אילן גולדמן
אילן גולדמן

כשדורון פרילוק, 28, רץ תחרותי, ביקש בשבוע שעבר שרפידו (מהר בספרדית) - כלב הצייד החום שלו, יתלווה אליו בתחרות ריצת מדרגות שאורכה 87 ק"מ, כולם מסביב הרימו גבה: זה התחיל במארגנים, שבכלל חששו שהרצים לא ישרדו את האתגר המטורף, שלא לדבר על כלב - והמשיך למשתתפים עצמם, שלא יכלו לדמיין יצור פרוותי כה חביב, צובר איתם 8,800 מטרים של טיפוס ונשאר בחיים. "מדובר בכלב שהכין אותי לכמה מרתונים", התעקש פרילוק, ולבסוף קיבל אור ירוק מהמארגנים להביא עימו את רפידו. ומה קרה בסוף אתם חושבים? אחרי 8 שעות רצופות של ריצה במדרגות הכרמל, היה זה בעליו של הפוינטר ההונגרי החום והרזה, שהניף דגל הלבן והחליט כי מספיק. גם ב-3 לפנות בוקר, רפידו, שטיפס על הכרמל 12 פעמים (36 ק"מ), נראה נמרץ ומשועשע מתמיד. מבחינתו, חזרה למלונה כלל לא הייתה אופציה.

"הוא רק רצה להמשיך לרוץ", טוען פרילוק, איש היי טק ממרכז הארץ שמתחרה בריצות ארוכות,"הוא כלב עבודה. ברגע שהוא נכנס ל'זון' של הריצה הוא הכי מאושר שיש וקשה מאוד להפסיק אותו". פרילוק מספר, כי גם ביום שאחרי האתגר המשותף שלהם, רפידו בן ה-5, התעורר לשעתיים וחצי של ריצה ומשחקים בלתי פוסקים. כנראה שככה זה כשהכלב שלך מורגל לריצות מרתון ואפילו ריצות שטח שמגיעות עד 80 ק"מ.

המתבונן מהצד עלול לחשוב שהסיפור של רפידו ופרילוק מופרך, תמוה. חלק וודאי יתהו מדוע בן אדם שאוהב לרוץ, חייב לגרור איתו כלב לכאלה מרחקים ואתגרים עצומים. האם הליכה מהירה בשכונה או בפארק אינה מספיקה יותר? להיכן נעלמה זריקת האצטרובלים והמקלות? אך מבט עמוק אל תוך קבוצות הרצים הישראליות שרק הולכות ומתעצמות בעשור הנוכחי, מגלה, שפרילוק הוא אחד מיני רבים: מאות רצים ברחבי הארץ, החליפו בשנים האחרונות פרטנרים מדברים לטובת פוינטרים נובחים - בעלי ארבע רגליים וזנב. "כשקניתי את רפידו לפני 5 שנים הגזע בכלל לא היה נפוץ", נזכר פרילוק, "היום שאני יוצא לרוץ בפארק אני רואה המון רצים עם פוינטרים וכלבי רוח". הסיבה, כפי שמסבירים הרצים, היא שהכלבים הם בעצם השותפים המושלמים לריצה: "הם תמיד מחייכים, תומכים, ולא נשברים גם ברגעים הקשים". עובדה, עידן אמזלג, אחד ממשתפי מרוץ המדרגות בכרמל, אף שוקל לאמץ לעצמו כלב, אחרי שראה את פרילוק ורפידו עושים חיים יחדיו.

דורון ורפידו בהפסקה במהלך תחרות האולטרה אוורסט בחיפהצילום: ספי חן

לקחתם כבר את הכלב לריצה? שתפו אותנו בדף הפייסבוק של ספורט הארץ

כשדן סלפטר, מאמן ואחד הרצים הבכירים בארץ, מצא את מומו המיניאטורית באצטדיון הדר יוסף לפני כשנתיים, הרץ לא שיער לעצמו איזו פרטנרית מושלמת לאימונים חיכתה לו בין היציעים האפורים. הכלבה המעורבת הקטנה שהסתובבה חסרת מעש ונטושה, לא נראתה כאילו היא מסוגלת לגמוע אפילו ק"מ אחד של ריצה. המציאות הוכיחה אחרת. יום לאחר שמצא אותה, סלפטר יצא לאימון של 8 ק"מ בהרצליה, ובלית ברירה, צירף אותה אליו. "הייתי בטוח שהריצה הרגה אותה", הוא נזכר, "אבל היא פשוט הסתכלה עליי במבט של 'מה כבר עשינו?'. מאותו רגע, הרץ המצטיין ידע שמצא שותף. כיום, אין אימון אליו מומו אינה מצטרפת ולעיתים מדובר בשניים כאלו ביום. "היא צוברת יותר מ-100 ק"מ בשבוע", מחדד סלפטר את הנקודה - קילומטרז' שלא יבייש רץ מרתון ברמות הגבוהות. ואם תנסו לאתגר את מומו בספרינט, מהר מאוד תגלו שאין לכם סיכוי - הכלבה הקטנה הזו, מסוגלת לרוץ בקצב של 30 ק"מ לשעה.

התופעה של כלבים רצים איננה המצאה ישראלית. בארה"ב, מדובר בתופעה מוכרת ונפוצה מאוד שמלווה את "בום" הריצה השני (הראשון היה בשנות ה-70) שהחל אי שם בסוף שנות ה-90 ונמשך עד היום. אחד הסיפורים המוכרים ביותר, הוא זה של סקוט מקמורטרי וכלבתו "סאדי", אשר נוסעים יחדיו לתחרויות אולטרה מרתון (מרחק ארוך מריצת מרתון) לכל אורכה ורוחבה של היבשת. "סאדי כבר השלימה מספר מרוצים של 50 ק"מ ויותר", מתגאה הרץ בבלוג האישי שלו, "ואפילו עשתה ריצות של 75 ק"מ". בהתאם לתקנות המרוצים בארה"ב, סאדי וסקוט יכולים להשתתף רק במרוץ אותו המארגנים מגדירים "ידידותי לבעלי חיים". ברוב המקרים אלו יהיו תחרויות למרחק 5 ק"מ אבל כמובן שיש יוצאי דופן. את לוח התחרויות המסודר לבעלי כלבים, תוכלו בקלות למצוא ברשת. ביוני הקרוב, הצמד מתכוון לטוס לסקוטלנד כדי להשתתף באתגר הקשה ביותר שלקחו על עצמם: מרוץ למרחק של 150 ק"מ בסקוטלנד. נכון לכתיבת שורות אלה, עדיין לא ברור עם סאדי תיקח חלק בהרפתקה, או שתישאר קשורה בצד.

אבל לפני שאתם תופסים את הרצועה וגוררים את הכלב שלכם לריצות מרתון מסביב לעולם, כדאי שתזכרו: הכלב שלכם עלול להיות בכושר ירוד משחשבתם. גם חברנו הנובחים מסתבר, זקוקים לתקופת אימון בשביל להסתגל למרחקים ומאמץ. מספר וטרינרים איתם דיברנו, כלל לא ממליצים להתחיל להתאמן עם כלב לפני שמלאו לו שנה ("העצמות צריכות להתפתח"). דורון פרילוק למשל, חיכה שרפידו יגיע לגיל שנה וחצי לפני שהתחיל לשתף אותו בריצות. "הבעיה שרצים עם כלבים, היא שהם אינם נוטים להסגיר כי כואב או קשה להם", טוען אלכס ליבר, אחד מהיועצים של אתר חיות המחמד האמריקאי, "פט פלייס", "אם הכלב נאבק או מגלה סימני עייפות במהלך ריצה, פשוט עברו להליכה", הוא ממליץ.

דן ומומו. לא תיאר לעצמו שמצא פרטנר מושלם לריצהצילום: נטע אילן

פרט נוסף שחשוב לתת עליו את הדעת לפני שיוצאים לרוץ עם הכלב הוא משקלו: ישנם כלבים שגופם כבד מידי לריצה. לגרור אותם בכוח משמע לפצוע אותם. ובכלל מתברר, לא כל כלב יכול להיות שותף ריצה. ישנם גזעים שלא נועדו לרוץ למרחקים ארוכים, ומעבר לכמה זינוקים כדי להביא עצם עדיף שילכו או ירבצו. 12 גזעים שכל וטרינר יאשר לכם בקלות לצרף לתכנית האימונים שלכם הם: לברדור רטריבר, רועה אוסטרלי, כלב מים פורטוגזי, וימרנר, ויסלה, פוינטר גרמני, גולדן רטריבר, פודלים, לברדודל (הכלאה של לברדור ופודל), רועה גרמני, רועה בלגי והרודג'יאן רידג'בק. זו כמובן רשימה חלקית וישנם עוד גזעים רבים שיכולים לשמור איתכם על הכושר. רק הקפידו להתייעץ עם הווטרינר לפני כן.

שתי נקודות נוספות שעלולות להקשות על חברו הטוב של האדם להפוך לשותף הריצה המושלם, הן היכולת של הכלבים לפזר את חום גופם, והשחיקה האפשרית של כריות כף הרגל. בניגוד לבני אדם שפשוט מזיעים ומתקררים, "כלבים נתונים לסיכון גדול יותר של מכות חום והתייבשות", אומר ליבר ומציע פתרון: "רוצו איתם מוקדם בבוקר או בערב כדי להתחמק מהחום ותנו להם לשתות כל הזמן". כדי למנוע את הפגיעה בכריות כף הרגל, ליבר ועמיתיו ממליצים על מסלולי שטח רכים ופוסלים את האספלט הקשה: "אחרי הכול הכלב שלכם רץ על רגליו – לא על נעלי ג'ל", הם אומרים. תוסיפו לכך את העובדה שכלבכם מזיע ומתקרר דרך כריות הרגליים ותגיעו מהר מאוד למסקנה: ריצה במזג אוויר חם, עלולה להיות קטלנית. אך אם תקפידו על כל הכללים, "תוך כמה חודשים כנראה תמצאו שותף מושלם לריצות הארוכות שלכם", מבטיח ליבר.

ואם אתם בכלל לא רצים ואין ברשותכם כלב, רצוי שתשננו היטב את פיסת המידע הבאה שעולה ממספר מחקרים שנערכו בארה"ב ואוסטרליה: בעלי כלבים עושים יותר ספורט ופעילות גופנית מאנשים שאין ברשותם כלב. מחקר אחד אפילו הצביע כי קיים סיכוי יותר גבוה, שאנשים מבוגרים יעדיפו לטייל עם כלב מאשר עם בן אדם. "גם אתם וגם הכלבים שלכם צריכים ללכת", אומרת רבקה ג'והנסון, אחראית מרכז המחקר לאינטראקציה בין בעלי חיים לאדם באוניברסיטת מיזורי, "זה עובד משני צדי הרצועה". מחקר שהתבצע באוניברסיטת מישיגן והתפרסם לפני כשנה, גילה כי 60% מבעלי הכלבים בארה"ב עומדים בקריטריון הפדראלי "לפעילות גופנית מתונה ובריאה". מה שעוד עלה מאותו מחקר שבדק הרגלי פעילות גופנית בקרב 5,900 איש: בעלי כלבים הולכים לפחות חצי שעה ביום, 5 ימים בשבוע - 30 דקות בממוצע יותר מחבריהם נטולי הכלבים. אז אם עדיין אין לכם כלב ולא התחלתם לרוץ, למה בדיוק אתם מחכים?

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ