בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאספנים: לקנות חולצה חתומה ולהיות חלק מההיסטוריה

אוהדי ספורט מתבססים על הרבה זיכרונות, ועל עוד כמה מזכרות. שוק הממורביליות מגלגל מיליארדים ברחבי העולם

תגובות

בדיעבד התברר שאוהדי היאנקיס לא היו היחידים שחיכו בדריכות לחבטה ה-3,000 בקריירה של דרק ג'יטר. "גלריית האספנים הארצית", חברת פריטי אספנות ספורט מניו ג'רזי, רכשה מבעוד מועד 100 כדורים חתומים של השחקן, וחיכתה עד ההום-ראן שהשיג מול טמפה ביי בתחילת החודש שעבר כדי לעשות קופה.

כמה אתם הייתם משלמים על גופייה חתומה של מיקי ברקוביץ? ספרו לנו בעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

יומיים לאחר מכן כבר הציעה לציבור הרחב לרכוש את הכדורים במחיר שווה לכל נפש - 599 דולר, סכום גבוה משמעותית מזה ששילמה תמורתם לחברת "סטיינר ספורטס", המשווקת הרשמית של פריטי האספנות של היאנקיס. מיותר לציין שהביקוש המיידי לחתימתו של איש השעה עלה על ההיצע, מה שהוכיח בפעם המי יודע כמה שתזמון מדויק שווה הרבה כסף. בטח כשמדובר באספנות.

600 דולר לגופייה חתומה שלו. לברון ג'יימס (תצלום: AP)

עולם אספני הספורט מורכב מקטבים מנוגדים - מושכל, קר רוח והגיוני מחד; יצרי, ספונטני ואפוף רגשות מאידך. עולם שבו אתה יכול לדעת רק באיזה מצב אתה נכנס אליו, אבל אין לך מושג כיצד תצא ממנו. "כשהתחלתי את האוסף, אשתי היתה מאוד ברורה: 'ברגע שאתה משקיע יותר מ-200 דולר בחודש, אתה מוכר הכל'", מספר ג'ון דויל, אספן מזכרות פוטבול מסן פרנסיסקו, "בחודשים הראשונים הייתי מאופק ובניתי אוסף מרשים של חולצות משחק חתומות. לפתע ראיתי קסדה חתומה על ידי ג'רי רייס והייתי מוכרח לקנות אותה, אפילו שחרגה הרבה מעבר לתקציב. אשתי לא דיברה אתי שבוע, אבל זה לגמרי היה שווה את זה".

עניין ילדותי

הסיבות להיכנס בשעריו של עולם האספנות הן מגוונות. חלק יטענו שעבורם מדובר בעסקים גרידא - קניית פריט במחיר נמוך יחסית ומכירתו במחיר מופקע בטיימינג הנכון. אולם חלק הארי של האספנים עושים זאת מנימוקים רגשיים. לשאלה ההגיונית מה גורם לגברים מיושבים בדעתם לבזבז זמן וכסף על חתימתו של אתלט או על פיסת כדור ממשחק רשמי, הם ישיבו בכנות ילדותית כמעט, שתעביר חלחלה באנשים מעשיים. "אוהדי ספורט אוהבים את המשחק שלהם", מסביר דויל, "האספנים שביניהם רוצים להיות קרובים אליו עד כמה שניתן. אם אני אוהד פוטבול והשגתי כדור חתום על ידי ג'ו מונטנה, אני מרגיש שיש בבעלותי חלק מההיסטוריה של המשחק".

אם בעבר אוהדים היו צריכים לחכות במשך שעות אחרי משחקים עבור הסיכוי להחתים בעצמם את הספורטאי הנערץ עליהם, הרי שהיום כבר הרבה יותר פשוט להשיג פיסות היסטוריה שכאלה. בעשור האחרון מדובר בתעשייה משומנת שמגלגלת מיליארדים ומציעה לאספן מגוון אפשרויות. הכוכבים הגדולים בכל ענף חתומים בחברות שמשלמות להם מיליוני דולרים כדי שישרבטו את שמם בכל חור אפשרי: קלפים, חולצות, גופיות, נעליים, מחבטים, כדורים, קסדות, טלאים, פיסות פארקט, רשתות, כפפות. כמעט הכל הולך. את כולם ניתן למצוא במאות אלפי המכירות הפומביות שנסגרות מדי דקה ברשת, אלמנט סוחף שרק מעצים את חוויית הקנייה. בדומה לבורסות ברחבי תבל, גם בעולם האספנות ישנם מדדים באמצעותם נקבע המחיר. כמובן שהמשתנה הראשי הוא זהות השחקן - אין דינו של מייקל ג'ורדן כדין עמרי כספי, כמובן - אבל הוא רחוק מלהיות היחיד. מצבו של המוצר ומידת הנדירות שלו הם גורמים נוספים. אתלטים שלא נוהגים לחלק חתימות רק מקפיצים את המניות שלהם. שאקיל אוניל אולי נחשב לשחקן גדול יותר מצ'ארלס בארקלי, אבל חתימה של האחרון - סוג של סרבן חתימות - היא פריט ששווה לאספנים מאות דולרים. זו של שאקיל, שהיה חתום בחברות מסחריות שונות וקישקש לכל דורש, שווה כמה עשרות במקרה הטוב.

ערכו של מוצר יכול להיות קבוע במשך שנים, אבל גם עשוי לזנק או להתרסק בבת אחת. בשנת 2000 נחשב וינס קרטר לדבר הבא ב-NBA והיה הדבר החם ביותר בשוק האספנים, שהעלה אותו לרגע למדרגה האלמותית של ג'ורדן, רק כדי לראות את מנייתו מתרסקת על המגרש ומחוצה לו בשנים שלאחר מכן. לעומת זאת, פלייאוף אחד ענק כמו זה שנתן דירק נוביצקי או שיא מיוחד כמו זה של ג'יטר, הביאו עדנה לפריטי האספנות שנושאים את שמם.

מוות = יתרון

הזינוק הוודאי והחד ביותר מתרחש כשספורטאי גדול מחזיר את נשמתו לבורא, ובכך מבטל סופית את האפשרות לחתימות עתידיות. "ב-1998 קניתי גופייה חתומה של ווילט צ'מברליין ב-200 דולר, והוא התפגר פחות משנה אחר כך", משחזר בעל חנות לציוד ספורט בג'ורג'יה, "בשנה שעברה מכרתי אותה ב-10,000 דולר. אם לא הייתי צריך את הכסף, הייתי מחכה עוד עשר שנים ומקבל עליה 50 אלף".

כמובן שבמקום בו יש כסף, מסתובבים גם נוכלים. השוק האפור של פריטי האספנות מוצף בזיופים, וכפי שמזהיר ג'סי סטיין, העומד בראש אחת החברות הגדולות למזכרות ספורט: "אם עסקה נראית טובה מכדי להיות אמיתית, כנראה שהיא בדיוק כזו".

אספנים, בעיקר חדשים בעסק, נופלים קורבן למוצרים מזויפים בהיקף של כ-500 מיליון דולר בשנה, דבר שגורר חקירות FBI. אפילו הגלריה לאספנות נכנסה לתחום אפור: הכדורים החתומים של ג'יטר אמנם היו אותנטיים, אך החריטה שהוסיפה החברה על כל אחד מהכדורים - "דרק ג'יטר, החבטה ה-3,000, יאנקי סטדיום, 9 ביולי" - יצרה את הרושם שמדובר בכדור המקורי מהחבטה. ב-MLB אף איימו בתביעה משפטית. "האוהדים שלנו צריכים לדעת שהפריטים שהם קונים הם אותנטיים", הסביר נשיא היאנקיס רודני לוין.

ומה חושבים הספורטאים על כל העסק? כאמור, חלקם מרוויחים ממנו, אבל יש גם כאלה שלא ממש קונים את הרומנטיקה שיוצקים חלק מהאספנים בתחביבם. "אני לא אוהב להעניק חתימות למישהו שעבר את גיל 12", כתב ג'ון מקנרו בספרו, "איזו משמעות כבר יכול הכתב הבלתי קריא שלי להעניק למישהו שאינו ילד, מעבר לכסף בשוק המזכרות? חוץ מזה, תאמינו לי, החתימה שלי גם כך לא שווה הרבה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#