בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מוקדמות המונדיאל - הניסיון הראשון

ב-1934 עשתה נבחרת ארץ ישראל את צעדיה הראשונים, אבל מצרים ניצחה פעמיים ולקחה את הכרטיס לאיטליה

תגובות

המונדיאל השני נערך בשנת 1934 באיטליה ונבחרת ארץ ישראל שובצה לשני משחקים נגד נבחרת מצרים על הזכות לעלות לאליפות העולם הראשונה על אדמת אירופה. במונדיאל הראשון שהיה באורוגוואי לא השתתפה נבחרת ארץ ישראל, אחרי שגם האנגלים לא עשו זאת.

למאמן הנבחרת מונה שמעון רטנר, שכולם הכירו אותו בכינוי לומק. לומק היה השחקן הטוב ביותר בארץ ישראל בשנות ה-20' ותחילת שנות ה-30'. הוא נולד ב-1898 בפולין, עבר לווינה ושיחק בהכח וינה המפוארת. ב-1920 עלה לישראל, החל לעבוד בסלילת כבישים בעמק, אבל מיד נחטף על ידי מכבי ת"א והפך למאמן-שחקן. אחרי קום המדינה אימן את מכבי ת"א, מכבי פ"ת והפועל פ"ת. לומק היה המאמן הראשון שייסד אימונים קבועים וסדירים פעמיים בשבוע עם שיטה ותכנון. בשנת 1964 מת מהתקף לב בגיל 67.

לומק אסף 16 שחקנים שהתבססו בעיקר על שחקני הפועל ת"א, עם חיזוק של שחקנים ממכבי חשמונאים ירושלים, הפועל חיפה והכח ת"א. הנבחרת קיימה חמישה משחקי אימון נגד נבחרת הצבא הבריטי ברבת עמון, נבחרת בית החולים סרפנד וקבוצות אנגליות נוספות מהאזור. בשיחות שקיים לומק עם שחקניו הוא סיפר שנבחרת מצרים היא מהטובות ביותר באזור. נבחרת שמורכבת משחקנים שהמאמן האנגלי גיימס מגריי הפך לקבוצה בלתי מנוצחת באזור.

הנבחרת יצאה למצרים ב-12 במארס. הדרך היתה מאוד מעניינת. הם עלו על הרכבת בכיכר המושבות בתל אביב, נסעו ללוד, משם לרחובות, עברו דרך יבנה, אשדוד ועצרו להחלפת קטרים ברפיח. משם לקנטרה, החלפת קטרים נוספת ומשם דרך תעלת סואץ עד לתחנת הרכבת המרכזית בקהיר. לומק והקפטן אברהם רנזיק, שהיו במצרים שנתיים קודם לכן, המליצו על מלון קונטיננטל. אנשי התאחדות הכדורגל של מצרים ניגשו לבית המלון ועטפו את השחקנים מארץ ישראל בחום רב. הנבחרת קיימה שלושה אימונים והשחקנים קפצו לביקור של כמה שעות בפירמידות. הם גם לא החמיצו את הבאזר הגדול של קהיר.

בתדרוך הטקטי לפני המשחק דיבר לומק בעיקר על עצירת החלוץ המרכזי, מוחמד מוכתר, שחקנה של ארסנל קהיר שכולם הכירו בכינוי נסיך הנילוס. גם המקשר הימני, עבד פאוזי מאלכסנדריה, נודע בארץ הפרעונים כאחד השחקנים הטובים בעולם הכדורגל הערבי.

לבית המלון של הנבחרת הגיע אורח, פרי נויפלד, שחקן מקצועי מקבוצת ארסנל קהיר, שהגיע לפגוש חבר מהונגריה, השוער הישראלי וילי ברגר. נויפלד סיפר על הכדורגל המצרי והבהיר שלישראלים אין סיכוי. המאמן האנגלי של המצרים, מגריי, סיפר במסיבת התה המסורתית של הימים ההם כי נבחרתו תנצח לפחות בהפרש של חמישה שערים.

ב-16 במארס, במגרש הצבא הבריטי המרכזי בקהיר, נאספו 14 אלף צופים לצפות במשחק המסקרן, ביניהם יורש העצר, הנסיך פארוק. תזמורת בריטית ניגנה את ההמנונים. התקווה הושמעה כאשר דגל ישראל מתנוסס בגאווה. הרכב נבחרת ישראל היה: ברגר, רזניק (קפטן), פילדר, פרידמן, ג. פוקס, סוקניק, חרל"פ, קראוס, קסטנבוים, רייך, נודלמן.

המצרים פתחו את המשחק במהירות והישראלים כמעט לא נגעו בכדור. מוחמד מוכתר שנשמר על ידי הרץ המרכזי פוקס סחרר אותו כמו סביבון. שלוש הפריצות הראשונות של מוכתר מצאו אותו מול וילי ברגר, שנכנע לכל שלוש הבעיטות של מוכתר מבלי שנגע בכדור. 0-3 מהיר, שאחריו הורידו המצרים את הקצב. יוחנן סוקניק מהפועל ת"א ניסה להפעיל את חבריו, אבל ההגנה המצרית לא אפשרה לחלוצים להגיע מול השוער המצרי מוסטפה קמל. עד המחצית הצליח מוסטפה טהא לקבוע 0-4.

במחצית היו השחקנים הישראלים נבוכים. המאמן חילק הוראות קצרות אבל נראה שאיש לא הקשיב להן. המחצית השנייה נפתחה בהרעשה נוספת של המצרים. מוחמד לטיף קבע 0-5 מוסטפה טהא 0-6, לפני שאברהם נודלמן שכולם הכירו בכינוי נוצ'ה, הצליח לכדרר בין כמה שחקני הגנה. המגן עבד חמיד נפל ונודלמן בעט מקרוב פנימה 6-1. השער המצמק הרגיז מעט את המצרים ובעיקר את מוחמד לטיף, שבעט כדור מ-25 מטר לחיבורים, 7-1.

בת"א חיכו מאות אוהדים לתוצאת המשחק בקהיר. סוכם כי טלפון מיוחד ייעשה מקהיר לבית הקפה ספיר ברחוב אלנבי. וכמנהג הימים ההם, התרוצצו שמועות לפיהן ישראל ניצחה את מצרים 0-1 משער של חיים רייך. הצעירים והצעירות שהיו במקום החלו לרקוד, אבל בתוך דקות הגיע הטלפון. מצרים הלמה בישראל 1-7.

מוחאים כף

משחק הגומלין נקבע ל-6 באפריל והוא התקיים במגרש התמרים ברחוב שלוש בת"א. היום ניצב שם מגרש חנייה. עשרת אלפים איש הגיעו למשחק כדי לראות מי השחקנים מארצו של פרעה שהנחילו תבוסה משפילה לכוכבי הכדורגל שלנו. המאמן לומק ביצע כמה שינויים. הקפטן נח רנזיק איבד את מקומו, גם קראוס וקסטנבוים לא שיחקו. במקומם הציב המאמן את וינברג, מאיר לוי, ויעקב זליבנסקי. את סרט הקפטן קיבל פנחס פידלר, מגנה של מכבי חשמונאים ירושלים. פילדר, אחד הבולטים בכדורגלני ישראל בסוף שנות ה-20' ולאורך שנות ה-30', נפל במלחמת העצמאות בקרבות על ירושלים. הרכב נבחרת ישראל: ברגר, פידלר, ויינברג, פרידמן, ג. פוקס, סוקניק, מ.לוי, חרל"פ, זליבנסקי, רייך נודלמן.

השופט האנגלי, גוטסקי, הוציא את המשחק לדרך, כאשר נבחרת ישראל בחולצות לבנות ומכנסיים כחולים בדיוק כמו נבחרת אנגליה, ועל פיסת בד כחולה בצד שמאל נכתב בעברית ארץ ישראל. המצרים עלו בחולצות אדומות, מכנסיים לבנים וגרביים שחורות. ערב המשחק ברך ראש עיריית ת"א מאיר דיזינגוף את המשתתפים במסיבת התה, כאשר המלך המצרי שלח מברק ברכה לשחקניו.

התסריט היה דומה לזה שבקהיר. מוחמד מוכתר קבע מיד בפתיחה 0-1 והשקיט את הקהל הרועש. מוחמד לטיף קבע 0-2, מוחמד מוכתר 0-3 ועבד פאוזי דאג ל-0-4 במחצית. לכולם היה נדמה שהתבוסה בקהיר תחזור שוב, אבל במחצית השנייה השתפרה נבחרת ארץ ישראל. וילי ברגר הוכיח שקשה להכניע אותו, ו-20 דקות לסיום ניתנה לצופים אפשרות למחוא כפיים. יוחנן סוקניק קיבל מסירה מצוינת מיעקב זליבנסקי ומ-30 מטר בעט כדור אדיר אל החיבורים. 4-1 בסיום.

מצרים העפילה למונדיאל באיטליה, שם פגשה בשלב הראשון את הונגריה. באותם ימים נערך רק משחק אחד בשלב המוקדם והונגריה ניצחה 2-4, כאשר את שני השערים למצרים כבש רחמן פאוזי. הונגריה הגיעה עד לגמר המונדיאל, שם נוצחה על ידי נבחרת איטליה של הדוצ'ה מוסליני.

תאריך: 16 במארס 6 ,1934 באפריל 1934

מקום: קהיר, תל אביב

אירוע: מוקדמות מונדיאל 1934, ישראל - מצרים

ללכת שבי אחריו

הסיפור המעניין במפגשים בין נבחרת ארץ ישראל למצרים, קשור לשוער המצרי עזיז פהאמי. פהאמי הגיע לישראל עוד חמש פעמים עם קבוצתו ארסנל קהיר ועם נבחרת הצבא המצרי. הוא התחבב על השחקנים היהודים והיה איתם בקשר עד פרוץ מלחמת העצמאות.

בשנת 1995 ארגנו האחים שמואל וישראל בן דרור מפגש של שחקנים ותיקים והצליחו ליצור קשר עם עזיז פהאמי. הם שלחו לו כרטיס טיסה לישראל כאורח ההתאחדות לכדורגל. פהאמי כבר הגיע לשדה התעופה בקהיר, אבל כאשר עלה בכבש המטוס קיבל התקף לב והורד חסר הכרה לטיפול בבית החולים. את הביקור בישראל הוא החמיץ, אבל העיקר הכוונה והבריאות.

מי שכן הגיע לישראל היה מוחמד לטיף, שהבקיע בשני המשחקים. לטיף נפל בשבי הצבא הישראלי בכיס פלוג'ה ונלקח למחנה שבויים בישראל. השומרים הישראלים שהכירו אותו מהמשחקים דאגו לשחררו מייד לארצו מבלי שיאונה לו כל רע.

מ-11 השחקנים ששיחקו בקהיר נותר היום בחיים רק אמנון חרל"פ יבדל"א, בן 93. חרל"פ, שחקנה של הפועל ת"א, שיחק בשורת הרצים והיה השחקן הגבוה ביותר בנבחרת, 183 ס"מ, ענק במושגים של אז. מבין השחקנים ששיחקו בת"א נשאר בחיים ויבדל"א חלוצה של מכבי ת"א, יעקב זליבנסקי, יליד 1911.



מארס 1934, מגרש הצבא הבריטי בקהיר. פידלר (משמאל) והשוער הישראלי ברגר עוצרים את חלוץ מצרים מוחמד מוכתר. הפעם. בשלושה מקרים אחרים הוא הבקיע


אמנון חרל"פ (מימין) ויעקב זליבנסקי. השתייכו לנבחרת ארץ ישראל במוקדמות מונדיאל 34', ועדיין איתנו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#