אליפות אירופה בכדורסל: המאבק האמיתי של נבחרת ישראל מתחיל

אריה ליבנת
אריה ליבנת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אריה ליבנת
אריה ליבנת

אריק שיבק אוהב את המשחקים האלו מול סרביה בימי שישי בצהריים. במאי 1998, נבחרת הנשים בהדרכתו השיגה נגד יוגוסלוויה את ניצחונה היחיד בטורניר חצי גמר אליפות אירופה, 80-85 ברעננה, בעזרת הצגה של רכזת נמוכה וזריזה, לימור מזרחי.

מי אשם במצבה של נבחרת ישראל? דברו על זה בעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

ביולי 2004 ניצחה נבחרת העתודה שלו את סרביה ומונטנגרו 82-83 ברבע הגמר, עם 20 נקודות של יותם הלפרין ו-12 של ליאור אליהו מול 12 של קוסטה פרוביץ' ו-3 של אלכסנדר ראשיץ'. שלשום, לצד הלפרין ואליהו, לקח אפיק נסים את התפקיד של מזרחי, בעוד פרוביץ' וראשיץ' שיחקו בתפקיד עצמם. אפילו המספרים של שלושה מהם היו כמעט זהים. ישראל נתנה את המשחק הכי טוב שלה עד כה בטורניר, רק שהפעם זה לא הספיק.

שיבק, שלשום (תצלום: AP)

שלוש החלטות של שיבק תרמו להופעה הטובה. את הראשונה הוא קיבל יום קודם לכן כשהשאיר את הלפרין על הפארקט ב-16 הדקות האחרונות בגארבג'-טיים מול צרפת, כדי לאסוף נקודות ולצבור ביטחון. שלשום הגיע הלפרין חד מאוד למשחק מול מאמנו בעונה שעברה, דושאן איבקוביץ', דבר שהתבטא כמעט בכל פעולה. ההחלטה השנייה היתה לבחור סוף סוף בנסים כרכז המוביל, מהלך שתוגמל בהצגה גדולה של שחקן אירופאי. השלישית התבטאה בוויתור על יניב גרין, מהלך שבעקבותיו היו לנבחרת חמישה כלים התקפיים בכל רגע נתון. טוב, למעט הדקות בהן שיחק טל בורשטיין, שבאמת רוצה, אבל כנראה כבר לא כל כך מסוגל.

אלא שבטוב הזה היה גם רע. העובדה שלראשונה מזה יותר משלושה עשורים שיחקה הנבחרת ללא סנטר טבעי, הובילה לשליטה יוצאת דופן של הסרבים בכדורים החוזרים. אפילו המספרים, 25-42, לא עושים צדק עם הדומיננטיות הסרבית. בנוסף, מהלך מרגיז טיפוסי של גיא פניני, שהוביל לעבירה טכנית של איבקוביץ', אמנם עזר לישראל לעלות ל-41-53, אלא שמאותו רגע הלכו כל השריקות הגבוליות לצד הסרבי. העובדה שאנחנו מתנחמים בהפסד מכובד מראה עד כמה הלכנו לאחור. הסיכוי לעלות שלב אבד, אבל בעצם הוא לא היה קיים מלכתחילה. המאבק האמיתי, אפוא, מתחיל היום - על דרוג גבוה בהגרלת מוקדמות אליפות אירופה בשנה הבאה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ