שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

לרוץ מרתון בקצה העולם, ולחזור כדי לספר

עפר פרלמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עפר פרלמן

מרתון עמק המוות
המסלול השטוח, מעט יותר מ־150 מטרים של עליות וירידות לכל אורכו, מאפשר לראות את קו הסיום כבר ממרחק של שמונה קילומטרים. באורח פלא, ככל שמתקרבים אליו, כך הוא נשאר מחוץ להישג יד. עבור עשרות הרצים שנאספים כאן ב־17 השנים האחרונות, השלמת הריצה במקום החם, הצחיח והנמוך ביותר בצפון אמריקה נותרת בגדר פאטה מורגנה אפילו אחרי שהם חוזרים הביתה עם מדבקה חדשה על הפגוש. מי שנותר על הרגליים אחרי שש שעות, מתבקש על ידי המארגנים לפרוש מהתחרות; קו הסיום אמנם תמיד ממש מעבר לפינה, אבל באתר ששמו לא מעיד בהכרח על שגשוג ופריחה, לא לוקחים סיכון.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ