יודע שבליגת העל יהיה לקבוצתו קשה מאוד לשחזר את היכולת הטובה משלבי הסיום של העונה שעברה, אבל זה לא גורם לו להנמיך ציפיות. "המטרה שלי היא לא להישאר בליגה", הוא מצהיר, "אני שואף להגיע לפלייאוף העליון. אנחנו קבוצה טובה מדי בשביל להיאבק נגד הירידה".

הרגזת לא מעט אנשים בראשון לציון כשהלכת לשחק בקבוצת כדורגל החופים של הפועל ירושלים. פחדו שתיפצע.

"האמת היא שפשוט השתגעתי מרוב געגועים לכדור. אני ברזילאי אמיתי. אם אני לא משחק כדורגל, אני משתגע. אז חיפשתי מסגרת, וחבר שלי מבני לוד הציע לי להצטרף לכדורגל חופים. ברגע שחתמתי על חוזה חדש וביקשו ממני להפסיק, חדלתי מיד. הסברתי להם שפשוט התגעגעתי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ