ביטול מרתון ניו יורק

סנדי חלפה, הסערה לא שככה

קורבנות בנפש, נזקים אדירים, וצורך להתמקד בשיקום העיר, גרמו למספיק אנשים לתהות אם הזנקת המרתון ביום ראשון הכרחית וראויה - עד שלבסוף הוחלט על ביטולו

מארי פילון וקן בלסון, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מארי פילון וקן בלסון, ניו יורק טיימס

האם מרתון ניו יורק היה צריך לקחת שנת חופש? המירוץ הגדול בעולם, עם כמעט 50 אלף רצים, היה אמור להתקיים מחר בבוקר, בקושי שישה ימים אחרי שהוריקן סנדי הרסה חלקים מהעיר ושיבשה את מערך התחבורה. ראש העירייה מייקל בלומברג ומארגני המרתון אמרו כי המירוץ יתקיים כמתוכנן, כפי שהיה בכל שנה מאז 1970, מאחר שקיומו מסמל את יכולתה של העיר לצלוח זמנים קשים. "זה אירוע נהדר עבור ניו יורק", אמר בלומברג, "אני חושב שאלה שנפרדו מאתנו היו רוצים שתהיה לנו עיר שממשיכה קדימה עבור יקיריהם". אמרו, ותיכננו - אך בסופו של דבר הוחלט לבטל את המרתון.

זאת לאחר שהתכנית להמשיך הלאה נתקלה בהתנגדות מצד חלק מתושבי האזור ואפילו מצד רצים שנרשמו למרתון. אלה מאמינים כי קיום מירוץ שעובר דרך חמישה רובעים, בזמן שמאות אלפי אנשים באזורים הללו ממשיכים לסבול מנזקי הסופה, היה מעשה סר טעם. המבקרים טוענים כי אם שוטרים וכוחות כיבוי והצלה יוקצו למרתון, יהיה זה ניצול שגוי של נותני שירות ציבוריים בזמנים כאלה.

"כאחות בחדר מיון, הייתי עדה להרס", אומרת ברברה קאומן בת ה-48 מאוסטין, טקסס, שביחד עם ארבעה חברים החליטה השבוע לפרוש מהמירוץ, "אני חושבת שזה פסול לבקש משוטרים ומחלקות כיבוי אש לדאוג לרצים במסלול. אני מבינה את ההיבט המנטלי, אבל פשוט נדמה שצריך לעזור כרגע לאנשים מהאזור ולא לדאוג לצרכיהם של רצים שמגיעים מחוץ לעיר".

רחובות ניו יורק בסוף השבוע. גם אם יפונו וייובשו בזמן, מאות אלפים ימשיכו לסבול מנזקי הסופה בזמן המרתוןצילום: אי–פי

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

למרות שבלומברג חזר על כך שהמרתון יתקיים בראשון כמתוכנן- טרם החליט על ביטולו לבסוף - ארגון רצי הכביש של ניו יורק טען כי הוא עדיין ממתין לאישור רשמי של העירייה. הארגון אף שקל לבטל שני אירועים שמתקיימים באופן מסורתי בצמוד למרתון: טקס הפתיחה בסנטרל פארק ביום שישי בערב ומירוץ ל-5 ק"מ בשבת בבוקר. "התקווה היא שהמרתון יתקיים", אמרה שלשום נשיאת הארגון מארי וויטנברג, "ההחלטה בידיו של ראש העירייה".

המצדדים בקיומו של המרתון נשענים גם על ההיבט הכלכלי - מחקר שנערך לאחרונה מצביע על הכנסות בגובה 340 מיליון דולר שמייצר המרתון עבור ניו יורק - אבל ג'יימס מולינרו, נשיא רובע סטטן איילנד, החליט לקרוא ללשכת ראש העירייה לשקול מחדש את ההחלטה. "פשוט הנחתי שהמרתון מבוטל", סיפר מולינרו, "אלוהים אדירים, מה שיש לנו כאן כרגע זה נורא, פשוט אסון. אם יש כאלה שרוצים לרוץ, שירוצו עם עצמם. זה לא זמן לתהלוכות. מרתון זו תהלוכה".

מרתון ניו יורק הוא קצת יותר מתהלוכה, עם 47 אלף רצים, 8,000 מתנדבים, 1,000 אנשי צוות ושני מיליון צופים. קיומו ימים ספורים אחרי הסופה מאתגר, מאחר שכוחות השיטור וההצלה, כמו גם רשויות החשמל וספקי אמצעי התחבורה, עדיין מנסים להעמיד את העיר בחזרה על רגליה. "אני מעריכה את העובדה שהמרתון מכניס כסף לעסקים מקומיים, אבל אם נהיה כנים, מדובר במעמסה ענקית על המשאבים שלנו", אמרה הסנאטורית ליז קרוגר, שמייצגת חלק מהאזור בו יעבור המירוץ, "אף אחד מהרובעים עדיין לא חזר לתפקוד מלא".

וויטנברג אמרה כי לארגון שלה יש תכנית חלופית, הכוללת שינוי במסלול ושכירת חברות פרטיות שיספקו חלק מהשירותים שבדרך כלל מסופקים על ידי העיר. במידה שהרכבת התחתית עדיין לא תפעל כראוי באזור מנהטן התחתונה, לשם מגיעים רצים רבים כדי לעלות על המעבורת לסטטן איילנד, יסופקו אוטובוסים נוספים. וויטנברג הוסיפה כי לרצים שיבטלו את השתתפותם במירוץ השנה יובטח מקום במרתון ב-2013, אך הם לא יקבלו חזרה את דמי הרישום ויצטרכו לשלם שוב בשנה הבאה. המרתון מייצר כחצי מההכנסות השנתיות של רצי הכביש של ניו יורק, שנאמדות בכ-60 מיליון דולר. החזרים כספיים לאלפי רצים עשויים לפגוע קשות בתקציב הארגון.

וויטנברג טוענת כי לא נרשמה עלייה חדה במספר הרצים שביטלו את השתתפותם, אבל אין ספק כי אלה שרוצים להשתתף מתקשים להגיע לניו יורק. רק אתלטים ספורים מ-250 רצי העילית והמתחרים במירוץ בכיסאות גלגלים הגיעו לעיר עד יום רביעי. שישה רצים קנייתים, לדוגמה, היו צריכים לטוס מניירובי ללונדון, משם לבוסטון ומשם ברכב עד לניו יורק. טטיאנה ארכיפובה, שזכתה במדליית הארד במשחקים האולימפיים בלונדון, נתקעה במוסקווה, בעוד שטיקי ג'לנה, שזכתה בזהב, נשארה באמסטרדם.

בעוד שיש כאלו שהשוו בין המרתון הנוכחי לזה שהתקיים אחרי מתקפת הטרור בספטמבר 2001, טוען דייויד מונטי, שמתאם בין הרצים המצטיינים לבין ארגון רצי הכביש, כי הסיפור הפעם שונה. אז הוא היה צריך להתחנן בפני רצים מפוחדים שיגיעו, הפעם הבכירים מעוניינים לבוא, בעיקר מאחר שהתשלום עבור הופעתם מהווה חלק ניכר מהכנסתם השנתית.

הרצים הבכירים המעטים שכבר נמצאים בניו יורק, אמרו כי הם מקווים שהמירוץ יהווה סמל של תקווה עבור תושבי האזור. "אני חושבת שהדבר הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות זה להתכנס יחד, לחגוג ולנסות לפעול במטרה ליצור חוויה חיובית אחרי כל מה שהיה", אמרה מולי פריץ, שנהגה כל הדרך מדטרויט. אחרים חולקים על כך. "אני חושב שהיו צריכים לבטל", אומר מארק פלאייס בן ה-51, אלוף העולם במרתון ב-1993, "אני יודע שאספוג ביקורת על דבריי, אבל בימים האחרונים ראינו את כל האנשים שהיו צריכים להסתדר ללא חשמל ואיבדו את ביתם. אני מרגיש שהאנרגיה של העיר צריכה להיות מתועלת עבור מי שזקוקים לה, במקום להשתמש בשירותים חיוניים עבור המירוץ".

רעייתו שירלי, מעסה במקצועה, מתאמנת לקראת המרתון מאז חודש מארס, אך אין בכוונתה לרוץ ביום ראשון. היא ובעלה מאמינים כי דמי הרישום השנה צריכים להיתרם על ידי ארגון רצי הכביש לטובת מי שאיבדו קרובי משפחה או את ביתם. "אחרי כל הדברים שראיתי, קשה לי לרוץ במרתון הזה", אומרת שירלי, "אני מרגישה שאם אעשה זאת, לא אכבד את תושבי ניו יורק".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ