בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שביתת ה-NBA: סכנות רבות ממתינות מעבר לים

הופעה באירופה או באסיה נראית כמו דרך טובה עבור שחקני NBA להעביר את הזמן במקרה שהליגה תושבת. בפועל, מספר המקומות המוגבל לצד הפערים הכלכליים בין הכוכבים לכל השאר, עלולים להפוך מהלך כזה להרסני במשא ומתן המתמשך מול בעלי המועדונים

תגובות

דרון וויליאמס ככל הנראה יגיע לטורקיה, כרמלו אנתוני וכריס פול דיברו על דואט בסין, קובי בראיינט אמר ש"ישחק בכל מקום", גם קווין דוראנט ודווייט הווארד רמזו שאולי ירצו להחתים דרכון. בעולם יש דרישה לכוכבי ה-NBA, והספקולציות הגואות מלמדות כי ייתכן שהם בדרך ללמד את הקומישינר דייויד סטרן ובעלי הקבוצות שיעור שלעולם לא ישכחו. אך אם שוקלים את כל ההיבטים, מבינים שזה כנראה לא יקרה.

"יהיו כמה שחקנים מהדרגים הגבוהים שיעברו, ויהיו כמה שחקנים מהדרגים הנמוכים שישחקו באירופה", אמר בילי האנטר, יו"ר איגוד השחקנים, "הרוב המכריע לא יקבל את ההזדמנות. כבר אמרנו לשחקנים שלא יאמינו שאירופה או אסיה הולכות להוות פתרון פלא".

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

מאז תחילת ההשבתה בת החודש שנכפתה על ידי הבעלים, הצטיירה האופציה מעבר לים כפטיש גלובלי שנמצא בידי הכדורסלנים. התפישה הזו שגויה. אפילו אם חופן שחקנים בכירים ישחקו בחו"ל, עלול הדבר להוות אמצעי שיפלג את האיגוד בין אלה שמצאו קבוצה לבין אלה שלא.

האנטר טוען כי המכתב ששלח לאחרונה לשחקנים נועד להעניק להם רשות לשחק מחוץ לארצות הברית ולא לעודד אותם לעשות זאת. הוא מכיר בסכנות הטמונות ביצירת מעמדות בתוך האיגוד. "אין לי תשובה, אבל זה משהו שאני חייב להיות ער כלפיו", אמר, "באותה עת, איני יכול להגיד לקובי או למישהו אחר, 'אתה לא צריך ללכת'".

מדד הכישרון

הפעם האחרונה שסטרן והבעלים השביתו את הליגה בעקבות סכסוך מריר היתה לפני 13 שנה. מצוקת השחקנים בזמנו מתנקזת לתפקיד שמילא פטריק יואינג ולמצב הקשה אליו נקלע צ'רלס אוקלי. יואינג שימש נשיא האיגוד וייצג אג'נדה של סופרסטארים, בעוד אוקלי, איש הצווארון הכחול, שחיפה עליו במשך למעלה מעשור בקו הקדמי של הניקס, ראה כיצד החוזה הטוב בחייו חומק ממנו כמו כדור שמתגלגל מעבר לקווים.

"הוא הפסיד חצי עונה, חצי מהסכום הגדול שנועד להרוויח, והיה קשה לראות את זה", מודה האנטר, "אבל אם אתה מבין את ההיסטוריה של מאבקי איגוד, אתה יודע שהולכים להיות נפגעים".

בעלי הקבוצות נחושים מאי פעם לעצב מחדש את צורת פיזור התשלום לשחקנים, בעיקר בכל הקשור לבכירים, והמלים של אוקלי מהימים העגומים ההם עדיין רלוונטיות לסכסוך שעתיד לבוא. "אני תמיד רואה היכן הם שמים את המיקרופונים כשנערכות הפגישות הללו, רק אצל השחקנים המרכזיים", הוא אמר בימים בהם השביתה התארכה והפסדיו הכספיים צמחו, "הם חייבים לשים מיקרופונים גם אצל שחקן שמרוויח 350 אלף דולר בשנה".

איש ב-NBA כבר לא מרוויח כסף קטן שכזה. הסוכנים רבי ההשפעה, אלה שמייצגים את השמות הגדולים בספורט, טוענים בצדק כי ברגע שהאינטרסים העסקיים של האיגוד חוברים לכוכבים, מדובר באסטרטגיה מנצחת עבור כולם.

הבעיה שהחמצת משחקים ומשכורות, אם השביתה אכן הולכת לכיוון הזה, מציבה אתגרים בפני השחקנים בהתאם לרמת הכישרון ולמדד האטרקטיביות שלהם. זו הסיבה שהבעלים, שחזרו לשולחן הדיונים לראשונה מאז תחילת ההשבתה, לא צפויים להציע הרבה יותר מכפי שהשחקנים כבר שמעו. הם מאמינים כי כאשר שהשחקנים ירגישו במחסור במזומנים, האיגוד יתפצל. כך קרה למעשה בתחילת 1999, כשהעונה הגיעה לנקודת האל חזור.

האנטר טוען ששחקנים בכל דרגות השכר הוכנו טוב יותר הפעם. הוא איחד כוחות עם כמה עשרות שרידים מהשביתה ההיא כדי להפוך את הסיפורים על קשיי הפרנסה - שמלכתחילה לא מחזיקה הרבה, קצת מעל ארבע שנים בממוצע לקריירת - NBA ל"מפחידים ככל האפשר".

סעו, סעו

אם 450 השחקנים באמת היו יכולים לקחת שנת שבתון בחו"ל, אין ספק שהדבר היה מציב את האיגוד בעמדה מצוינת להפניית האסטרטגיה הגלובלית של סטרן כנגדו. אבל מארק פליישר, סוכן שמייצג בעיקר שחקנים זרים, טוען כי "השנה קבוצות באירופה נתקלו בקשיים כלכליים, בעיקר ביוון ובספרד, ויש סבירות נמוכה בהרבה שיבזבזו סכומים מטורפים על שחקני NBA". פליישר מדגיש כי עד כה אף אחד לא סבל באמת כתוצאה מההשבתה ומאמין שהרבה יכול לקרות עד נובמבר. לדוגמה, השפעתם של הסוכנים החזקים ביותר, המאמינים כי רק בבית המשפט יכולים השחקנים להימנע מתבוסה כואבת.

סטרן צריך להתמודד עם מתחים פנימיים משלו: הפער העצום ברווחים בין קבוצות שמגיעות משוק כלכלי גדול לבין קבוצות משוק קטן. ובניגוד לשביתה הקודמת, שאירעה לאחר עידן מייקל ג'ורדן בשיקגו, כאשר הליגה היתה מוכנה למיתון, הנוכחית עלולה לבטל את כל שהושג בתנופה האיכותית מאחורי נחיל איכותי של כוכבים צעירים ואהודים.

למרבה הצער, מרביתם לא הקריבו אפילו ציפורן במסגרת המאבק בהסכם הקיבוצי, וכנראה מזדהים יותר עם הפמליות שלהם מאשר עם האיגוד. ביל דאפי, עוד סוכן משפיע, טוען שדריק פישר, נשיא האיגוד הנוכחי והגארד הוותיק של הלייקרס, היה "בחירה מושלמת עבור תפקיד ההנהגה", באמצעותו הוא מגשר על הבדלי הכישרון ומחזיק את כולם ביחד.

האנטר מוסיף בצדק שאפילו אם כל הכוכבים יישארו בבית, שחקנים מדרגים נמוכים יותר שירגישו היטב בחסרונה של המשכורת, עלולים לנטור להם בגלל המשכורות הנאות שהרוויחו כבר ובגלל הסכמי החסויות היקרים שלהם.

אז מה המשמעות של עוד כמה מיליונים מעבר לים? זו הסמליות העקיפה של פיצול, זה העיסוק הנוכחי של האליטות, וזה מספיק כדי שרוב בעלי הקבוצות (אולי לא ג'רי באס, בעלי הלייקרס) יעודדו את בראיינט וחבורתו לעשות להם את היום ולעלות על מטוס.



למעלה: קובי בראיינט. למטה: כריס פול, כרמלו אנתוני ודוויין ווייד נהנים מפגרת הקיץ בסין. ספק אם הם יהיו שם גם כדי לשחק בליגה המקומית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#