יואב ויכסלפיש, interval
יואב ויכסלפיש, interval

יש רק אירוע אחד על פני הגלובוס שמצליח תוך פחות מ-10 שניות לרתק אליו מאות מיליוני בני אדם. ריצת 100 מטר נחשבת לאירוע היוקרתי ביותר בתחרויות האתלטיקה במשחקים האולימפיים ובאליפויות עולם, והמנצח או המנצחת בה זוכים לתואר "האיש המהיר בעולם". ההכרעה מושגת, כאמור, בפחות מ-10 שניות ועל חודן של מאיות. אלו העניקו פרסום רב ויוקרתי לכמה ממנצחי הריצות במשחקים האולימפיים, בהם הרולד אברמס הבריטי-יהודי (1924) ג'סי אואנס האגדי (1936), קרל לואיס (1984, 1988) וכמובן שיאן העולם הנוכחי, יוסיין בולט (2008, 2012).

מה עשה את הריצה הזו לכה מפעימה עד שהיא נחשבת ליהלום שבכתר כל כך הרבה שנים? ריצת 100 מטר נכללה כבר במשחקים האולימפיים הראשונים באתונה 1896 וניצח בה האמריקאי תומאס ברק בזמן שיא של 12.0 שניות (שיא העולם של בולט עומד כיום על 9.58). אך מסתבר שלא תמיד היתה ריצת ה-100 מטר לחשובה ביותר. באולימפיאדות פאריס 1900 וסנט לואיס 1904 נכללה גם ריצת 60 מטר, שהכתירה את "האיש המהיר בעולם".

גמר 100 מטר באולימפיאדת לונדון. שבעה רצים ירדו מעשר שניותצילום: אי–פי

לחדשות ועדכונים נוספים הצטרפו אל עמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

מבחינה לאומית היו אלו האמריקאים ששלטו בריצה באופן מוחלט עד מלחמת העולם השנייה וזכו בשבע מעשר ריצות. רג'י ווקר מדרום אפריקה היה המנצח הלא אמריקאי הראשון, בלונדון 1908, כשקבע תוצאה של 10.8 שניות. הרולד אברמס הבריטי, המנצח בפאריס 1924 עם 10.6 שניות, הונצח בסרט "מרכבות האש". אדני הזינוק, שהומצאו בשלהי שנות העשרים, תרמו לרצים והובילו לשיפור בתוצאות. עד להמצאתם התבצע הזינוק באמצעות בורות במסלול שהותאמו לרגלי הרצים.

בברלין 1936 ניצח ג'סי אואנס עם 10.3 שניות לעיניו של אדולף היטלר הבזוי ושם ללעג את כל תורת הגזע הנאצית. אואנס הגיע לברלין כשיאן העולם וכמועמד טבעי לניצחון, ועמד בציפיות עם ארבע מדליות זהב (100, 200 מטר, קפיצה לרוחק וריצת שליחים 4X100). הרץ יליד 1913, בנו של כורה פחם מאלבמה, זכה לתשואות מהצופים באיצטדיון האולימפי בברלין, אבל ההצטיינות לא העניקה לו שום יתרון כאשר חזר עטוף הילה לארצות הברית. גם הוא נאלץ לשבת בחלק האחורי של האוטובוס, ופרנס את משפחתו באמצעות מירוצי שעשוע נגד סוסים וכלבים. רק בשנות השבעים זכה אואנס האגדי להוקרה בארצות הברית. בגיל 67 מת מסרטן.

יש לכם סיפורים מתחרויות בהן השתתפתם מסביב לעולם? ספרו לנו בפייסבוק

שיפור נוסף נבע מהמעבר ממסלולי פחם למסלולים סינתטיים בשנות השישים. באולימפיאדת טוקיו 1964 רצו לראשונה על מסלול סינתטי וכעבור ארבע שנים, במשחקי מקסיקו סיטי, נפרץ מחסום 10 השניות, במדידה חשמלית. עד אז היתה נהוגה מדידה ידנית בעזרת שעון עצר, עליה נאמר שהיא מקזזת כ-25 מאיות מהזמן האמיתי בשל תגובת המודד.

האיצטדיון האולימפי בברלין, בו כיכב ג'סי אואנס ב-1936צילום: אי–פי

את המחסום פרץ האמריקאי ג'ים היינס עם שיא עולם של 9.95 שניות בריצת הגמר הראשונה בה השתתפו שמונה רצים שחורים. פרופ' אורי גולדבורט, יו"ר איגוד האתלטיקה לשעבר, מציין ששלושה רצים ירדו מ-10 שניות באליפות ארצות הברית באותה שנה, כאשר התוצאה נקבעה לפי הזמן האמצעי בין שלושה שעוני עצר, אבל היינס עשה זאת במדידה חשמלית ולכן נרשם בהיסטוריה. במשחקים האולימפיים הסתייע היינס באוויר הדליל בחמצן בגבהים של מקסיקו סיטי, כמו גם בוב בימון, שקבע שיא עולם מדהים של 8.90 מטר בקפיצה לרוחק. השיא של היינס החזיק מעמד 15 שנה, עד שבא קלווין סמית' האמריקאי ב-1983 ונעזר גם הוא בתנאי גובה בקולורדו ספרינגס כדי לקזז שתי מאיות מהשיא ולהעמידו על 9.93.

משחקי מקסיקו 1968 מציינים את השתלטות השחורים על גמר 100 מטר, אבל ב-1972 ניצח דווקא ואלרי בורוזוב הסובייטי (10.07 שניות), שהיה לאלוף האולימפי הלבן האחרון בריצה הזו במשחקים שהתקיימו בהשתתפות מלאה של הרצים הבכירים. החרם האמריקאי על משחקי מוסקווה 1980 איפשר לאלן וולס הבריטי לנצח בזמן של 10.25 שניות, התוצאה הגרועה ביותר בגמר האולימפי מאז החלה המדידה החשמלית ב-1968, אבל ארבע שנים מאוחר יותר הגיע קרל לואיס והפך לאדם השני שיורד מ-10 שניות במשחקים, 9.99 בלוס אנג'לס 1984. הוא המשיך לשחזור הישגו של אואנס - ארבע מדליות זהב. לאורך השנים, אגב, סרב לואיס לנסות לקבוע שיאים בתנאי גובה בטענה שהדבר אינו הוגן.

אקטיב | מדור חדש על ריצה, אופניים ואקסטרים

הזכייה בלוס אנג'לס השלימה דאבל עבור לואיס, ששנה קודם לכן, ב-1983, ניצח את שיאן העולם סמית' באליפות העולם הראשונה באתלטיקה, בהלסינקי. המשך העשור כבר נראה אחרת, ביותר מפן אחד. באליפות העולם ברומא 1987 סומן בן ג'ונסון, קנדי יליד ג'מייקה, כיריבו העיקרי בקרב הענקים. ג'ונסון ניצח עם שיא עולם חדש, 9.83 שניות, והפך לכוכב על. הקרב ביניהם הפך לגולת הכותרת של אולימפיאדת סיאול ב-1988. לא רק שג'ונסון ניצח שוב, הוא הדהים את העולם עם שיא עולם חדש - 9.79 שניות.

בן ג'ונסון מקדים את קרל לואיס בסיאול. פרקליטו של הקנדי מיהר לטעון שמישהו נתן לו משהו לשתות בין הריצה לבדיקהצילום: אי–פי

כעבור 24 שעות התגלתה האמת. ג'ונסון נכשל בבדיקת סמים. הניצחון נשלל ממנו והועבר ללואיס, שעם 9.92 שניות הפך לראשון שזוכה בשתי מדליות זהב רצופות בריצה הקצרה. בטוקיו 1991 הוסיף לארון תאריו זכייה שלישית ברציפות באליפות העולם, אבל כישלון במבחנים האמריקאיים לקראת ברצלונה 1992 מנע ממנו לנסות להגן על התואר האולימפי.

לינפורד כריסטי הבריטי, גם הוא יליד ג'מייקה, ניצל את היעדרותם של לואיס וג'ונסון כדי לשדרג את מדליית הכסף שלו מסיאול לזהב בברצלונה, עם תוצאה של 9.96 שניות. הוא הקדים את פרנקי פרדריקס מנמיביה, הלוזר הידוע של הריצות הקצרות, שזכה בכסף גם ב-200 מטר בברצלונה ושחזר את ההישג במשחקי אטלנטה 1996. מאוחר יותר, בסוף שנות התשעים, הפך מוריס גרין האמריקאי לכוכב הגדול כשזכה בזהב בשלוש אליפויות עולם רצופות (2001-1997) ובאולימפיאדת סידני 2000. בין 1999 ל-2002 גם החזיק בשיא העולם, 9.79 שניות. את הבכורה איבד לג'סטין גאטלין, המנצח באולימפיאדת אתונה 2004 ובאליפות העולם 2005, ששנה אחר כך נכשל בבדיקת סמים והושעה לארבע שנים.

יוסיין בולט (מימין) ויוהאן בלייק. השליט החדש וסגנוצילום: אי–פי

אולימפיאדת בייג'ין 2008 היוותה נקודת מפנה. היא הכתירה את יוסיין בולט הג'מייקני למלך הבלתי מעורער של הריצה. בולט, יליד 1986, זכה ב-2007 במדליית כסף בריצת 200 מטר באליפות העולם, אולם אספה פאואל נחשב לרץ הבכיר של ג'מייקה ב-100 מטר. בבייג'ין קבע בולט שיא עולם מדהים, 9.69 שניות, רק כדי לשדרג אותו כעבור שנה באליפות העולם בברלין עם 9.58 סנסציוני. השליטה בריצה עברה לג'מייקה, כשמתחרהו העיקרי הוא יוהאן בלייק הצעיר ממנו. בגמר אליפות העולם בדרום קוריאה אשתקד ניצל בלייק פסילה של בולט וזכה בזהב, אבל בולט הצליח לחקות את לואיס ושמר על מדליית הזהב האולימפית ב-100 מטר במשחקי לונדון השנה עם שיא אולימפי, 9.64, בריצה האיכותית בהיסטוריה, בה קבעו שבעה רצים זמן נמוך מ-10 שניות.

עזרת נשים: השיא הישראלי ב-100 נשים

ב-1 בספטמבר חגגה אסתר רוט-שחמורוב 40 שנה ברשימת שיאי ישראל באתלטיקה. באולימפיאדת מינכן 1972 היתה רחוקה רוט-שחמורוב כמה אלפיות מהגמר ב-100 מטר, כאשר קבעה 11.49 שניות בחצי הגמר. קודם לכן, במוקדמות, העמידה את התוצאה האיכותית ביותר שלה, 11.45. השיא לא שופר מאז.

"עבורי זו היתה הכנה ל-100 מטר משוכות", היא משחזרת, "במקום לחכות כמה ימים למקצה העיקרי, רצתי גם 100 מטר וכמעט העפלתי לגמר. על המשוכות נאלצתי לוותר בגלל רצח הספורטאים באולימפיאדה". בעבר, אגב, החזיקה רוט גם בשיאים ב-100 משוכות, ב-200 מטר ובקפיצה לרוחק.

מה לדעתך הביא אותך לשיא דווקא בחו"ל?
"צריך להבין שבארץ היה מסלול פחם רק בווינגייט, ולכן יכולתי להגיע לשיא רק בתחרויות בחו"ל. לאחר הרצח חזרנו לארץ, החלפתי מאמן כי עמיצור נרצח והתמקדתי במשוכות, ואכן הגעתי לגמר באולימפיאדת מונטריאול. רצתי מעט פעמים 100 מטר וגם ילדתי ב-1974".

האתלטית אולגה לנסקי עשויה למחוק אותך מטבלת השיאים.
"לדעתי הדרך הנכונה להסתכל על שיא היא לבדוק מהי איכותו באותו זמן. 11.45 היה ב-1972 זמן של עשר הראשונות בעולם. כיום מדובר בתוצאה חלשה יחסית שלא מספיקה למינימום לאליפות עולם".

לנסקי, בעלת שיא אישי של 11.63 שניות, מאמינה שתוכל לעמוד באתגר בשנתיים הקרובות. "לשם כך אני חייבת לשפר את הטכניקה, הזינוק ולרדת מ-53 ל-49 צעדי ריצה ב-100 מטר", היא מסכמת.

הכתבה לקוחה ממגזין interval - מגזין ספורט הסבולת החודשי של "הארץ"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ