עידן הקרח של ריצת המרתון

הניסיון למתוח את קצה גבול היכולת מביא יותר ויותר מקצוענים וחובבנים למקומות בהם מעטים דרכו. גם אם הדרך למרתון אנטרקטיקה עוברת באימוני הסתגלות בתוך מקרר תעשייתי

עפר פרלמן
עפר פרלמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עפר פרלמן
עפר פרלמן

"הקושי העיקרי הוא הקור בפנים. אם מרכיבים משקפיים כדי לכסות מעט עור — הם קופאים. בלעדיהם — העיניים עלולות לקפוא". זו לא היתה הדילמה היחידה עמה נאלצה פיונה אואקס להתמודד. במינוס 21 מעלות וכאשר מהקוטב מנשבות רוחות בעוצמה של 18–46 קמ"ש, אין הרבה זמן להתלבטויות. "ניסיתי להימנע ככל האפשר מעצירות או מכניסה לתחנות הרענון", מוסיף פטר ואברושק, "ברגע שהפסקתי לרוץ, זיעה היתה מכסה את הגוף שלי ומיד קופאת". השניים נמנו על 56 הרצים שהחליטו בנובמבר אשתקד כי מכל המרתונים בעולם הם ירוצו בנידח ביותר, מרתון הקרח באנטרקטיקה. הם היו גם השניים שחצו ראשונים את קו הסיום.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ