אילן גולדמן

הפעם הראשונה בה נתקלתי ברצים שמשתמשים במשככי כאבים היתה לפני ארבע שנים, זמן קצר אחרי שהתחלתי לרוץ. אחד החברים בקבוצה בה התאמנתי, מרתוניסט עטור תהילה, סיפר בגאווה כי “ארקוקסיה היא חברתי הטובה ביותר". מקרה נוסף התרחש בשנה שעברה, כשנרשמתי לראשונה בחיי לתחרות אולטרה מרתון, ואחד המשתתפים המנוסים העביר לטירונים שבינינו רשימת ציוד גדושה במשככי כאבים פופולרים – כולם חוקיים, את כולם ניתן להשיג בקלות מהמדף. איני זוכר את השמות של כולם, אך מקומו של האדוויל לא נפקד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ