רוני לוי: לא זוכר קבוצה שהצליחה למנוע מחיפה להגיע למצבים

מכבי חיפה היא קבוצה של עשור, חיה על מה שעשתה. באליפות, למשל, היא יכולה לזכות העונה על בסיס המוניטין מ-2003, המעמד מ-2008 והזיכרונות מ-2002. רוצו לחפש, אולי תמצאו שם תיקו 0-0 גשום מול בית"ר ירושלים בטדי. בדיוק כמו אתמול

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניר צדוק

גבירותי ורבותי, קבלו במחיאות כפיים סוערות את המתמודדת (כן, כן) על תואר אלופת המדינה לעונת 2010/2011 - מכבי חיפה של השנים 2001-2009. מצחיק, אבל הקבוצה שבוחנת מדי שבוע בערך עשרה זרים חדשים כדי לחזק את הסגל, לא מכירה אפילו את עצמה. חבל על הכסף. אם היא תיקח העונה אליפות, אם היא אפילו נחשבת לקבוצה שעשויה, בהסתברות מסוימת, לזכות באליפות - זה לבטח לא בזכות צעדים שתעשה היום, אלא רק בזכות מה שכבר עשתה בעבר.

כן, מכבי חיפה - אפורה, בינונית וסתמית - יכולה לקחת את התואר ב-2011 רק כי כבר עשתה זאת שש פעמים בעשור שעבר; המוניטין מחזיק את הקישור האחורי, המעמד שנרכש הוא שמושל בהגנה, זיכרונות העבר הם שמככבים בהתקפה. אם כך, חלקם של רוני לוי ועידן טל, מעמודי התווך של העשור הקודם, בקמפיין המתהווה גדול יותר מזה של אלישע לוי ואייל גולסה. יפה יעשה יעקב שחר אם ימשיך לשלם משכורת גם היום לננאד פראליה ולמיכאל זנדברג. מכבי חיפה המציאה שיטת קיזוז משל עצמה: את 2010/11 הפכה ל-2005/6 וכולם - בית"ר של אמש בכללם - מיישרים קו. בחזרה לעתיד.

במחצית הראשונה היתה בית"ר עדיפה בהרבה על פני מכבי חיפה - לפרקים נראה כי גם היא הצליחה לחזור אחורה לשנים יפות יותר - אבל מי ששילם את המחיר לא היתה הקבוצה של אלישע לוי, אלא דווקא חן עזריאל, שהחמיץ בצורה מזעזעת מול דוידוביץ', ונראה כמו המגן שהיה בעבר ולא כמו החלוץ שהוא תמיד טען שהוא.

מכבי חיפה נראתה באותם רגעים כמי שנותנת לבית"ר הגמלונית להתחכך ברגלה - פינצ'ר שנובח אבל לא נושך, אחד שאין בתחושת הסיפוק שלו כדי לאיים באמת, אז למי אכפת - כמו יודעת שהכל נכתב מראש ושהמשחק הזה, כמו רבים לפניו, כבר שוחק בעבר; האם ב-2003? אולי ב-2004? שמא דווקא ב-2009? לא חשוב, זה לרוב נגמר בניצחון. כבש: כוח ההרתעה. התחיל במהלך: המוניטין. תודעה נוחה במיוחד, ההתמכרות קלה.

יש בה משהו, דווקא במכבי חיפה, שמאפשר לשמר את אותו כוח הרתעה באופן כל כך מוצלח. בעברית קוראים לזה "סדר והמשכיות", בכדורגלנית זה אומר "לא הפועל או מכבי תל אביב". מסביב הכל פתאומי - הקפה אחת עם צלחת האליפות בחסות טביב, אולי אחרת בעזרת המיליונים של גולדהאר - והיא? אותה גברת באותה אדרת. אותו בעלים, אותם 40 מיליון שקל מדי עונה, אותם תארים. לכולם יש היסטוריה, אצל השאר רובה בשחור-לבן, אצל חיפה כאן ועכשיו, ההיסטוריה היא המחר.

חמש דקות לסיום נגח גולסה למשקוף מחמישה מטר. עד השריקה האחרונה היה לאלישע לוי מספיק זמן כדי לתהות מה השתבש אמש, מכל הימים, ולהאמין שכבר בעתיד הקרוב יחזור העבר לעשות את שלו.

אלישע לוי: "הפגנו שליטה"

מכבי חיפה איבדה את המקום הראשון בגלל הפרש שערים, וקשה להגיד שמישהו בחדר ההלבשה של הירוקים יצא מגדרו אחרי התיקו החלש בטדי. "רצינו יותר מ-0-0", אמר אריק בנאדו, "אבל גם נקודה בטדי זו תוצאה לא רעה, קשה לנצח את בית"ר בחוץ. הגענו למצבים, אבל לא הבקענו. חבל".

"אנחנו יוצאים מאוכזבים", סיכם המאמן אלישע לוי, "היו לנו הזדמנויות לנצח. בית"ר הקשתה עלינו מאוד. הפגנו שליטה במגרש, שיחקנו בשקט, אבל בכדורגל צריך לדעת לנצל מצבים".

בבית"ר, שאספה ארבע נקודות בשני המשחקים מאז הגעתו של רוני לוי, היו מרוצים הרבה יותר. "אני לא זוכר קבוצה שהצליחה למנוע מחיפה להגיע למצבים", אמר לוי, "והיום היא הגיעה למצב וחצי. בית"ר ירושלים ספגה הרבה שערים העונה, והמטרה שלי היא לדאוג שהקבוצה תהיה מאורגנת. אני מאמין שעם עבודה קשה נצליח להביא תוצאות. אני מצדיע לשחקנים שלי, הם השקיעו המון".

"היה לנו משחק טוב מאוד", הוסיף משה מישאלוף, "כל הקבוצה הציגה יכולת גבוהה, הצלחנו לעמוד בקצב נגד קבוצה טובה כמו מכבי חיפה. אנחנו נמצאים בתקופה טובה, אני מאוד מקווה שנמשיך לצבור נקודות כי אנחנו עדיין נמצאים בתחתית".

משה בוקר ומשה הרוש

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ