לרוץ מרתון בקצה העולם, ולחזור כדי לספר

בבונים שמשוטטים חופשי, הר געש "חסר מנוחה", שלג בוצי, 5,164 מדרגות, גייזרים היפראקטיביים והזדמנות חד פעמית לאחל מזל טוב לקים איל סונג. אחרי שרצתם בתל אביב, הכירו את המירוצים המשוגעים בתבל

עפר פרלמן
עפר פרלמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עפר פרלמן
עפר פרלמן

מרתון עמק המוות
המסלול השטוח, מעט יותר מ־150 מטרים של עליות וירידות לכל אורכו, מאפשר לראות את קו הסיום כבר ממרחק של שמונה קילומטרים. באורח פלא, ככל שמתקרבים אליו, כך הוא נשאר מחוץ להישג יד. עבור עשרות הרצים שנאספים כאן ב־17 השנים האחרונות, השלמת הריצה במקום החם, הצחיח והנמוך ביותר בצפון אמריקה נותרת בגדר פאטה מורגנה אפילו אחרי שהם חוזרים הביתה עם מדבקה חדשה על הפגוש. מי שנותר על הרגליים אחרי שש שעות, מתבקש על ידי המארגנים לפרוש מהתחרות; קו הסיום אמנם תמיד ממש מעבר לפינה, אבל באתר ששמו לא מעיד בהכרח על שגשוג ופריחה, לא לוקחים סיכון.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ