בבית לחם, "הזכות לתנועה" שמורה למקומיים בלבד

בשביל המשתתפים במרתון הפלסטיני, המרחק שירוצו כלל לא ממש משנה, העיקר שייצגו את מולדתם. עבור הרצים הישראלים, התענוג נמנע

אילן גולדמן
בית לחם
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילן גולדמן
בית לחם

מעל בית לחם השמיים קודרים. רוחות קרירות מנשבות בעוצמה ומנערות את האבק מהדרך התלולה המטפסת אל רחבת כנסיית המולד. למרות מזג האוויר הסגרירי, העיר חוגגת. הרוכלים עובדים במרץ, התיירים שוטפים את הרחובות, ובכל פינה בעיר ניתן למצוא שוטרים אדיבים המכוונים את התנועה בסבלנות מופתית. מחר זהו היום הגדול מבחינתם. המבחן האמיתי. האם המרתון הבינלאומי הראשון בגדה יעבור בשלום? האם יצליחו להשליט חוקי תנועה בעיר שבה כל נהג עושה ככל העולה על רוחו? המאורעות שהיכו את בוסטון בשבוע שעבר מהדהדים היטב בראשיהם של כחולי המדים הפלסטינים. אחד מהם, בחור צעין וחסון, מכוון אותנו היישר אל תוך החנייה. "אנחנו בהחלט מוכנים", הוא מתעקש.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ