שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

למרות ההפצצות, הפארקור בעזה ממשיך כרגיל

בצל הלחימה והפצצות הרבות שנוחתות על הרצועה, יש מי שמוצא בה, דווקא עכשיו, את סביבת האימונים המושלמת

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילן גולדמן

מ שעקב אחרי שידורי המלחמה בימים האחרונים, לא יכול היה להתבלבל: איצטדיון הכדורגל של עזה, על כל 10,000 מושביו, עבר הפצצה מסיבית על ידי חיל האוויר. סדרה של התקפות במהלך הסופ"ש וביום שני, השאירה ארבעה חורי ענק על כר הדשא, ועל פי הפלסטינים גרמה להרס רב גם במבנים התומכים מסביב.

זה היה צפוי, אומרים העזתים, שכבר ראו את המגרש הלאומי שלהם – ביתה של נבחרת הכדורגל הפלסטינית - מתרסק לחתיכות במהלך מבצע עופרת יצוקה. "אבל איזה איצטדיון זה היה", אומר תושב מקומי, "הם (הישראלים) לא השאירו ממנו דבר". על פי דובר צה"ל, האיצטדיון הופצץ כיוון "ששימש טרוריסטים כאתר שיגור רקטות ומחבוא לכלי נשק". הפנטזיה של אמיר קאטר, להביא את קבוצת הפאר ברצלונה לרצועה, תיאלץ כנראה לחכות. לעומת זאת, 25 מיליון הדולרים שהבטיח לתרום לטובת פיתוח תשתיות הספורט בעזה, נחוצים כמו אוויר לנשימה.

לחדשות ועדכונים נוספים הצטרפו לעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

למראית העין הישראלית, עד כאן לספורט העזתי. אלא שבתוך כל ההריסות, מסתתרים מי שבשבילם קירות מרוסקים וגגות מטים לנפול הם סביבת האימונים המושלמת: ספורטאי הפארקור העזתים – שאת סיפורם כבר פרסמנו – פשוט מסרבים להפסיק להתאמן. כבר מיומו הראשון של המבצע הצבאי חבורת הנערים מחאן יונס נמצאת בקו האש, קופצת ומתעקשת כי "גם הפצצות של צבא הכיבוש לא יפחידו אותנו".

פארקור בעזה. "המשך יבוא" מבטיחים חברי הקבוצהצילום: אי-אף-פי

מאז החלו ההתקפות על הרצועה, חברי הקבוצה אקטיביים מתמיד. דף הפייסבוק שלהם - "רצי החופש של עזה" - רוחש פעילות והתמיכה הבינלאומית מגיעה בסיטונות. רק בשבוע האחרון הצטרפו לדף קרוב ל-400 חברים (מתוך 2,046), שיא חדש.

"הפצצות נוחתות קרוב מאוד לאזורי האימונים שלנו", כותבים חברי הקבוצה, "אנשים מסביב רצים בבהלה". אולם ביום ראשון האחרון חיכתה לספורטאי הפארקור הפתעה לא נעימה: דווקא בית הקברות המקומי, אחד מאתרי האימון הידועים ביותר שלה, ספג הפצצה כבדה. "הציונים אינם חסים אפילו על המתים בקברים", הם אומרים.

"לא נורא, אתם תמצאו מקום אחר להתאמן. הלוואי ואללה יעניק לכם את הסבלנות ויגן עליכם", כתבה ספייה בזלמיט בתגובה לתמונה של בית הקברות המופצץ. "הם לא צריכים את הברכה של אללה", טען מנגד מיכאל וורוביוב, חייל צה"ל על פי תמונת הפרופיל. "ישראל אינה מתקיפה אזרחים חפים מפשע...אתם יכולים להמשיך להתאמן", הוא מסביר. המציאות של הימים האחרונים, לעתים מראה אחרת. לעת עתה עדיף ש"רצי החופש" יסתתרו.

אלא שהם עושים בדיוק את ההיפך. בסרטון שפירסמו חברי הקבוצה כבר בימי הלחימה הראשונים, ספורטאיי הפארקור נראים מתאמנים בצל ההפצצות הכבדות של צה"ל. בתחילת הקליפ, בעוד הם מבצעים תרגילים מסובכים על פני מגרש חולי שטוח בחאן יונס, מבצבצת מאחוריהם פטריית עשן סמיכה. שניות ספורות לאחר מכן, נשמע קול נפץ אדיר כשפצצה נוחתת מטרים ספורים משם.

הצעירים היחפים אינם מצליחים להסתיר את ההתרגשות. בכל כמה שניות נשמעת ברקע צעקת "אללה אכבר, אללה אכבר". קשה להישאר אדיש כשברקע מתנגנת מוזיקה שנועדה למתוח את עצביו של הצופה. פריים אחד אחר כך, נראים תלמידים מבית ספר סמוך נסים החוצה מן המבנה, רוכבי קטנוע שמנסים להימלט מההפצצות על דרכי החול המישוריות של הרצועה, וכוחות הצלה שמגיעים למקום הנפילה.

אולם הסוף כמעט ידוע מראש. מבין מאות הילדים שמתגודדים באתר ההפצצה, ספורטאיי הפארקור מגיעים ראשונים כדי לאסוף את שיירי המתכת שנותרו מן ההפצצה. הם מרימים את פיסת המתכת גבוה לאוויר כאילו היתה גביע אליפות, כאילו גבעות החול היו האיצטדיון החרב של עזה. הם מאושרים כמי שגילו ענף ספורט חדש. אבל רגע, אולי בשביל תושבי עזה ריצה בין פצצות הפכה בימים האחרונים לספורט. מנהיג חבורת הפארקור מבטיח לי באופן אישי, "המשך יבוא". 

צפו בחברי הקבוצה מבצעים פארקור בצל הפצצות צה"ל:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ